משנה תָּמִיד · פרק ב מתוך ז
תָּמִיד · פרק ברָאוּהוּ אֶחָיו
פינוי המזבח וסידור המערכות
סימןתַּפּוּחַ וּמַעֲרָכוֹת
המזבח החיצון עמד בעזרה, גוש גדול של אבנים שעולים אליו בכבש ארוך, ואשו לא כבתה לעולם: הקרבנות נשרפו עליו כל הלילה. לכן בכל בוקר, לפני קרבנות היום החדש, היה צריך לפנות אותו ולבנות את האש מחדש. הפרק מלווה את הכהנים העולים בכבש: הם דוחקים לצדדים איברים שלא נשרפו, צוברים את האפר לערמה גדולה באמצע, התפוח, ומעלים עצים מכל עץ חוץ מזית וגפן. הם מסדרים את המערכה הגדולה ומערכה שנייה לגחלי הקטורת, מציתים את שתיהן והולכים לפיס הבא.
- ב:אהכהנים עולים לפנות את המזבחמשראו את התורם יורד, רצו אחיו הכהנים, קידשו ידיהם ורגליהם ועלו במגרפות ובצינורות לראש המזבח, וסילקו לצדדים את האיברים והפדרים שלא נתאכלו.סימןראוהו אחיו שירד
- ב:בהתפוח שבאמצע המזבחהכהנים מעלים את האפר אל התפוח, ערמת האפר שבאמצע המזבח; ברגלים לא היו מפנים אותו, שהוא נוי למזבח, ומעולם לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן.סימןעל גבי התפוח
- ב:גאילו עצים כשרים למערכההכהנים מעלים גזירי עצים לסדר את אש המערכה; כל העצים כשרים לה חוץ מזית ומגפן, ורגילים היו במורביות של תאנה, של אגוז ושל עץ שמן.סימןמעלין בגזרין
- ב:דהמערכה הגדולההכהן סידר את המערכה הגדולה במזרח המזבח ופתחה למזרח, ראשי הגזירין הפנימיים נגעו בתפוח, ובין הגזירין הושאר ריווח להצתת האליתא.סימןסדר המערכה גדולה
- ב:ההמערכה השנייה, של קטורתמעצי תאנה יפים סידרו מערכה שנייה לקטורת, ארבע אמות מקרן מערבית דרומית, בשיעור חמש סאין גחלים ובשבת שמונה; את האיברים שלא נתאכלו החזירו למערכה, הציתו את שתי המערכות והלכו ללשכת הגזית.סימןהמערכה שניה לקטרת
כל הפרק
ב:אהכהנים עולים לפנות את המזבח
רָאוּהוּ אֶחָיו שֶׁיָּרַד, וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ. מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר, נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, סוֹנְקִין אוֹתָם לִצְדָדֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין, סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכָּבֶשׁ.
רָאוּהוּ אֶחָיו שֶׁיָּרַד — שאר הכהנים ראו את הכהן שתרם זה עתה את הדשן יורד מן המזבח — וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר — אגן שרוחצים בו לפני כל עבודה — נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת — מגרפות לאפר, ומזלגות להפיכת האיברים שלא נשרפו — וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב — איברי הקרבנות וחתיכות השומן, שנשארו על האש מאתמול — סוֹנְקִין אוֹתָם לִצְדָדֵי הַמִּזְבֵּחַ אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכָּבֶשׁ — הסובב הוא מעבר שהקיף את המזבח למעלה, והכבש הוא המדרון העולה אליו.
ב:בהתפוח שבאמצע המזבח
הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בָּאֵפֶר עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ. וְתַפּוּחַ הָיָה בְאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, פְּעָמִים עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹר. וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ. מִיָּמָיו לֹא נִתְעַצֵּל הַכֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדָּשֶׁן.
הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בָּאֵפֶר עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ — ערמת אפר גדולה ועגולה, ומכאן שמה. וְתַפּוּחַ הָיָה בְאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ; פְּעָמִים עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹר — גוזמה, כלומר כמות עצומה של אפר. וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ — בחגי העלייה לרגל לא פינו את ערמת האפר, אף כשגדלה — מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ, שהראה שהובאו קרבנות רבים. מִיָּמָיו לֹא נִתְעַצֵּל הַכֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדָּשֶׁן. את הערמה השאירו לנוי, ולא מתוך הזנחה.
ב:גאילו עצים כשרים למערכה
הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בְּגִזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. וְכִי כָל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה. הֵן, כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן. אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין, בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן.
הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בְּגִזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. המערכה היא ערמת העצים שעל המזבח, שעליה נשרפו הקרבנות. וְכִי כָל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה? הֵן, כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן, שארץ ישראל זקוקה לפירותיהם. אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין: בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן — מורביות הן ענפים צעירים.
ב:דהמערכה הגדולה
סִדֵּר הַמַּעֲרָכָה גְדוֹלָה מִזְרָחָה, וַחֲזִיתָהּ מִזְרָחָה, וְרָאשֵׁי הַגִּזְרִין הַפְּנִימִיִּם הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפּוּחַ. וְרֶוַח הָיָה בֵין הַגִּזְרִין, שֶׁהָיוּ מַצִּיתִין אֶת הָאֲלִיתָא מִשָּׁם.
סִדֵּר הַמַּעֲרָכָה גְדוֹלָה מִזְרָחָה — האש העיקרית, שעליה נשרף קרבן התמיד — וַחֲזִיתָהּ מִזְרָחָה — הפתח שהושאר להצתת האש — וְרָאשֵׁי הַגִּזְרִין הַפְּנִימִיִּם הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפּוּחַ — בערמת האפר שבאמצע המזבח. וְרֶוַח הָיָה בֵין הַגִּזְרִין שֶׁהָיוּ מַצִּיתִין אֶת הָאֲלִיתָא מִשָּׁם — האליתא היא זרדים דקים להצתת האש.
ב:ההמערכה השנייה, של קטורת
בֵּרְרוּ מִשָּׁם עֲצֵי תְאֵנָה יָפִין, לְסַדֵּר הַמַּעֲרָכָה שְׁנִיָּה לַקְּטֹרֶת, מִכְּנֶגֶד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, מָשׁוּךְ מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת. בְּעֹמֶד חָמֵשׁ סְאִים גֶּחָלִים, וּבְשַׁבָּת בְּעֹמֶד שְׁמוֹנַת סְאִין גֶּחָלִים, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. הָאֵבָרִים וְהַפְּדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, מַחֲזִירִין אוֹתָן לַמַּעֲרָכָה. הִצִּיתוּ שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת בָּאֵשׁ, וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית.
בֵּרְרוּ מִשָּׁם עֲצֵי תְאֵנָה יָפִין לְסַדֵּר הַמַּעֲרָכָה שְׁנִיָּה לַקְּטֹרֶת — עץ תאנה נשרף לגחלים טובות, ואותן נשאו פנימה לקטורת — מִכְּנֶגֶד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, מָשׁוּךְ מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת בְּעֹמֶד חָמֵשׁ סְאִים גֶּחָלִים — ערמת העצים לקטורת נבנתה באומדן, שתיתן גחלים כשיעור זה — וּבְשַׁבָּת בְּעֹמֶד שְׁמוֹנַת סְאִין גֶּחָלִים, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים — הלבונה עמדה כל השבוע ליד שתים עשרה החלות, ובשבת הוקטרה. הָאֵבָרִים וְהַפְּדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב — שסולקו קודם לצדי המזבח — מַחֲזִירִין אוֹתָן לַמַּעֲרָכָה הִצִּיתוּ שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת בָּאֵשׁ — הגדולה ושל הקטורת — וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית, לערוך שם את הפיס הבא.