סדר זְרָעִים · 35 משניות
עָרְלָה
מסכת ערלה היא המסכת העשירית בסדר זרעים. התורה אוסרת את פירות האילן בשלוש שנותיו הראשונות (ויקרא יט, כג): אסור לאכלם, ואסור ליהנות מהם כל הנאה. פירות השנה הרביעית — נטע רבעי — קדושים כמעשר שני, ונאכלים בירושלים או נפדים; ורק מן השנה החמישית הפרי מותר לגמרי. לאורך שלושה פרקים מגדירה המסכת מתי מתחיל מניין הערלה — בנטיעות, באילנות שנעקרו, בהברכות ובהרכבות — כיצד הערלה, ולצידה האיסורים המקבילים של כלאי הכרם והתרומה, בטלים ומצטרפים בתערובת, ועד היכן מגיע הדין — אל הצבע, אל הדלק ואל הפירות; והיא נחתמת בכלל שבחוץ לארץ הערלה הלכה למשה מסיני, וספקה מותר.
הָאִילָן
פרק אהַנּוֹטֵעַ לִסְיָג
מתי נטיעה חייבת בערלה ומתי היא פטורה
סימןאֵיזוֹ נְטִיעָה
שני רעיונות יעזרו לפני שמתחילים. התורה קובעת שפירות של עץ שניטע זה עתה הם ערלה בשלוש שנותיו הראשונות: אסור לאכול אותם, ואסור ליהנות מהם בשום דרך. ומכיוון שהשנים נמנות מן הנטיעה, הכול תלוי בשאלה מה נחשב נטיעה חדשה. הפרק שואל על אילו עצים חל הדין — עצים שניטעו לשם פירותיהם, אחרי שנכנסו ישראל לארץ — ומתי עץ שנעקר, או ענף שהוטמן באדמה כדי שישריש, מתחיל את המניין מחדש. בסופו הוא בודק אילו חלקים של העץ נחשבים פרי: עלים, שרף, קליפות וגרעינים.
- א:אנטיעה לסייג או לפירותעץ שניטע לגדר חיה או לקורות בניין פטור מן הערלה, שהרי הערלה חלה רק על עץ שניטע לשם אכילה.סימןהנוטע לסיג ולקורות
- א:במי נוטע ומתיעצים שאבותינו מצאו נטועים בבואם לארץ פטורים, אבל כל מה שניטע אחר כך חייב בערלה — בידי כל נוטע, ואפילו במקרים חריגים.סימןעת שבאו אבותינו
- א:גהאם העץ יכול לחיות?עץ שנעקר או שזעזעתו המחרשה מתחיל את מניין הערלה מחדש רק אם לא היה יכול לחיות מגוש העפר שלו.סימןהסלע עמו
- א:דשורש אחד שנשארשורש אחד שנשאר מחובר לקרקע, בעובי מחט של אורגים, משאיר את העץ שנעקר פטור, כאילו הוא העץ הישן עצמו.סימןנשתיר בו שרש
- א:הברכה והרכבהברכה או ייחור מורכב פטורים כל עוד הם מחוברים למקורם, ומשנפסקו וחיים מעצמם — מתחיל מניין שלוש השנים.סימןברכה / ספוק הגפנים
- א:ונטיעה אסורה שאבדה בין המותרותנטיעה של ערלה שהתערבה בנטיעות מותרות — אין לוקטים את פירותיהן, ואם לקט, הפרי האסור עולה באחד ומאתיים.סימןנטיעה של ערלה
- א:זמה נחשב פריעלים, שרף וסמדר מותרים בערלה, ברבעי ובנזיר, מפני שאינם פרי — אבל באשרה אסור הכול.סימןהעלים והלולבים
- א:חקליפות וגרעיניםקליפות, גרעינים ושאר טפלי הפרי אסורים בערלה, באשרה ובנזיר ומותרים ברבעי; ונובלות שנשרו לפני שהבשילו אסורות בכולם.סימןענקוקלות והחרצנים
- א:טנוטעים את העץ ולא את הפרירבי יוסי מתיר לנטוע ייחור של ערלה, שהרי העץ מותר, ואוסר לנטוע אגוז של ערלה, שהוא פרי אסור.סימןיחור / אגוז
תַּעֲרֹבוֹת
פרק בהַתְּרוּמָה
כיצד ערלה, תרומה וכלאיים בטלים ומצטרפים בתערובת
סימןבִּטּוּל וְצֵרוּף
רעיון אחד יעזור לפני שמתחילים. כשמעט מאכל אסור נופל לתוך הרבה מאכל מותר ואי אפשר עוד להבחין בו, לפעמים הוא בטל: אם יש סביבו די מאכל מותר, התערובת כולה מותרת. כמה הוא "די" — תלוי במה שנפל. תרומה, החלק שניתן לכהן, צריכה פי מאה ממנה של חולין; ערלה, שאסור ליהנות ממנה כלל, צריכה פי מאתיים. הפרק מברר את החשבונות האלה, מראה כיצד שני איסורים שונים מסייעים לבטל זה את זה, ואחר כך עובר לשאור ולתבלין, שאינם בטלים כשפעולתם ניכרת בכל העיסה או בכל התבשיל.
- ב:אעולים באחד ומאה, עולים באחד ומאתייםהתרומה ובני משפחתה בטלים באחד ומאה, ואילו הערלה וכלאי הכרם, האסורים אף בהנאה, צריכים אחד ומאתיים.סימןבאחד ומאה / באחד ומאתים
- ב:בשני איסורים, הצלה הדדיתהתרומה והערלה נמנות כל אחת עם ההיתר, ולכן כל אחת מסייעת לבטל את חברתה באותה תערובת.סימןהתרומה מעלה את הערלה
- ב:גכל אחד מעלה את חברו במאתיים ואחתהערלה וכלאי הכרם מסייעים לבטל זה את זה, ואפילו ערלה את ערלה, שהרי נטע רבעי נחשב שם נפרד.סימןהערלה מעלה את הכלאים
- ב:דמחמץ, מתבל ומדמעכשהאיסור הוא השאור המחמיץ או התבלין המתבל, הוא אינו בטל לעולם; ובית שמאי ובית הלל נחלקו מתי הוא גם מטמא.סימןהמחמץ והמתבל והמדמע
- ב:העדותו של דוסתאידוסתאי, מתלמידי בית שמאי, מעיד ששמאי הזקן עצמו אמר שאוכל מטמא רק כשיש בו כביצה.סימןדוסתאי איש כפר יתמה
- ב:ושאור של חיטים בעיסת חיטיםאיסור שהתערב במינו נידון לחומרה: אם יש בו כדי לחמץ — אסור אף כשיש מאה ואחת, ואם אין מאה ואחת — אסור אף בלי כדי לחמץ.סימןשאר של חטים
- ב:זגריסין שנתבשלו עם עדשיםאיסור שהתערב במין אחר נידון לפי הטעם בלבד: אם טעמו מורגש — אסור, ואם לאו — מותר, בלי קשר למאה ואחת.סימןגריסין שנתבשלו עם עדשים
- ב:חשני שאורים, ובכל אחד כדי לחמץשאור של חולין נפל ראשון ואחריו שאור אסור שגם בו כדי לחמץ — העיסה אסורה, ואין אומרים שהשאור השני היה מיותר.סימןשאר של חלין
- ב:טרבי שמעון מתירשאור אסור שנפל לעיסה שכבר החמיצה משאור של חולין: חכמים אוסרים, ורבי שמעון מתיר, שהרי השאור האסור רק מקלקל אותה.סימןעסה וחמצה
- ב:יתבלין המצטרפיםתבלינים אסורים משמות שונים או ממינים שונים מצטרפים לאסור את התבשיל שהם מתבלים, ורבי שמעון אומר שאינם מצטרפים.סימןתבלין שנים ושלשה שמות
- ב:יאהאם הולכים אחר האחרון?שאור של חולין ושאור של תרומה החמיצו יחד עיסה: רבי אליעזר הולך אחר האחרון, וחכמים אוסרים רק כשבשאור האסור לבדו יש כדי לחמץ.סימןאחר האחרון אני בא
- ב:יבעדות בשער המזרחיועזר איש הבירה, מתלמידי בית שמאי, מעיד ששמע מרבן גמליאל הזקן כדברי חכמים: לעולם אינו אוסר עד שיהא בו כדי לחמץ.סימןיועזר איש הבירה
- ב:יגאחר הראשון או אחר האחרון?כלי עור שסכו אותו בשמן טהור ובשמן טמא: רבי אליעזר הולך אחר הסיכה הראשונה, וחכמים אחר האחרונה, שהיא הנפלטת.סימןכלים שסכן
- ב:ידאסור לזרים ומותר לכהניםשאור של תרומה ושאור של כלאי הכרם שהחמיצו יחד אוסרים את העיסה לזרים ומשאירים אותה מותרת לכהנים, ורבי שמעון מתיר לכול.סימןשאר של תרומה
- ב:טותבלין הנותנים טעם בקדרהאותו דין בתבלין של תרומה ושל כלאי הכרם שתיבלו יחד את הקדרה: אסור לזרים ומותר לכהנים, ורבי שמעון מתיר לכול.סימןתבלין של תרומה
- ב:טזכשהקודש מצטרף לאסורחתיכות של קודשי קודשים, של פיגול ושל נותר שנתבשלו עם חתיכות חולין מצטרפות זו לזו, והתבשיל אסור לזרים ומותר לכהנים; ורבי שמעון מתיר לכול.סימןחתיכה / פגול / נותר
- ב:יזאסור לטמאים ומותר לטהוריםבשר קודשי קודשים ובשר קודשים קלים שנתבשלו עם בשר חולין מצטרפים, והתבשיל אסור לטמאים ומותר לטהורים.סימןקדשים קלים / בשר התאוה
פרק גבֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ
ערלה בצבע, בדלק ובתערובת, ובחוץ לארץ
סימןהֲנָאָה וְחוּצָה לָאָרֶץ
שני רעיונות יעזרו לפני שמתחילים. ערלה, פרי שלוש השנים הראשונות של העץ, אסורה לא רק באכילה אלא בכל הנאה, ולכן האיסור עובר לכל דבר שנהנה ממנה: קליפות שצבעו בהן, קליפות שהוסקו כדלק. וכשדבר אסור אחד אובד בין מאתיים מותרים, בדרך כלל הוא בטל. אבל האם דבר הנמכר אחד אחד, ולא במשקל, חשוב מכדי להתבטל? הפרק עוקב אחר הערלה אל בגד צבוע, אל תבשיל ואל פת, מונה את הדברים המשובחים המעטים שאינם בטלים, ומסיים בשאלה עד היכן מגיעים הדינים האלה מחוץ לארץ ישראל.
- ג:אבגד שנצבע בקליפי ערלהבגד שנצבע בקליפי ערלה יישרף; ואם התערב בבגדים אחרים, רבי מאיר שורף את כולם, וחכמים מבטלים אותו באחד ומאתיים.סימןבגד שצבעו
- ג:בחוט צבוע שנארג בבגדחוט במלוא הסיט שנצבע בקליפי ערלה ונארג בבגד ואין ידוע איזהו: רבי מאיר אומר יישרף הבגד, וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתיים.סימןהצובע מלא הסיט
- ג:גצמר ושער אסורים שנארגוצמר בכור שנארג בבגד, או שער נזיר ושער פטר חמור שנארגו בשק — הבגד והשק יישרפו, וסיבים של מוקדשין אוסרים בכל שהן.סימןהאורג מלא הסיט
- ג:דתבשיל שבושל בקליפי ערלהתבשיל שבושל בקליפי ערלה יישרף, שהרי הדלק מוסיף לו ערך; ואם התערב באחרים, אף רבי מאיר מודה שהוא עולה באחד ומאתיים.סימןתבשיל שבשלו
- ג:התנור שהוסק בקליפי ערלהפת שנאפתה בתנור שהוסק בקליפי ערלה תישרף, ואם התערבה בכיכרות אחרות — היא עולה באחד ומאתיים.סימןתנור שהסיקוהו
- ג:ותלתן של כלאי הכרםחבילי תלתן שגדלו ככלאי הכרם יישרפו, ואם התערבו באחרות חוזרת מחלוקת רבי מאיר וחכמים בדברים שבמניין.סימןחבילי תלתן
- ג:זדברים חשובים שאינם בטליםרבי מאיר אומר שכל דבר שדרכו להימנות אינו בטל; חכמים מצמצמים זאת לשישה דברים בלבד, ורבי עקיבא מוסיף שביעי.סימןשדרכו למנות / אגוזי פרך
- ג:חמשנשברו, אבדה חשיבותםהדברים החשובים שאינם בטלים — אגוזים, רימונים, חביות וכיוצא בהם — עומדים בכך רק כשהם שלמים; משנשברו או נפתחו, הם עולים באחד ומאתיים.סימןנתפצעו האגוזים
- ג:טערלה בארץ ובחוץ לארץספק ערלה אסור בארץ ישראל ומותר בסוריה ובחוץ לארץ; והערלה בחוץ לארץ הלכה למשה מסיני, ואילו הכלאיים שם מדברי סופרים.סימןספק ערלה