משנה עָרְלָה · פרק ג מתוך ג

עָרְלָה · פרק גבֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ

ערלה בצבע, בדלק ובתערובת, ובחוץ לארץ

סימןהֲנָאָה וְחוּצָה לָאָרֶץ

שני רעיונות יעזרו לפני שמתחילים. ערלה, פרי שלוש השנים הראשונות של העץ, אסורה לא רק באכילה אלא בכל הנאה, ולכן האיסור עובר לכל דבר שנהנה ממנה: קליפות שצבעו בהן, קליפות שהוסקו כדלק. וכשדבר אסור אחד אובד בין מאתיים מותרים, בדרך כלל הוא בטל. אבל האם דבר הנמכר אחד אחד, ולא במשקל, חשוב מכדי להתבטל? הפרק עוקב אחר הערלה אל בגד צבוע, אל תבשיל ואל פת, מונה את הדברים המשובחים המעטים שאינם בטלים, ומסיים בשאלה עד היכן מגיעים הדינים האלה מחוץ לארץ ישראל.

  1. ג:אבגד שנצבע בקליפי ערלהבגד שנצבע בקליפי ערלה יישרף; ואם התערב בבגדים אחרים, רבי מאיר שורף את כולם, וחכמים מבטלים אותו באחד ומאתיים.סימןבגד שצבעו
  2. ג:בחוט צבוע שנארג בבגדחוט במלוא הסיט שנצבע בקליפי ערלה ונארג בבגד ואין ידוע איזהו: רבי מאיר אומר יישרף הבגד, וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתיים.סימןהצובע מלא הסיט
  3. ג:גצמר ושער אסורים שנארגוצמר בכור שנארג בבגד, או שער נזיר ושער פטר חמור שנארגו בשק — הבגד והשק יישרפו, וסיבים של מוקדשין אוסרים בכל שהן.סימןהאורג מלא הסיט
  4. ג:דתבשיל שבושל בקליפי ערלהתבשיל שבושל בקליפי ערלה יישרף, שהרי הדלק מוסיף לו ערך; ואם התערב באחרים, אף רבי מאיר מודה שהוא עולה באחד ומאתיים.סימןתבשיל שבשלו
  5. ג:התנור שהוסק בקליפי ערלהפת שנאפתה בתנור שהוסק בקליפי ערלה תישרף, ואם התערבה בכיכרות אחרות — היא עולה באחד ומאתיים.סימןתנור שהסיקוהו
  6. ג:ותלתן של כלאי הכרםחבילי תלתן שגדלו ככלאי הכרם יישרפו, ואם התערבו באחרות חוזרת מחלוקת רבי מאיר וחכמים בדברים שבמניין.סימןחבילי תלתן
  7. ג:זדברים חשובים שאינם בטליםרבי מאיר אומר שכל דבר שדרכו להימנות אינו בטל; חכמים מצמצמים זאת לשישה דברים בלבד, ורבי עקיבא מוסיף שביעי.סימןשדרכו למנות / אגוזי פרך
  8. ג:חמשנשברו, אבדה חשיבותםהדברים החשובים שאינם בטלים — אגוזים, רימונים, חביות וכיוצא בהם — עומדים בכך רק כשהם שלמים; משנשברו או נפתחו, הם עולים באחד ומאתיים.סימןנתפצעו האגוזים
  9. ג:טערלה בארץ ובחוץ לארץספק ערלה אסור בארץ ישראל ומותר בסוריה ובחוץ לארץ; והערלה בחוץ לארץ הלכה למשה מסיני, ואילו הכלאיים שם מדברי סופרים.סימןספק ערלה

כל הפרק

ג:אבגד שנצבע בקליפי ערלה

בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִקְלִפֵּי עָרְלָה, יִדָּלֵק. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם.

בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִקְלִפֵּי עָרְלָה, — קליפות אגוזים או רימונים מעץ בשלוש שנותיו הראשונות, האסורות כפרי — יִדָּלֵק. אסור ליהנות מן הערלה בשום דרך. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, שהרי בגד נמכר במניין, וחשוב מכדי להתבטל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ג:בחוט צבוע שנארג בבגד

הַצּוֹבֵעַ מְלֹא הַסִּיט בִּקְלִפֵּי עָרְלָה, וַאֲרָגוֹ בְבֶגֶד, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה הוּא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה בְאֶחָד וּמָאתָיִם.

הַצּוֹבֵעַ מְלֹא הַסִּיט בִּקְלִפֵּי עָרְלָה, — חוט באורך סיט, המרחק שבין האצבע לאמה כשהן מפושקות — וַאֲרָגוֹ בְבֶגֶד, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה הוּא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה בְאֶחָד וּמָאתָיִם.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ג:גצמר ושער אסורים שנארגו

הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר הַבְּכוֹר בְּבֶגֶד, יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. וּמִשְּׂעַר הַנָּזִיר וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר בְּשַׂק, יִדָּלֵק הַשָּׂק. וּבְמֻקְדָּשִׁין, מְקַדְּשִׁין כָּל שֶׁהֵן.

הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר הַבְּכוֹר בְּבֶגֶד, — אין גוזזים בהמת בכור, ולכן צמרה אסור — יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. וּמִשְּׂעַר הַנָּזִיר וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר בְּשַׂק, — שער הנזיר ובכור החמור אסורים בהנאה — יִדָּלֵק הַשָּׂק. וּבְמֻקְדָּשִׁין, — בהמות המוקדשות למזבח — מְקַדְּשִׁין כָּל שֶׁהֵן — צמרן אוסר בגד שנארג בו, אפילו בפחות מסיט.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ג:דתבשיל שבושל בקליפי ערלה

תַּבְשִׁיל שֶׁבִּשְּׁלוֹ בִקְלִפֵּי עָרְלָה, יִדָּלֵק. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם.

תַּבְשִׁיל שֶׁבִּשְּׁלוֹ בִקְלִפֵּי עָרְלָה, — באש של הקליפות, והבישול בא מן הדלק האסור — יִדָּלֵק. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם. כאן גם רבי מאיר מודה: תבשיל אינו חשוב מכדי להתבטל.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ג:התנור שהוסק בקליפי ערלה

תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בִקְלִפֵּי עָרְלָה וְאָפָה בוֹ אֶת הַפַּת, תִּדָּלֵק הַפָּת. נִתְעָרְבָה בַאֲחֵרוֹת, תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם.

תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בִקְלִפֵּי עָרְלָה וְאָפָה בוֹ אֶת הַפַּת, תִּדָּלֵק הַפָּת. אפייתה באה מן הדלק האסור. נִתְעָרְבָה בַאֲחֵרוֹת, תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתָיִם.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ג:ותלתן של כלאי הכרם

מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, יִדָּלֵקוּ. נִתְעָרְבוּ בַאֲחֵרִים, כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתָיִם.

מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, — קטנית שגדלה בין הגפנים, ואסור ליהנות ממנה כלל — יִדָּלֵקוּ. נִתְעָרְבוּ בַאֲחֵרִים, כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, שהרי חבילות נמכרות במניין, וחשובות מכדי להתבטל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתָיִם.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ג:זדברים חשובים שאינם בטלים

שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת, מְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא שִׁשָּׁה דְבָרִים בִּלְבָד. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שִׁבְעָה. וְאֵלּוּ הֵם, אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ, רִמּוֹנֵי בָדָן, וְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת, וְחֻלְפוֹת תְּרָדִין, וְקֻלְסֵי כְרוּב, וּדְלַעַת יְוָנִית. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. הָרָאוּי לְעָרְלָה, עָרְלָה. לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, כִּלְאֵי הַכָּרֶם.

שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת — נמכר במניין, סימן לחשיבותו — מְקַדֵּשׁ, כלומר אוסר את התערובת כולה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא שִׁשָּׁה דְבָרִים בִּלְבָד. כל השאר בטלים. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שִׁבְעָה וְאֵלּוּ הֵם, אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ — אגוזים שקליפתם רכה ונפרכת בקלות — רִמּוֹנֵי בָדָן וְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת וְחֻלְפוֹת תְּרָדִין — עלי סלק — וְקֻלְסֵי כְרוּב — קלחי הכרוב הגדולים והמשובחים שבארץ ישראל — וּדְלַעַת יְוָנִית רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. אלה כיכרות גדולות שנאפו בבית, ולא כיכרות קטנות של נחתום. הָרָאוּי לְעָרְלָה, עָרְלָה. כלומר: האגוזים, הרימונים והחביות. לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, כִּלְאֵי הַכָּרֶם. כלומר: הסלק, הכרוב והדלעת.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ג:חמשנשברו, אבדה חשיבותם

כֵּיצַד. נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים, נִתְפָּרְדוּ הָרִמּוֹנִים, נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת, נִתְחַתְּכוּ הַדְּלוּעִים, נִתְפָּרְסוּ הַכִּכָּרוֹת, יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתָיִם.

כֵּיצַד. הדברים החשובים שנמנו עומדים בפני ביטול רק כל עוד הם שלמים: נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים, נִתְפָּרְדוּ הָרִמּוֹנִים, נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת, נִתְחַתְּכוּ הַדְּלוּעִים, נִתְפָּרְסוּ הַכִּכָּרוֹת, יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתָיִם.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ג:טערלה בארץ ובחוץ לארץ

סְפֵק עָרְלָה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט. כֶּרֶם נָטוּעַ יָרָק, וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקֹט בַּיָּד. הֶחָדָשׁ, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. וְהָעָרְלָה, הֲלָכָה. וְהַכִּלְאַיִם, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

סְפֵק עָרְלָה, כגון פרי מגן של גוי שיש בו גם עצי ערלה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, שסוריה נכבשה בידי דוד המלך לבדו, ולא בידי האומה כולה; וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ, כלומר נכנס לגן וקונה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט. כֶּרֶם נָטוּעַ יָרָק, וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ, — ואולי גדל בתוכו, בין הגפנים — בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵט, — כלומר הגוי לוקט לעיני היהודי, שקונה ממנו — וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקֹט בַּיָּד. הֶחָדָשׁ, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. כלומר תבואת השנה, לפני שקרבן העומר מתיר אותה. וְהָעָרְלָה, הֲלָכָה. בחוץ לארץ זהו דין שנמסר למשה בסיני במסורת, ולא נלמד מפסוק. וְהַכִּלְאַיִם, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. כלומר בחוץ לארץ, מתקנת חכמים ולא מן התורה.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים