משנה נִדָּה · פרק ג מתוך י
נִדָּה · פרק גהַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה
אישה שהפילה
סימןהַפָּלָה
שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. התורה קבעה ליולדת מניין ימים: אחרי לידת בן — שבעה ימי טומאה, ואחריהם שלושים ושלושה ימים שכל דם שתראה בהם טהור; אחרי לידת בת — ארבעה עשר, ואחריהם שישים ושישה. הפלה נחשבת לידה רק אם מה שיצא היה ולד; אם לא, היא טמאה רק אם יצא עמו דם. לכן הפרק שואל מה נחשב ולד: חתיכה שאין בה צורה, שפיר, צורה כשל בהמה, שליא. כשמינו של הוולד אינו ידוע, היא נוהגת בחומרות של שני המניינים. הפרק נחתם בשאלה כמה ימים נדרשים עד שהוולד נוצר.
- ג:אחתיכה בלי צורהאישה שהפילה חתיכת בשר שאין בה צורה טמאה כנידה רק אם יצא עמה דם; ורבי יהודה אומר: טמאה בכל מקרה.סימןהמפלת חתיכה
- ג:בדם, וצורות של בעלי חייםגרגרים אדומים שהפילה בודקים במים אם דם הם; וולד שצורתו כבהמה נחשב ולד לדעת רבי מאיר, וחכמים אומרים שבלא צורת אדם אינו ולד.סימןהמפלת כמין קלפה
- ג:גהשפירשפיר שאין בו אלא מים, דם או גוונים אינו ולד; אבל שפיר מרוקם, שנראית בו צורת אדם, עושה אותה יולדת, והיא נוהגת בחומרות זכר ונקבה.סימןשפיר מלא מים
- ג:דסנדל ושליאסנדל או שליא מעידים על ולד שנעלם; ושליא שבבית מטמאה את הבית טומאת מת, שאין שליא בלא ולד.סימןסנדל או שליא
- ג:הספק מינו, ולידה חלקיתטומטום ואנדרוגינוס מחייבים את שני הסדרים; בתאומים הולכים אחר החמור שבהם; והוולד נחשב ילוד משיצא רובו, או מצחו.סימןטמטום ואנדרוגינוס
- ג:וספק על ספקאין ידוע מינו — היא נוהגת בשני הסדרים; אין ידוע אם ולד היה כלל — היא נוהגת גם בדיני נידה בכל דם שתראה.סימןאין ידוע מה הוא
- ג:זיום ארבעים ויום ארבעים ואחדהפלה עד היום הארבעים אינה ולד; מיום ארבעים ואחד היא נוהגת בשני הסדרים ובדיני נידה; וחכמים אומרים שזכר ונקבה נוצרים שניהם עד יום ארבעים ואחד.סימןליום ארבעים
כל הפרק
ג:אחתיכה בלי צורה
הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאָה.
הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, — גוש בשר בלא צורה, ולא עובר — אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם, הרי היא טְמֵאָה — כנידה — וְאִם לָאו, טְהוֹרָה — הרחם יכול להיפתח בלא דם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — אף אם לא נראה דם — טְמֵאָה — הרחם אינו נפתח בלא דם, ולו מעט שאינו נראה.
ג:בדם, וצורות של בעלי חיים
הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִפָּה, כְּמִין שַׂעֲרָה, כְּמִין עָפָר, כְּמִין יַבְחוּשִׁים אֲדֻמִּים, תַּטִּיל לַמַּיִם. אִם נִמֹּחוּ, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים, חֲגָבִים, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, אִם יֵשׁ עִמָּהֶם דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִים, אִם זָכָר, תֵּשֵׁב לְזָכָר. וְאִם נְקֵבָה, תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה. וְאִם אֵין יָדוּעַ, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם, אֵינוֹ וָלָד.
הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִפָּה, כְּמִין שַׂעֲרָה, כְּמִין עָפָר, כְּמִין יַבְחוּשִׁים אֲדֻמִּים, — כחרקים זעירים — תַּטִּיל לַמַּיִם. כך יתברר אם יימוחו, כמו דם. אִם נִמֹּחוּ במים, הרי היא טְמֵאָה — שדם היו — וְאִם לָאו, טְהוֹרָה הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים, חֲגָבִים, או שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים — שאינם נחשבים ולד — אִם יֵשׁ עִמָּהֶם דָּם, הרי היא טְמֵאָה; וְאִם לָאו, טְהוֹרָה הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה, מין חַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִים, — רבי מאיר מחשיב צורה כזו כוולד — אִם זָכָר, תֵּשֵׁב לְזָכָר — כיולדת בן: שבעה ימי טומאה, ואחריהם שלושים ושלושה ימי דם טוהר. וְאִם נְקֵבָה, תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה — ארבעה עשר ימי טומאה, ואחריהם שישים ושישה ימי דם טוהר; וְאִם אֵין יָדוּעַ — אם זכר אם נקבה — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה — טמאה שבועיים כיולדת נקבה, ודמה טהור רק עד יום ארבעים, כיולדת זכר. אלה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם, אֵינוֹ וָלָד — אבל אפילו מקצת צורת אדם עושה אותו ולד.
ג:גהשפיר
הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָם, מָלֵא גְנוּנִים, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד. וְאִם הָיָה מְרֻקָּם, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה.
הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר — קרום כמין שק — מָלֵא מַיִם, או מָלֵא דָם, או מָלֵא גְנוּנִים — גוונים רבים — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד — מעולם לא נוצרה בו צורת ולד. וְאִם הָיָה מְרֻקָּם — נראית בו צורת אדם, אבל מינו אינו ידוע — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. היא טמאה שבועיים כיולדת נקבה, ודמה טהור רק עד יום ארבעים, כיולדת זכר.
ג:דסנדל ושליא
הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁלְיָא, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. שִׁלְיָא בַּבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא. לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְלֹא וָלָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נִמּוֹק הַוָּלָד עַד שֶׁלֹּא יָצָא.
הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל — חתיכת בשר שטוחה, שדרכה לצאת עם ולד — אוֹ שִׁלְיָא, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה שִׁלְיָא בַּבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא — כאילו שכב מת תחת גגו. לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְלֹא וָלָד. עובר היה בה ומת, והוא שמטמא את הבית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נִמּוֹק הַוָּלָד עַד שֶׁלֹּא יָצָא — נעשה דם ואבד בדם הלידה, ולכן הבית טהור.
ג:הספק מינו, ולידה חלקית
הַמַּפֶּלֶת טֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. טֻמְטוּם וְזָכָר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. טֻמְטוּם וּנְקֵבָה, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וּנְקֵבָה, תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה בִלְבָד. יָצָא מְחֻתָּךְ אוֹ מְסֹרָס, מִשֶּׁיָּצָא רֻבּוֹ, הֲרֵי הוּא כְיָלוּד. יָצָא כְדַרְכּוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא רֹב רֹאשׁוֹ. וְאֵיזֶהוּ רֹב רֹאשׁוֹ, מִשֶּׁתֵּצֵא פַדַּחְתּוֹ.
הַמַּפֶּלֶת טֻמְטוּם — שמינו מכוסה — וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — שיש בו סימני זכר ונקבה כאחד — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה טֻמְטוּם וְזָכָר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר — תאומים, ואחד מהם בן ודאי — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה — שמא התאום האחר בת. טֻמְטוּם וּנְקֵבָה, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וּנְקֵבָה — תאומים, ואחד מהם בת ודאית — תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה בִלְבָד — אף אם השני בן, ימיו כלולים בימי הבת. יָצָא מְחֻתָּךְ — איבר אחר איבר — אוֹ מְסֹרָס — כלומר הפוך: רגליו יוצאות קודם לראשו — מִשֶּׁיָּצָא רֻבּוֹ, הֲרֵי הוּא כְיָלוּד. יָצָא כְדַרְכּוֹ — ראשו תחילה — אינו נחשב ילוד עַד שֶׁיֵּצֵא רֹב רֹאשׁוֹ. וְאֵיזֶהוּ רֹב רֹאשׁוֹ, מִשֶּׁתֵּצֵא פַדַּחְתּוֹ — המצח.
ג:וספק על ספק
הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מַה הוּא, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה אִם לָאו, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה.
הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מַה הוּא — זכר או נקבה — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. היא טמאה שבועיים כיולדת נקבה, ודמה טהור רק עד יום ארבעים, כיולדת זכר. אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה אִם לָאו, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. שמא לא נולד ולד כלל, ולכן כל דם שתראה עושה אותה נידה.
ג:זיום ארבעים ויום ארבעים ואחד
הַמַּפֶּלֶת לְיוֹם אַרְבָּעִים, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד. לְיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וּלְנִדָּה. יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה, שֶׁהַזָּכָר נִגְמָר לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, וְהַנְּקֵבָה לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד בְּרִיַּת הַזָּכָר וְאֶחָד בְּרִיַּת הַנְּקֵבָה, זֶה וָזֶה לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד.
הַמַּפֶּלֶת לְיוֹם אַרְבָּעִים, — מיום טבילתה, שממנו יכלה להתעבר — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד — אין ולד נוצר עד שיעברו ארבעים יום שלמים. לְיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה — שמא ולד הוא, זכר או נקבה, ושמא אינו ולד כלל. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וּלְנִדָּה — עד אז רק זכר יכול היה להיווצר. יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד — עדיין בדברי רבי ישמעאל — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה, שֶׁהַזָּכָר נִגְמָר לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, וְהַנְּקֵבָה לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד בְּרִיַּת הַזָּכָר וְאֶחָד בְּרִיַּת הַנְּקֵבָה, זֶה וָזֶה לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד — ומאותו יום ואילך אפשרי גם זכר וגם נקבה.