חַלָּה ב:דנגיעה, נשיכה, והסל שמצרף
מתי עיסות קטנות נחשבות אחת
השאלה
מתי עיסות קטנות נפרדות מצטרפות יחד לחיוב חלה?
דין שקבין שנגעו זה בזה מצטרפים רק כשנשוכו, ואז דעת רבי אליעזר שהסל מצרף.
לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.
אנגעו: רק כשנשוכו
עיסות של קב שרק נגעו זו בזו פטורות מן החלה, עד שיישוכו זו בזו.
הָעוֹשֶׂה עִסָּתוֹ קַבִּים וְנָגְעוּ זֶה בָזֶה, פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ.
הָעוֹשֶׂה עִסָּתוֹ קַבִּים וְנָגְעוּ זֶה בָזֶה — כל אחד קטן מכדי להתחייב בחלה — פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ — נדבקים זה לזה, כך שבהפרדתם ייתלש בצק מזה ויישאר בזה.
בתמונה האיור במילים
כל עיסה של קב קטנה מכדי להתחייב בחלה. עיסות שרק נוגעות זו בזו נשארות פטורות, והן מצטרפות לעיסה אחת חייבת רק כשנשכו זו בזו, כך שבפירוקן ייתלש בצק מאחת לשנייה.
2 הערות
וְנָגְעוּ זֶה בָזֶה
- הברטנורא: נגיעה בלבד אינה מצרפת את עיסות הקב הנפרדות לחייבן.
- כל עיסה בפני עצמה פחותה משיעור החלה, וכל עוד לא נתמזגו באמת אין כאן דבר שמתחייב.
Bartenura
עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ
- "יישוכו" פירושו שהן נדבקות זו בזו כל כך, שאם תפריד ביניהן ייתלש בצק מזו ויישאר בזו.
- רק מיזוג בדרגה כזאת מצרף את הקבים לגוש אחד חייב.
Bartenura
ברבי אליעזר: הסל מצרף
רבי אליעזר: אפילו לאחר האפייה, הסל שהלחמים מונחים בו מצרף אותם לחלה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסַּל, הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסַּל — מוציא מן התנור לחמים שנאפו מעיסות קב שלא נדבקו זו לזו — הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה
בתמונה האיור במילים
הככרות האלה נאפו מעיסות של קבים שלא נשכו זו בזו. רבי אליעזר אומר שכשנותנים אותן בסל אחד, הסל מצרף אותן לשיעור אחד שחייב בחלה, והלכה כמותו.
הערה אחת
הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה
- רבי אליעזר: הסל מצרף את הלחמים לחיוב חלה אחד, אף שאינם נדבקים זה לזה. וההלכה כמותו.
- הברטנורא מבחין הבחנה: חכמים הדורשים נשיכה ורבי אליעזר הדורש נגיעה מדברים על מיזוג שתי עיסות קטנות מן השיעור לגוף אחד חייב.
- אבל להפריש חלה מן המוקף אין צורך אפילו בנגיעה — די בכך שהחתיכות סמוכות זו לזו.
- בסוף הפרק מורה רבי אליעזר להניח פחות מכביצה בין עיסה טהורה לעיסה טמאה כדי להפריש מן המוקף — ולכאורה משמע שלעניין מוקף צריך נגיעה. מתרץ הברטנורא: טהורה וטמאה שאני, מפני שמקפיד על תערובתן, ולכן שם אין הכלי מצרף.
Bartenura
סיכום
בהמשך לעניין הקבים שואלת המשנה מתי עיסות קטנות ונפרדות מצטרפות לחיוב חלה אחד. אם עיסות הקב רק נגעו זו בזו, הן נשארות פטורות — כל אחת פחותה מן השיעור בפני עצמה. הן מתחייבות רק כשהן נושכות זו בזו, נדבקות כל כך שאם יפרידו ביניהן ייתלש בצק מזו ויישאר בזו. רבי אליעזר מוסיף מצרף נוסף: אפילו לאחר שנאפו הלחמים, הנחתם יחד בסל אחד מצרפת אותם לחלה בלי שיידבקו.