נְגָעִים ב:דכיצד עומדים איש ואישה לבדיקה
תנוחות הבדיקה
השאלה
איך צריך האדם לעמוד כדי שהכהן יראה כל מקום בגופו?
שאלה, שתי תנוחות לאיש, שלוש לאשה, תנוחה שרבי יהודה מוסיף, ואז אותו דין לתגלחת.
לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.
אכיצד ראיית הנגע?
המשנה שואלת: באיזו תנוחה מעמידים אדם לבדיקת הנגע?
כֵּיצַד רְאִיַּת הַנֶּגַע.
כֵּיצַד רְאִיַּת הַנֶּגַע? מעמידים את הגוף כבשעת מלאכה רגילה: מה שנראה אז נבדק, ומקומות שנשארים מוסתרים אינם נבדקים.
מושגים כאן
הערה אחת
כֵּיצַד רְאִיַּת הַנֶּגַע
- המשנה עוברת עתה מן האור והראייה אל הגוף עצמו: כיצד מעמידים את האדם לבדיקה.
- המטרה לחשוף כל מקום שעשוי להיראות בתנועה רגילה — ובייחוד בית השחי.
- כתם שבמקום החבוי תמיד — בית הסתרים, מקום בגוף שאין העין רואה אותו אף בתנוחות המלאכה האלה — אינו נבדק; רק מקומות הנגלים בתנוחות העבודה הרגילות נחשבים.
Bartenura
בשתי תנוחות לאיש
את האיש מעמידים כעודר וכמוסק זיתים — תנוחות המפשקות את הרגליים ומרימות את הזרועות.
הָאִישׁ נִרְאֶה כְעוֹדֵר, וּכְמוֹסֵק זֵיתִים.
הָאִישׁ נִרְאֶה כְעוֹדֵר — ברגליים פשוקות — וּכְמוֹסֵק זֵיתִים — בזרועות מורמות.
הערה אחת
כְעוֹדֵר וּכְמוֹסֵק
- העודר חופר בקרקע, ודרכו לפשק את רגליו, וכך נחשף האזור שבין הרגליים.
- המוסק זיתים מרים את זרועותיו וחושף את בית השחי.
- הרמב"ם: כל מה שנראה ממנו בשתי התנוחות האלה — בו רואה הכהן את הנגעים.
- תוספות יום טוב מביא דעה שנבחר דווקא הזית מפני שהעץ נמוך, והלוקט מרים את זרועותיו במידה בלבד, ועדיין נגלה בית השחי.
Bartenura · Tosafot Yom Tov
גשלוש תנוחות לאשה
את האישה מעמידים כעורכת, כמיניקה וכאורגת — כדי לחשוף את בית השחי הימני.
הָאִשָּׁה כְּעוֹרֶכֶת וּכְמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ, כְּאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִין לַשֶּׁחִי לַיָּד הַיְמָנִית.
הָאִשָּׁה כְּעוֹרֶכֶת — את הבצק, ברגליים פשוקות — וּכְמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ — לעור שמתחת לשד; כְּאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִין — בנול זקוף, כשידה הימנית מורמת — לַשֶּׁחִי לַיָּד הַיְמָנִית
2 הערות
כְּעוֹרֶכֶת וּכְמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ
- "עורכת" את הפת מפשקת מעט את רגליה בשעת עבודתה, וכך נחשף האזור התחתון.
- "מיניקה את בנה" עומדת כך שנגלה העור שמתחת לדד — וברטנורא מציין שמה שנראה באותה שעה אינו נחשב בית הסתרים.
- כל תנוחה מותאמת לאזור בגוף שמלאכה רגילה מביאה לידי ראייה.
Bartenura · Tosafot Yom Tov
כְּאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִין לַשֶּׁחִי לַיָּד הַיְמָנִית
- האורגת בנול עומד מרימה את ידה הימנית לעבודת הנול, וחושפת את בית השחי הימני.
- מאחר שבית השחי הזה נראה באריגה רגילה, נגע הצרעת שבו נבדק ונחשב.
- העיקרון לכל אורך הדרך: מקום הנראה מאליו בשעת מלאכה רגילה — נבדק; מקום הנשאר חבוי — בית הסתרים — יוצא מן הכתוב "לכל מראה עיני הכהן".
Bartenura · Tosafot Yom Tov
דרבי יהודה מוסיף טווה
רבי יהודה מוסיף את תנוחת הטווה בפשתן, החושפת גם את בית השחי השמאלי.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כְּטוֹוָה בְפִשְׁתָּן לַשְּׂמָאלִית.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כְּטוֹוָה בְפִשְׁתָּן — המרימה את ידה השמאלית, וחושפת את בית השחי — לַשְּׂמָאלִית.
הערה אחת
אַף כְּטוֹוָה בְפִשְׁתָּן לַשְּׂמָאלִית
- רבי יהודה מוסיף תנוחה רביעית: טווייה בפשתן, שבה מרימים בדרך כלל את היד השמאלית, וכך נחשף בית השחי השמאלי.
- ברטנורא: מאחר שבית השחי השמאלי נראה בדרך זו, נגע הצרעת שבו נבדק; ומה שאינו נראה אף בכך — נחשב בית הסתרים ויוצא מן הבדיקה.
- תוספות יום טוב דן אם התנא קמא חולק באמת על כך; ומכל מקום הרמב"ם אינו פוסק שההלכה דוחה כאן את רבי יהודה.
Bartenura · Tosafot Yom Tov · Rambam Commentary
הכך גם לתגלחת
אותן תנוחות שבהן בודקים את הנגע משמשות גם למציאת השער שצריך לגלח בטהרת המצורע.
כְּשֵׁם שֶׁנִּרְאֶה לְנִגְעוֹ, כָּךְ הוּא נִרְאֶה לְתִגְלַחְתּוֹ.
כְּשֵׁם שֶׁנִּרְאֶה לְנִגְעוֹ, כָּךְ הוּא נִרְאֶה לְתִגְלַחְתּוֹ — כשהוא נטהר מגלחים כל מקום ששיער צומח בו ונראה.
הערה אחת
כָּךְ הוּא נִרְאֶה לְתִגְלַחְתּוֹ
- התגלחת היא גילוח שער גופו של המצורע שנרפא ביום טהרתו; מצורע מוחלט מגלח פעם אחת כשנרפא, ופעם שנייה כעבור שבעה ימים.
- ברטנורא: מעמידים אותו באותן תנוחות מלאכה עצמן, כדי להגיע לכל מקום שהשער מתכנס בו ונראה.
- המקור הוא הכתוב המונה ראש, זקן וגבות עיניים (ויקרא יד, ט): מה אלה מקום כינוס שער ונראה, אף כל מקום כינוס שער ונראה מגולח — אבל לא בית הסתרים.
Bartenura · Tosafot Yom Tov
סיכום
מאחר שכתם צרעת החבוי בקפל שבגוף אינו נבדק לעולם, יש להעמיד את האדם כך שכל מקום שהנגע עשוי להיראות בו בדרך רגילה ייחשף. את האיש מעמידים בתנוחות העודר והמוסק זיתים, המפשקות את הרגליים ומרימות את הזרועות. את האישה מעמידים כעורכת את הפת, כמיניקה וכאורגת בנול עומד, כדי לחשוף את בית השחי הימני. רבי יהודה מוסיף את תנוחת הטווה בפשתן, החושפת את בית השחי השמאלי. ואותן תנוחות משמשות לתכלית נוספת: כשמגלחים את המצורע שנרפא ביום טהרתו, מעמידים אותו באותו אופן, כדי שהתער יגיע לכל מקום נראה שהשער צומח בו.