חַלָּה ג:בלפני הגלגול, אחרי הגלגול
מדומע וספק טומאה סביב הגלגול
השאלה
האם רגע הגלגול קובע את דין עיסה מדומעת או עיסה בספק טומאה?
שני מקרים, כל אחד נחלק ברגע הגלגול: עיסה שנדמעה, ועיסה שנולד לה ספק טומאה.
לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.
אנדמעה לפני הגלגול
עיסה שנדמעה לפני שגולגלה — פטורה, שהמדומע פטור מן החלה.
נִדְמְעָה עִסָּתָהּ עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה, פְּטוּרָה, שֶׁהַמְּדֻמָּע פָּטוּר.
נִדְמְעָה עִסָּתָהּ עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה — נפלה לתוכה תרומה, חלק הכהן, יותר מכדי שתתבטל, וכל העיסה נחשבת תרומה — פְּטוּרָה, שֶׁהַמְּדֻמָּע פָּטוּר מן החלה.
מושגים כאן
הערה אחת
נִדְמְעָה עִסָּתָהּ
- מדומע הוא תערובת שנפלה בה תרומה לתוך פחות ממאה חלקי חולין, וכל העיסה מקבלת מעמד של תרומה.
- מכיוון שהעיסה נדמעה לפני הגלגול — לפני שהתחיל חיוב החלה — לא נתפס בה החיוב מעולם, והיא פטורה.
- ופירות שיש להם מעמד של תרומה פטורים בעצמם מן החלה, ולכן כל העיסה פטורה ממנה עכשיו.
Bartenura
בנדמעה אחרי הגלגול
אבל אם נדמעה לאחר הגלגול, כבר התחייבה, ואין הדימוע מבטל חובה שכבר חלה.
וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה, חַיֶּבֶת.
וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה — ורק אחר כך נפלה לתוכה תרומה — חַיֶּבֶת, שהחובה כבר חלה עליה, והתערובת אינה מבטלת אותה.
בתמונה האיור במילים
תרומה שנפלה לעיסה לפני הגלגול פוטרת אותה מחלה. משגלגלה, העיסה כבר חייבת בחלה, ותרומה שנופלת אחר כך אינה מבטלת את החיוב (ברטנורא).
הערה אחת
מִשֶּׁגִּלְגְּלָה חַיֶּבֶת
- משנעשה הגלגול, חיוב החלה כבר תפס.
- דימוע שבא לאחר מכן אינו יכול לעקור חובה שכבר חלה.
- נמצא שהעיתוי ביחס לגלגול הוא המכריע: לפניו — פטורה; אחריו — חייבת.
Bartenura
גספק טומאה: לפני ואחרי
אותו ציר עצמו בספק טומאה: נולד לפני הגלגול — תיעשה בטומאה; נולד אחריו — תיעשה בטהרה.
נוֹלַד לָהּ סְפֵק טֻמְאָה עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה, תֵּעָשֶׂה בְטֻמְאָה, וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה, תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה:
נוֹלַד לָהּ סְפֵק טֻמְאָה עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה, תֵּעָשֶׂה בְטֻמְאָה — שגם אם תישמר בטהרה, חלתה לא תיאכל מחמת הספק — וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה, תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה, שעיסה החייבת בחלה שומרים עליה כמו על החלה עצמה.
בתמונה האיור במילים
נולד ספק אם העיסה נטמאה. לפני הגלגול מותר לעשות אותה בטומאה, כי בגלל הספק ממילא אין חלתה נאכלת. אחרי הגלגול היא כבר חייבת בחלה, ולכן עושים אותה בטהרה (ברטנורא).
2 הערות
עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְטֻמְאָה
- ספק טומאה שנולד לפני הגלגול: גם אם תישמר העיסה בטהרה, שום כהן לא יוכל לאכול את חלתה, מפני הספק שלא הוכרע.
- ומכיוון שהחלה לא תיאכל ממילא, אין טעם לעמוד על הטהרה, ומותר לעשות את העיסה בטומאה.
- הספק נולד לפני החיוב, ואין עדיין מה לשמור.
Bartenura
וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה
- ספק שנולד לאחר הגלגול: כאן העיסה כבר חייבת, וחולין שחייבים בחלה נוהגים בהם כחלה עצמה.
- תרומה תלויה כזו טעונה שמירה, ואין לטמא אותה במתכוון.
- ושוב הגלגול הוא קו הגבול בין הקולה לחומרה.
Bartenura
סיכום
המשנה מיישמת את ציר הגלגול בשני מצבים. הראשון, דימוע: אם נעשתה העיסה תערובת אסורה של תרומה לפני הגלגול, היא פטורה מן החלה, שכן המדומע פטור בעצמו והחיוב לא נתפס בה מעולם; ואם נדמעה רק לאחר הגלגול, החובה כבר חלה ואי אפשר לבטלה. השני, ספק טומאה: ספק שנולד לפני הגלגול — מותר לעשות את העיסה בטומאה, שהרי חלתה לא תיאכל ממילא; אבל ספק שנולד לאחר הגלגול מחייב לעשותה בטהרה, מפני שחולין שכבר חייבים בחלה נשמרים כחלה עצמה. בשני המקרים ההכרעה היא לפני הגלגול או אחריו.