סדר קָדָשִׁים · 34 משניות

תָּמִיד

תמיד מתארת צעד אחר צעד את עבודת הבוקר במקדש. היא נפתחת בלילה, בשמירת הכהנים בשלושה מקומות, ובאור ראשון מפיסים מי יתרום את הדשן מעל המזבח. בשני מפנים הכהנים את המזבח ומסדרים את המערכות. בשלישי מפיסים פיס שני על עבודות היום ומוציאים את טלה התמיד. הרביעי שוחט את הטלה, זורק את דמו ומנתח אותו לאבריו. בחמישי עוצרים הכהנים לתפילה, עשרת הדברות וקריאת שמע, ואחר כך מפיסים את הפייסות האחרונים, ובהם הפיס על הקטורת. השישי נכנס אל ההיכל לגמור את הטבת הנרות ולהקטיר את הקטורת. בשביעי הכהן הגדול משלים את העבודה, הכהנים מברכים את העם, והיין מתנסך בשעה שהלוויים שרים. המסכת נחתמת בשיר של יום, מזמור לכל יום בשבוע, והאחרון שבהם ליום שכולו שבת.

לִפְנֵי הַשַּׁחַר

פרק אבִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת

שמירת הלילה ותרומת הדשן

סימןמִשְׁמָר וּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן

מסכת תמיד עוסקת בקרבן התמיד: טלה שהוקרב על המזבח בכל בוקר ובין הערביים, ועמו הקטרת הקטורת והטבת נרות המנורה. המסכת מתארת את עבודת הבוקר צעד אחר צעד, לפי הסדר שבו נעשתה. עוד לפני עלות השחר היה המקדש ער: כהנים ישנו בו ושמרו, ואיש מהם לא עבד בלי לטבול תחילה. הפרק פותח בלילה, בשמירה בשלושה מקומות ובכהן שנטמא ויוצא לטבול. עם האור הראשון קובע פיס מי יתרום את הדשן מן המזבח, חבריו בודקים את הכלים, והזוכה עולה לבדו אל ראש המזבח.

  1. א:אשמירת הלילה במקדשהכהנים שמרו בלילה בשלושה מקומות במקדש, וכהן שנטמא בלילה יוצא במסיבה שתחת הבירה לטבול, ומשנפתחים השערים הוא יוצא מן העזרה.סימןבשלשה מקומות
  2. א:בהפיס על תרומת הדשןהרוצה לתרום את המזבח משכים וטובל לפני שיבוא הממונה, שאין לביאתו שעה קבועה; הממונה דופק, פותחים לו, ומי שטבל בא ומפיס.סימןרוצה לתרם
  3. א:גשתי כיתות בודקות את הכליםהזוכה פותח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה, והכהנים נחלקים לשתי כיתות הבודקות לאור אבוקות את כלי השרת, עד שנפגשות ואומרות: שלום, הכול שלום.סימןשתי אבוקות
  4. א:דתרומת הדשן בחשכההזוכה מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, עולה לבדו לראש המזבח לאור המערכה, חותה מן הגחלים הפנימיות וצובר אותן על הרצפה מזרחית לכבש.סימןמחתת הכסף

פרק ברָאוּהוּ אֶחָיו

פינוי המזבח וסידור המערכות

סימןתַּפּוּחַ וּמַעֲרָכוֹת

המזבח החיצון עמד בעזרה, גוש גדול של אבנים שעולים אליו בכבש ארוך, ואשו לא כבתה לעולם: הקרבנות נשרפו עליו כל הלילה. לכן בכל בוקר, לפני קרבנות היום החדש, היה צריך לפנות אותו ולבנות את האש מחדש. הפרק מלווה את הכהנים העולים בכבש: הם דוחקים לצדדים איברים שלא נשרפו, צוברים את האפר לערמה גדולה באמצע, התפוח, ומעלים עצים מכל עץ חוץ מזית וגפן. הם מסדרים את המערכה הגדולה ומערכה שנייה לגחלי הקטורת, מציתים את שתיהן והולכים לפיס הבא.

  1. ב:אהכהנים עולים לפנות את המזבחמשראו את התורם יורד, רצו אחיו הכהנים, קידשו ידיהם ורגליהם ועלו במגרפות ובצינורות לראש המזבח, וסילקו לצדדים את האיברים והפדרים שלא נתאכלו.סימןראוהו אחיו שירד
  2. ב:בהתפוח שבאמצע המזבחהכהנים מעלים את האפר אל התפוח, ערמת האפר שבאמצע המזבח; ברגלים לא היו מפנים אותו, שהוא נוי למזבח, ומעולם לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן.סימןעל גבי התפוח
  3. ב:גאילו עצים כשרים למערכההכהנים מעלים גזירי עצים לסדר את אש המערכה; כל העצים כשרים לה חוץ מזית ומגפן, ורגילים היו במורביות של תאנה, של אגוז ושל עץ שמן.סימןמעלין בגזרין
  4. ב:דהמערכה הגדולההכהן סידר את המערכה הגדולה במזרח המזבח ופתחה למזרח, ראשי הגזירין הפנימיים נגעו בתפוח, ובין הגזירין הושאר ריווח להצתת האליתא.סימןסדר המערכה גדולה
  5. ב:ההמערכה השנייה, של קטורתמעצי תאנה יפים סידרו מערכה שנייה לקטורת, ארבע אמות מקרן מערבית דרומית, בשיעור חמש סאין גחלים ובשבת שמונה; את האיברים שלא נתאכלו החזירו למערכה, הציתו את שתי המערכות והלכו ללשכת הגזית.סימןהמערכה שניה לקטרת

הַכֶּבֶשׂ

פרק גאָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה

הפיס השני והכנות הבוקר

סימןהֲכָנוֹת הַבֹּקֶר

כל חלק בעבודה היה כבוד שהכהנים רצו בו, ולכן חילקו אותו בפיס, כדי שלא יריבו עליו. הפיס הראשון, בפרק א, היה על תרומת הדשן. הפרק הזה נפתח בפיס השני, שבספירה אחת מחלק שלוש עשרה עבודות של התמיד, מן השחיטה ועד העלאת האיברים לכבש. אין שוחטים קרבן בלילה, ולכן צופה ממתין לאור הבוקר. אחר כך מביאים את הטלה, משקים אותו, בודקים אותו שוב ומוליכים אותו לבית המטבחיים. בינתיים פותחים כהנים את השער הגדול של ההיכל, שקולו נשמע עד יריחו, ומדשנים את המזבח הפנימי ואת המנורה.

  1. ג:אהפיס השני: מי שוחטהממונה אומר לכהנים לבוא ולהפיס, ובפיס אחד נקבעים השוחט, הזורק, מדשן המזבח הפנימי, מדשן המנורה ותשעה המעלים לכבש את האיברים, את הסולת, את החביתין ואת היין.סימןמי שוחט מי זורק
  2. ג:בברקאי: האם עלה השחרהממונה שולח לראות אם הגיע זמן השחיטה, והרואה מכריז ברקאי; מתיא בן שמואל מצריך שיאירו פני כל המזרח, ושואלים את הרואה אם הגיע האור עד חברון, והוא עונה הין.סימןברקאי
  3. ג:גלשכת הטלאיםהממונה אומר להביא טלה מלשכת הטלאים שבמקצוע הצפוני מערבי — אחת מארבע הלשכות שהיו שם: הטלאים, החותמות, בית המוקד והלשכה שבה עשו את לחם הפנים.סימןלשכת הטלאים
  4. ג:דתשעים ושלושה כליםהכהנים מוציאים מלשכת הכלים תשעים ושלושה כלי כסף וזהב, משקים את התמיד בכוס של זהב, ומבקרים אותו שוב לאור האבוקות אף שכבר נבדק מבערב.סימןהשקו את התמיד
  5. ג:הבית המטבחייםהזוכה בתמיד מושך אותו לבית המטבחיים שבצפון המזבח והזוכים באיברים אחריו; שם שמונה עמודים ננסים, ועליהם רביעיות של ארז ואונקליות של ברזל בשלושה סדרים, ושולחנות של שיש להפשטה.סימןבית המטבחים
  6. ג:והטני, הכוז ושני המפתחותהזוכים בדישון המזבח הפנימי ובדישון המנורה מקדימים, וארבעה כלים בידם — הטני, הכוז ושני מפתחות לפשפש הצפוני.סימןהטני והכוז
  7. ג:זהפשפש הצפוני והשער הגדוללשער הגדול של ההיכל היו שני פשפשים; בדרומי לא נכנס אדם מעולם, כנבואת יחזקאל, ובצפוני נכנס הכהן, עבר בתא ובהיכל ופתח את השער הגדול מבפנים — ורק אז שחט השוחט.סימןפשפש הצפוני
  8. ג:חמיריחו היו שומעיםמיריחו, עשר פרסאות מירושלים, שמעו את קול השער הגדול, המגרפה, מוכני הכיור, גביני הכרוז, החליל, הצלצל, השיר והשופר — ויש אומרים אף את קול הכהן הגדול בהזכירו את השם — והריחו את ריח פיטום הקטורת.סימןמיריחו היו שומעין
  9. ג:טדישון המזבח הפנימי והמנורההזוכה בדישון המזבח הפנימי חופן את הדשן לתוך הטני ומניחו, והזוכה בדישון המנורה מדשן את הנרות ומשאיר דולקים את שני המזרחיים — או מדליקם מחדש — ומניח את הכוז על המעלה השנייה של האבן שלפני המנורה.סימןשני נרות מזרחיים

פרק דלֹא הָיוּ כוֹפְתִין

שחיטת התמיד וניתוחו

סימןשְׁחִיטָה וְנִתּוּחַ

בכל בוקר ובכל בין הערביים הוקרב טלה בשם כל העם: קרבן התמיד, שנשרף כולו על המזבח. שלושת הפרקים הראשונים הביאו את הכהנים עד לרגע הזה: הם תרמו את הדשן מעל המזבח, הפיסו מי יעשה כל עבודה, והוציאו את הטלה. עתה הוא מוקרב. עוקדים אותו, שוחטים אותו בצפון המזבח כנגד השמש, וזורקים את דמו על המזבח. אחר כך מפשיטים אותו ומנתחים אותו לנתחים קבועים, ותשעה כהנים, כל אחד ובידו מה שזכה בו, מביאים אותם אל הכבש והולכים לקרוא קריאת שמע.

  1. ד:אעקידת התמיד ושחיטתואת טלה התמיד עוקדים יד עם רגל ואין כופתים אותו, שוחטים אותו בצפון המזבח כנגד השמש, ונותנים מדמו בשתי קרנות שבאלכסון, ואת שיירי הדם שופכים על היסוד הדרומי.סימןמעקדין אותו
  2. ד:בהפשטת התמיד וניתוחוהכהן נוקב את ברך הטלה ותולה אותו, מפשיט עד החזה, חותך את הראש, את הכרעיים, את הידיים ואת הרגל הימנית ונותן כל אחד לזוכה בו, קורע את הלב, ומוסר את הקרביים ואת הכרס להדחה.סימןנוקבו מתוך ערכובו
  3. ד:גתשעה כהנים בשורההכהן גומר לנתח את הטלה, ותשעה כהנים עומדים בשורה ובידיהם האיברים, הסולת, החביתין והיין; הם נותנים אותם בחציו התחתון של הכבש, מולחים אותם ויורדים ללשכת הגזית לקרוא קריאת שמע.סימןכלן עומדין בשורה

סִיּוּם הָעֲבוֹדָה

פרק האָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה בָּרְכוּ

תפילות הבוקר והפייסות האחרונים

סימןתְּפִלָּה וּפַיִס

בכל בוקר, מלבד הטלה, הקטירו קטורת על מזבח זהב קטן שבתוך ההיכל, על גחלים בוערות שהביאו מן המזבח הגדול שבחוץ. הקטרת הקטורת הייתה החביבה שבעבודות, שאמרו שהיא מביאה ברכת עושר, ולכן גם עליה הפיסו. לאחר שהונחו נתחי הטלה על הכבש, עצרו הכהנים להתפלל: עשרת הדברים, קריאת שמע וברכות. אחר כך באים שני הפייסות האחרונים, הכלים שבהם נשאו את הקטורת ואת הגחלים, והמגרפה — כלי גדול שקול חבטתו קרא לכהנים וללוויים אל מקומותיהם.

  1. ה:אהתפילה בלשכת הגזיתהממונה אומר לכהנים לברך ברכה אחת, והם קוראים את עשרת הדברים ואת שלוש פרשיות קריאת שמע, מברכים את העם שלוש ברכות — אמת ויציב, עבודה וברכת כהנים — ובשבת מוסיף המשמר היוצא ברכה אחת.סימןברכו ברכה אחת
  2. ה:בפיס הקטורת ופיס האיבריםהממונה קורא לכהנים החדשים לקטורת לבוא ולהפיס, ואחר כך לחדשים עם ישנים להפיס מי מעלה את האיברים מן הכבש למזבח; ולרבי אליעזר בן יעקב, המעלה את האיברים לכבש הוא המעלה אותם למזבח.סימןחדשים לקטרת
  3. ה:גהפשטת הכהנים שלא זכואת הכהנים שלבשו בגדי כהונה לפיס ולא זכו מוסרים לחזנים, שמשי המקדש, והם מפשיטים אותם ומשאירים עליהם מכנסיים בלבד; ובמקדש היו חלונות, ועל כל אחד כתוב איזה בגד מונח בו.סימןמסרום לחזנים
  4. ה:דכף הקטורתהזוכה בקטורת נוטל את הכף, כלי זהב גדול המחזיק שלושה קבים, ובתוכה הבזך מלא וגדוש קטורת, ועל הבזך כיסוי וכמין מטוטלת מלמעלה.סימןהכף / הבזך
  5. ה:ההמחתה והפסכתרהזוכה במחתה חותה גחלים במחתת כסף ומערה אותן לתוך מחתה של זהב; את כקב הגחלים שנתפזר הוא מכבד לאמה, ובשבת כופה עליהן פסכתר — כלי גדול בעל שתי שרשרות, המשמש לשלושה דברים.סימןפסכתר
  6. ה:ושלושה דברים ששימשה המגרפהבין האולם ולמזבח זורק אחד את המגרפה, וקולה מחריש את ירושלים: כהן השומע רץ להשתחוות, לוי רץ לשיר, וראש המעמד מעמיד את הטמאים בשער המזרח.סימןהמגרפה

פרק והֵחֵלּוּ עוֹלִים

עבודת הפנים שבהיכל

סימןקְטֹרֶת וּמְנוֹרָה

ממערב למזבח הגדול עלו בשתים עשרה מעלות אל האולם, ודרכו נכנסו אל ההיכל, הבית שבו עמדו המנורה ומזבח הזהב הקטן של הקטורת. מוקדם יותר באותו בוקר התחילו כהנים שזכו בפיס להיטיב את נרות המנורה ולדשן את מזבח הזהב, והשאירו את כליהם בפנים. הפרק מלווה אותם כשהם חוזרים פנימה לגמור את עבודתם. אחר כך צוברים את הגחלים על מזבח הזהב, ומקטירים את הקטורת בשעה שכל השאר פורשים; וכל כהן משתחווה כשהוא יוצא.

  1. ו:אהכניסה להיכלהכהנים מתחילים לעלות במעלות האולם, והזוכים בדישון המזבח הפנימי והמנורה מקדימים לפניהם: האחד נוטל את הטני, והשני מדשן את הנר המזרחי ומשאיר את המערבי דולק, ואם כבה — מדליקו ממזבח העולה.סימןעולים במעלות האולם
  2. ו:בהגחלים על מזבח הזהבהזוכה במחתה צובר את הגחלים על מזבח הזהב, משטח אותן בשולי המחתה כדי שהקטורת לא תיפול מעליהן, משתחווה ויוצא.סימןרדדן בשולי המחתה
  3. ו:גהקטרת הקטורתהזוכה בקטורת נוטל את הבזך מתוך הכף, מלמדים אותו שלא יתחיל לפניו שלא ייכווה, ואינו מקטיר עד שהממונה אומר לו "הקטר"; כולם פורשים, והוא מקטיר, משתחווה ויוצא.סימןאישי כהן גדול הקטר

פרק זבִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל

הכהן הגדול, ברכת כהנים ושיר של יום

סימןבִּרְכַּת כֹּהֲנִים וְשִׁיר

שני דברים כדאי לדעת לפני הפרק האחרון. הכהן הגדול רשאי היה ליטול לעצמו כל חלק מן העבודה בכל עת שרצה, והפרק מתאר את סוף עבודת הבוקר כשהוא עושה אותה. ועבודת התמיד נחתמה בניסוך יין על המזבח, בשעה שהלוויים שרים מזמור. הכהן הגדול נכנס להשתחוות בהיכל ושלושה כהנים אוחזים בו; הכהנים מברכים את העם מעל מעלות האולם; ואחר כך הוא זורק את איברי הטלה על האש ומנסך את היין, בקול חצוצרות ושיר. המסכת נחתמת במזמור שאמרו הלוויים בכל אחד מימות השבוע.

  1. ז:אהכהן הגדול נכנס להשתחוותכשהכהן הגדול נכנס להשתחוות בהיכל אוחזים בו שלושה כהנים — בימינו, בשמאלו ובאבני האפוד — וכשהוא יוצא מגביה לו הממונה את הפרוכת, ואחריו נכנסים אחיו הכהנים ומשתחווים.סימןשלשה אוחזין בו
  2. ז:בברכת כהנים במקדשהכהנים עומדים על מעלות האולם ומברכים את העם: במקדש ברכת כהנים היא ברכה אחת, אומרים בה את השם ככתבו ומגביהים את הידיים מעל הראש — חוץ מן הכהן הגדול, שאינו מגביה אותן מעל הציץ.סימןברכו את העם
  3. ז:גהניסוך והשירהכהן הגדול עולה בכבש, זורק את האיברים לאש, מקיף את המזבח ומנסך את היין; שני כהנים תוקעים בחצוצרות, ובשעת הניסוך מניף הסגן בסודרים, בן ארזא מקיש בצלצל והלוויים פותחים בשיר של יום.סימןרוצה להקטיר / בן ארזא
  4. ז:דשיר של כל יוםשבעת המזמורים שאמרו הלוויים במקדש, מזמור לכל יום, כל אחד כנגד מה שנברא ביומו — ובשבת, שיר ליום שכולו שבת.סימןהשיר שהיו הלוים