סדר זְרָעִים · 38 משניות
חַלָּה
מסכת חלה היא המסכת התשיעית בסדר זרעים. התורה מצווה שהלש עיסה מחמשת מיני הדגן יפריש ממנה חלק, ראשית העיסה, ויתננו לכהן (במדבר טו, כ); כמו התרומה, החלה קדושה ואסורה לזרים — למי שאינם כהנים — ובזמן הזה מפרישים אותה ושורפים אותה. לאורך ארבעה פרקים מגדירה המסכת אילו עיסות חייבות בחלה ואילו פטורות, מהו שיעור הקמח המזערי וכמה נותנים, באיזה רגע מדויק בלישה חל החיוב, כיצד עיסות נפרדות מצטרפות, וכיצד מגיע החיוב אל מעבר לארץ ישראל — לסוריה ולחוץ לארץ.
מָה וְכַמָּה
פרק אחֲמִשָּׁה דְבָרִים
חמשת המינים החייבים בחלה, וגבולות החיוב
סימןחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים
שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. התורה מצווה את מי שלש עיסת לחם להפריש ממנה חתיכה, הנקראת חלה, ולתת אותה לכהן. והחלה היא אחת מכמה מתנות: התרומה והמעשרות ניטלים מן היבול לאחר הקציר, ואילו החלה ניטלת מן העיסה לאחר שנילושה — ולכן מאכל יכול להתחייב באחת ולהיפטר מן האחרת. הפרק מונה את חמשת מיני הדגן החייבים בחלה, ממיין מאכלים החייבים בחלה ופטורים מן המעשרות ולהפך, שואל מתי עיסה שבושלה או חולקה עדיין נחשבת לחם, ונחתם בדינים שהחלה שווה בהם לתרומה.
- א:אחמשת מיני הדגן החייבים בחלהרק חיטים, שעורים, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון חייבים בחלה, שרק הם מחמיצים; והם גם מצטרפים זה עם זה ואסורים בחדש ובקצירה לפני העומר.סימןחמשה דברים חיבים בחלה
- א:בחמשת המינים בפסחהאוכל מהם כזית מצה בפסח יוצא ידי חובתו, והאוכל כזית חמץ חייב כרת; ועוד נחלקו רבי מאיר וחכמים בנודר מן הפת, מן התבואה ומן הדגן.סימןכזית מצה בפסח
- א:גחלה כן, מעשרות לאלקט, שכחה, פאה, הפקר וכמה סוגי תבואה נוספים חייבים בחלה ופטורים מן המעשרות; ורבי אליעזר פוטר מן החלה גם תבואה שלא הביאה שליש.סימןפטורים מן המעשרות
- א:דמעשרות כן, חלה לאמאכלים שאינם מחמשת המינים, עיסה פחותה מחמישה רבעים, מאפים ספוגיים או מטוגנים והמדומע — כולם חייבים במעשרות ופטורים מן החלה.סימןחיבין במעשרות
- א:העיסה שמשנה את צורתהאם בתחילת התהליך או בסופו הייתה זו עיסה ממש, היא חייבת בחלה — ואפילו לחם שנטחן מחדש ונעשה מאכל לילדים.סימןעסה שתחלתה ספגנין
- א:ומעיסה, חליטה ולחמי קרבןבית שמאי ובית הלל נחלקו במעיסה ובחליטה, וחלות תודה ורקיקי נזיר חייבים בחלה רק כשנעשו כדי למכור בשוק.סימןהמעסה / החליטה / חלות תודה
- א:זעיסה שנועדה להתחלקעיסה שהנחתום עשה כדי לחלקה נשארת חייבת, שמא יאפה את כולה כאחת; אבל חלקי קמח של נשים שונות אינם מצטרפים לשיעור.סימןנחתום שעשה שאר
- א:חעיסת הכלביםאם גם הרועים אוכלים ממנה, עיסת הכלבים נחשבת לחם לעניין חלה ושורת דינים נוספים; ואם לאו — אף אחד מהם אינו חל, ובכל מקרה היא מקבלת טומאת אוכלין.סימןעסת הכלבים
- א:טבמה החלה והתרומה שוותחלה ותרומה שוות בעונש, במעמד, בביטול באחד ומאה ובדרך ההפרשה, ובשתיהן המקדיש את הכול לא אמר כלום עד שישייר מקצת.סימןהחלה והתרומה
פרק בפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ
גבולות החיוב במקום, השיעור, וצירוף עיסות נפרדות
סימןגְּבוּל וְשִׁעוּר
שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. התורה נתנה את מצוות החלה לבאים אל ארץ ישראל, ולכן יש משמעות למקום שבו גדלה התבואה ולמקום שבו נעשתה העיסה. והחלה היא מאכל קדוש שהכהן רשאי לאכול רק אם נשמר בטהרה: אדם טמא מטמא את העיסה במגעו, וחלה טמאה אינה נאכלת אלא נשרפת. הפרק דן בתבואה שנכנסה לארץ או יצאה ממנה, במה יעשה מי שאינו יכול לשמור את עיסתו בטהרה, מתי עיסות קטנות מצטרפות, כמה קמח מחייב בחלה וכמה נותנים, והאם הפרשה אחת יכולה לפטור עיסה טהורה ועיסה טמאה יחד.
- ב:אתבואת חוץ לארץ שנכנסה לארץעיסה שנעשתה בארץ ישראל מתבואת חוץ לארץ חייבת בחלה; ובתבואת הארץ שיצאה לחוץ לארץ, רבי אליעזר מחייב ורבי עקיבא פוטר.סימןפרות חוצה לארץ שנכנסו
- ב:בעפר שהובא בספינה ועיסה במי פירותמה שגדל בעפר חוץ לארץ שבא לארץ בספינה חייב במעשרות ובשביעית, ועיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה ונאכלת בידיים מסואבות.סימןעפר חוצה לארץ
- ב:גהפרשת חלה בלא בגדים, ומחלוקת הקביםאישה יושבת רשאית להפריש חלה בלא בגדים ואיש אינו רשאי; ומי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבים, ורבי עקיבא אומר: יעשנה בטומאה.סימןיושבת וקוצה חלתה
- ב:דנגיעה, נשיכה, והסל שמצרףעיסות קטנות של קב שנגעו זו בזו נשארות פטורות עד שיישוכו, ורבי אליעזר מוסיף שהסל מצרף לחלה אפילו לחמים אפויים.סימןהעושה עסתו קבים
- ב:ההמפריש מן הקמח ולא מן העיסההמפריש חלה בעודה קמח — אין זו חלה, והיא גזל ביד הכהן; ולדברי רבי יהושע, קמח כזה שיש בו כשיעור אסור לזרים.סימןהמפריש חלתו קמח
- ב:וחמישה רבעים, ומה מצטרף אליהםחמישה רבעי קב קמח הם שיעור החיוב בחלה; השאור ושני סוגי הסובין מצטרפים אליו, אבל מורסן שניטל והוחזר אינו מצטרף.סימןחמשת רבעים קמח
- ב:זכמה נותנים, וקנסו של החוטאבעל הבית נותן אחד מעשרים וארבעה ונחתום המוכר בשוק אחד מארבעים ושמונה; ועיסה שנטמאה במזיד חוזרת לאחד מעשרים וארבעה, כדי שלא יהא חוטא נשכר.סימןשעור החלה
- ב:חגשר הפחות מכביצה, ואיסור חכמיםרבי אליעזר מתיר לחבר עיסה טהורה ועיסה טמאה בחתיכה פחותה מכביצה ולהפריש אחת על שתיהן, וחכמים אוסרים מחשש שמא ייגעו העיסות זו בזו.סימןפחות מכביצה באמצע
זְמַן וְצֵרוּף
פרק גאוֹכְלִין עֲרַאי
הרגע שבו העיסה מתחייבת — הגלגול — ומקריו הרבים
סימןשְׁעַת הַחִיּוּב
הפרק הקודם שאל איזו עיסה חייבת בחלה, החתיכה מן העיסה שניתנת לכהן; הפרק הזה שואל ממתי. העיסה מתחייבת מרגע אחד, הגלגול, כשהיא נעשית גוש אחד חלק. עד אז מותר לאכול ממנה אכילת עראי; מאותו רגע אסור לאכול ממנה עד שתופרש החלה. ורק עיסה ששייכת לישראל באותו רגע מתחייבת, ולא עיסה של הקדש או של נכרי. הפרק מחיל זאת על תרומה שהתערבה בעיסה, על ספק טומאה, על הקדשה למקדש ועל עיסתו של גר, ואחר כך על המעשרות, ונחתם בתערובות: חיטים עם אורז, ושאור שעדיין חייב בחלה.
- ג:אאכילת עראי עד הגלגולמותר לאכול עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחיטים או תיטמטם בשעורים; משם ואילך היא טבל, והאוכל ממנה חייב מיתה.סימןאוכלין עראי מן העסה
- ג:בלפני הגלגול, אחרי הגלגולנדמעה העיסה לפני הגלגול — פטורה, ונולד לה אז ספק טומאה — תיעשה בטומאה; ואחרי הגלגול — חייבת, ותיעשה בטהרה.סימןנדמעה עסתה
- ג:גהקדישה ופדתההכול תלוי במעמד העיסה בשעת הגלגול: גולגלה כשהייתה של הבעלים — חייבת בחלה, ואם הגזבר גלגל אותה בעודה הקדש — פטורה.סימןהקדישה עסתה
- ג:דהקדיש פירות ועונת המעשרותאותו כלל נוהג במעשרות: הפירות חייבים או פטורים לפי מעמדם, הקדש או חולין, בשעה שהגיעו לעונת המעשרות.סימןהמקדיש פרותיו
- ג:הכשהעיסה של הנכריעיסת נכרי פטורה מן החלה; נתנה לישראל במתנה לפני הגלגול — חייב, ובעיסה של שותפות נחשב רק חלקו של הישראל.סימןנכרי שנתן לישראל
- ג:וגר שנתגייר באמצע העיסהעיסה שנעשתה לפני שנתגייר פטורה ומשנתגייר חייבת; בספק מפרישים ממנה אך אין חייבים עליה חומש, ורבי עקיבא הולך אחר הקרימה בתנור.סימןגר שנתגיר
- ג:זאם יש בה טעם דגןעיסת חיטים ואורז שיש בה טעם דגן חייבת בחלה ויוצאים בה ידי חובה בפסח; ואם האורז קובע ואין בה טעם דגן, היא פטורה ואין יוצאים בה.סימןהחטים ומן הארז
- ג:חשאור מעיסה שלא הורמה חלתהשאור מעיסה שלא הורמה חלתה שנפל לעיסה פטורה: אם יש לו קמח ממקום אחר מוציא לפי חשבון, ואם לאו — חלה אחת על הכול.סימןשאר מעסה שלא הורמה
- ג:טשיירי העניים שנתערבוזיתים וענבים חייבים שנתערבו בזיתי ניקוף ובעוללות של העניים: יש לו ממקום אחר — לפי חשבון, ואם לאו — תרומה ותרומת מעשר על הכול והשאר לפי חשבון.סימןזיתי מסיק / זיתי נקוף
- ג:יבכל שהוא, או בנותן טעםשאור חיטים שנפל לעיסת אורז תלוי בטעם הדגן; והטבל אוסר בכל שהוא רק מין במינו, ושלא במינו — בנותן טעם.סימןלתוך עסת ארז
פרק דשְׁתֵּי נָשִׁים
מתי עיסות מצטרפות, שלוש הארצות, ומתנות כהונה
סימןעִסּוֹת וַאֲרָצוֹת
הפרק הקודם שאל ממתי עיסה מתחייבת בחלה, החתיכה מן העיסה שניתנת לכהן; הפרק הזה שואל תחילה מתי שתי עיסות קטנות נחשבות אחת. הן מצטרפות רק כשמתקיימים שלושה תנאים: בעלים אחד, מיני דגן קרובים, ואין ביניהן דבר שלא התחייב מעולם בחלה. אחר כך פונה הפרק אל המקום. החלה היא מצווה של ארץ ישראל; בחוץ לארץ הורו חכמים להפריש אותה כדי שלא תישכח, וסוריה, שכבש דוד המלך, עומדת באמצע. לכן נחתם הפרק בסוריה, בשלושה אזורים שדיניהם שונים, במתנות שכל כהן רשאי לקבל, ובמתנות שהובאו לירושלים, שכולן הוחזרו מלבד אחת.
- ד:אמתי עיסות נוגעות מצטרפותעיסות של שתי נשים שנגעו זו בזו פטורות, אבל עיסות של אישה אחת מאותו מין מצטרפות לחלה, ושלא במינו — פטורות.סימןשתי נשים שעשו
- ד:באיזהו מין במינוהחיטים מצטרפות רק עם הכוסמין, השעורים עם הכול חוץ מן החיטים, ורבי יוחנן בן נורי אומר ששאר המינים מצטרפים זה עם זה.סימןאיזה הוא מין במינו
- ד:גמחיצה שחוסמת או מגשרתקב אורז או קב תרומה המונח בין שתי עיסות מפריד ביניהן, אבל עיסה שכבר ניטלה חלתה מגשרת ביניהן ומצרפת אותן.סימןשני קבים וקב ארז
- ד:דשתי מחלוקות בצירוףרבי ישמעאל וחכמים נחלקו בנטילה מן האמצע של קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה, ורבי עקיבא וחכמים — בחלה שניטלה מקב שאין בו שיעור.סימןקב חדש וקב ישן
- ד:הנמצא חומרו קולושני קבים שהופרשה חלת כל אחד מהם בפני עצמו ואחר כך אוחדו: רבי עקיבא פוטר וחכמים מחייבים — חומרתו הקודמת של רבי עקיבא היא שמולידה כאן את קולתו.סימןנמצא חמרו קלו
- ד:והפרשת חלה לדמאימותר לייחד מנה טהורה אחת כחלה לעיסות דמאי טמאות רבות שייעשו אחריה, שהרי בחלת דמאי הקלו.סימןחלת דמאי
- ד:זסוריה — מעשרות ושתי חלותישראל שהוא אריס לנכרים בסוריה: רבי אליעזר ורבן גמליאל נחלקו במעשרות ובשביעית, ואם נוהגת שם חלה אחת או שתי חלות.סימןאריסין לנכרים בסוריא
- ד:חשלוש ארצות לחלהרבן גמליאל מדרג את החלה בשלושה אזורים לפי קדושת הארץ, וקובע איזו חלה נשרפת, איזו ניתנת לכהן ומי רשאי לאכול אותה.סימןשלש ארצות לחלה
- ד:טאלו ניתנים לכל כהןרשימת מתנות כהונה שאפשר לתת לכל כהן; רבי יהודה מוציא ממנה את הביכורים, ורבי עקיבא וחכמים נחלקו בכרשיני תרומה.סימןנתנין לכל כהן
- ד:יהביאו ולא קיבלו מהםחלות מחוץ לארץ וביכורים שהובאו לפני שבועות לא התקבלו, שהמתנה הקדושה כשרה רק במקומה ובזמנה.סימןנתאי איש תקוע
- ד:יאולבסוף קיבלו — מסוריהבכורות מבבל וביכורי יין ושמן לא התקבלו, אבל ביכוריו של אריסטון מאפמיה שבסוריה התקבלו — ובכך נחתמת המסכת.סימןבן אנטינוס / אריסטון