סדר קָדָשִׁים · 43 משניות

כְּרִיתוֹת

כריתות עוסקת בעבירות שעונשן כרת, בידי שמים ולא בידי בית דין, ובקרבנות המכפרים עליהן. פרקה הראשון מונה שלושים ושש עבירות כאלה: במזיד חייבים עליהן כרת, בשוגג חטאת, וכשאינו יודע אם חטא כלל, אשם תלוי. השני מונה את מי שצריך להביא קרבן לפני שיאכל בקודשים, כגון היולדת, ואת המקרים היוצאים מן הכלל, ובהם קרבן עולה ויורד, שמחירו לפי יכולתו של המביא. השלישי שואל כמה חטאות אפשר להתחייב בהעלם אחד, ונחתם בשאלותיו של רבי עקיבא לרבותיו. הרביעי והחמישי עוסקים בספק: אדם אכל אחת משתי חתיכות, שאחת מהן חלב אסור, ואינו יודע איזו. המסכת נחתמת בקרבנות שהתברר שאין בהם צורך, ובזוגות שהתורה מונה בסדר אחד, כגון אב ואם, ובכל זאת שניהם שקולים.

חַיָּבֵי קָרְבָּן

פרק אשְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרֵתוֹת

העבירות שעונשן כרת, ומה מחייבת כל אחת

סימןכָּרֵת וְיוֹלֶדֶת

שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. יש עבירות שעונשן בתורה כרת — עונש בידי שמים, ולא בידי בית דין. ומי שעבר עבירה כזו בשגגה מכפר עליה בקרבן חטאת שהוא מביא למקדש. הפרק מונה שלושים ושש עבירות כאלה ומה כל אחת מחייבת: כרת במזיד, חטאת בשוגג, ואשם תלוי כשאינו יודע אם חטא כלל. אחר כך הוא שואל אילו הפלות מחייבות את האישה בקרבן היולדת, ונחתם בחכם שהוריד את מחיר הקינים למען הנשים העניות.

  1. א:אשלושים ושש כריתותהמסכת פותחת במניין שלושים ושש העבירות שהעושה אותן במזיד חייב כרת, והן מסודרות בקבוצות לפי נושאן.סימןשלשים ושש כרתות
  2. א:במה מחייבת כל עבירהעל שלושים ושש הכריתות חייבים כרת במזיד, חטאת בשוגג ואשם תלוי בספק — חוץ מן המטמא מקדש וקודשיו, ולדעת חכמים אף המגדף.סימןזדונם כרת / שגגתם חטאת
  3. א:גהפלות המחייבות קרבןהפלות נחלקות לשלוש — קרבן שנאכל, קרבן שאינו נאכל, ואין קרבן כלל — ורבי מאיר וחכמים נחלקו במפילה ולד שצורתו כבהמה, כחיה או כעוף.סימןיש מביאות קרבן
  4. א:דקרבן שאינו נאכלאישה שאינה יודעת מה הפילה, ושתי נשים שאין ידוע איזו מהן הפילה מין חובה, מביאות קרבן שאינו נאכל; ורבי יוסי: רק כשנפרדו זו מזו ולא יכלו להתנות.סימןאין ידוע מה הפילה
  5. א:הנשים שאינן מביאות קרבןשפיר מלא מים, דם או גנינים, הפלה כמין דגים וחגבים, הפלה ביום הארבעים ויוצא דופן — אינם לידה; ורבי שמעון מחייב קרבן ביוצא דופן.סימןשפיר מלא מים
  6. א:והמפלת בליל השמונים ואחדאישה שהפילה בלילה שלפני היום השמונים ואחד: בית שמאי פוטרים אותה מקרבן שני ובית הלל מחייבים, וכל צד מביא ראיה וסותר את ראיית חברו.סימןאור לשמונים ואחד
  7. א:זקרבן אחד על הרבה, ומחיר הקיניםעל ספקות רבים של לידה וזיבה די בקרבן אחד, ובוודאות היא מביאה אחד ונשארת חייבת בשאר; ורבן שמעון בן גמליאל הוריד בהוראתו את מחיר הקינים שהאמיר.סימןחמש לדות / קנים בירושלים

פרק באַרְבָּעָה מְחֻסְּרֵי כִפּוּרִים

קרבנות המשלימים טהרה וכפרה

סימןכַּפָּרָה וְשִׁפְחָה

שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. מי שהיה טמא, כגון יולדת, אינו גומר את טהרתו בטבילה: לפני שיאכל בקודשים עליו להביא גם קרבן, אף שלא חטא. ובדרך כלל אין מביאים קרבן אלא על עבירה בשוגג. הפרק מונה את מי שעדיין חסר קרבן כזה, ואחר כך מקרים היוצאים מן הכלל: יש המביאים קרבן אף על עבירה במזיד, יש המביאים קרבן אחד על עבירות רבות, ויש שקרבנם עולה ויורד לפי יכולתם. הוא נחתם בשפחה החרופה, שהתורה דנה בה שלא כבשאר העריות.

  1. ב:אקרבנות המתירים לאכול בקודשיםארבעה מחוסרי כיפורים — זב, זבה, יולדת ומצורע — אינם אוכלים בקודשים עד שיביאו את קרבנם האחרון, ועמם נזכרים גם הגר והנזיר.סימןמחסרי כפורים
  2. ב:בארבעה המביאים על הזדון כשגגההבא על שפחה חרופה, נזיר שנטמא, והנשבעים לשקר בשבועת העדות ובשבועת הפיקדון — מביאים קרבן על הזדון כעל השגגה.סימןשבועת העדות / הפקדון
  3. ב:גחמישה המביאים קרבן אחדחמישה מביאים קרבן אחד על עבירות הרבה; ומצורע שהביא את ציפוריו ושוב נתנגע — אם יביא קרבן עשיר או קרבן עני נקבע רק בשעת חטאתו.סימןקרבן אחד / עברות הרבה
  4. ב:דבמה שונה השפחהשני מנייני החמישה נחתמים, והמשנה מונה את כל הדרכים שבהן שפחה חרופה שונה משאר העריות.סימןבין השפחה
  5. ב:החציה שפחה וחציה בת חוריןרבי עקיבא, רבי ישמעאל ורבי אלעזר בן עזריה נחלקו מיהי השפחה החרופה.סימןשחציה שפחה
  6. ב:וכל אחד נידון לעצמובכל העריות כל אחד מן השניים נידון לעצמו: הקטן והישן פטורים והאחר חייב, והשוגג מביא חטאת והמזיד חייב כרת.סימןאחד גדול ואחד קטן

וַדַּאי וְסָפֵק

פרק גאָמְרוּ לוֹ אָכַלְתָּ חֵלֶב

כמה חטאות במעשה אחד

סימןמִנְיַן חַטָּאוֹת

שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. מי שעבר עבירה בשוגג מביא קרבן חטאת כשנודע לו מה עשה. וכמה מעשים שעשה בהעלם אחד, לפני שעמד על טעותו, יכולים להיחשב חטא אחד או חטאים רבים. הפרק שואל תחילה אם דברי אחרים יכולים לחייב אותו בקרבן, ואחר כך כיצד מונים: מאכל אסור אחד שנאכל פעמיים, כמה מינים, אכילה אחת שעוברים בה על כמה איסורים בבת אחת, או אישה אחת האסורה עליו בדרכים רבות. הוא נחתם בשאלותיו של רבי עקיבא לרבותיו על מניינים כאלה.

  1. ג:אחטאת על פי עדותאומרים לאדם שאכל את החלב האסור, והוא שותק — מביא חטאת; עדות חלוקה מחייבת אשם תלוי; והמכחיש פטור, אף שרבי מאיר מחייב אותו כנגד שני עדים.סימןאכלת חלב
  2. ג:במניין החטאותשתי חתיכות של מאכל אסור אחד בהעלם אחד מחייבות חטאת אחת, וארבעה מאכלים אסורים שונים — ארבע; ואילו חצאי שיעור מצטרפים רק במין אחד.סימןאכל חלב וחלב
  3. ג:גזמן אכילת הכזיתכמה זמן אפשר למשוך את אכילת הכזית ועדיין להתחייב? לרבי מאיר — כאוכל קליות, ולחכמים — עד כדי אכילת פרס, חצי ככר; ואותו שיעור חל גם באוכלין טמאים וברביעית יין.סימןכדי אכילת פרס
  4. ג:דארבע חטאות ואשם אחדנגיסה אחת יכולה לחייב חמישה קרבנות — אדם טמא שאכל את החלב האסור, שנעשה נותר, מן המוקדשים, ביום הכיפורים: ארבע חטאות, ועוד אשם על המעילה.סימןארבע חטאות ואשם
  5. ג:השש חטאות בביאה אחתביאה אסורה אחת יכולה לחייב שש חטאות ויותר, כשאישה אחת אסורה עליו בכמה איסורים החלים זה על גב זה — בתו שהיא גם אחותו, אשת אחיו, אשת איש ונידה.סימןשש חטאות
  6. ג:ואיסורי החמותהבא על חמותו יכול להתחייב שבע חטאות; ורבי יוחנן בן נורי וחכמים נחלקים אם חמותו, אם חמותו ואם חמיו הן שלושה איסורים או איסור אחד.סימןהבא על חמותו
  7. ג:זשאלת רבי עקיבא באטליסרבי עקיבא שאל את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באטליס של אמאום אם הבא על אחותו, אחות אביו ואחות אמו בהעלם אחד מביא חטאת אחת או חטאת על כל אחת, והם השיבו בקל וחומר מן הבא על חמש נשיו נידות.סימןבאטליס של אמאום
  8. ג:חאבר המדולדל בבהמהאבר המדולדל מבהמה חיה — האם הוא מטמא? רבן גמליאל ורבי יהושע לא שמעו, אבל שמעו שאבר המדולדל באדם טהור, ומכאן הם מסיקים בקל וחומר שגם של הבהמה טהור.סימןאבר המדלדל
  9. ג:טהשוחט בחוץ, והנותררבי עקיבא שואל על חמישה זבחים בהעלם אחד, רבי שמעון מעמיד את שאלתו על האוכל נותר, ורבי עקיבא מראה שחומרות המעילה אינן יכולות ללמד את הלכות הנותר.סימןחמשה זבחים בחוץ
  10. ג:ימלאכות הרבה, העלם אחדרבי עקיבא ורבי אליעזר נחלקים אם תולדות הרבה של אב מלאכה אחד, בשבתות הרבה ובהעלם אחד, מחייבות חטאת אחת או חטאות הרבה.סימןמלאכות הרבה

פרק דסָפֵק אָכַל חֵלֶב

הספק והאשם התלוי

סימןאָשָׁם תָּלוּי

מי שעבר בשוגג על עברה שזדונה כרת מביא חטאת, ובלבד שהוא יודע מה עשה. אבל פעמים רבות אין אדם יכול לדעת: שתי חתיכות היו לפניו, אחת של חלב אסור, ואינו יודע איזו מהן אכל. על ספק כזה נתנה התורה אשם תלוי — איל המגן עליו כל זמן שהספק עומד. הפרק מברר אילו ספקות מביאים אשם תלוי וכמה אשמות חייבים עליהם, ואחר כך עובר אל מי שחטא בוודאות ואינו יודע באיזו עברה — ובזה נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע.

  1. ד:אהספק המביא אשם תלויארבעה מקרי ספק — חלב או שומן, כזית שבספק, אשתו או אחותו, שבת או יום חול — וכולם מביאים אשם תלוי.סימןספק אכל חלב
  2. ד:בהספק כדין הוודאיהעלם אחד מביא אשם תלוי אחד, כשם שהיה מביא חטאת אחת; ובחטא ודאי שאין ידוע מהו, רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר.סימןשבת ויום הכפורים
  3. ד:גכשידוע שם החטאבספק שבתוך שם אחד הכול מודים שחייב, ונחלקו רק בספק שבין שני שמות; ורבי יהודה מרחיב את המחלוקת אל מי שהתכוון ללקט תאנים ולקט ענבים, והכתוב "אשר חטא בה" אינו ממעט אלא מתעסק.סימןשני שמות

פרק הדַּם שְׁחִיטָה

דם שחייבים עליו, וקרבנות הספק

סימןדַּם הַנֶּפֶשׁ וּסְפֵקוֹת

התורה אוסרת לאכול דם, והאוכל דם במזיד חייב כרת — אבל רק על דם הנפש, הדם הקולח מן הבהמה כשנפשה יוצאת. עוד עברה עוברת לאורך הפרק: מעילה, שימוש לצורך עצמו בדבר השייך למקדש. המועל בשוגג ובוודאות משלם את הקרן ועוד חומש ומביא אשם, ולא חטאת. הפרק פותח בבירור איזה דם חייבים עליו כרת, ואחר כך שואל אם ספק מעילה מחייב אשם תלוי, ועובר על זוגות של חתיכות — כגון חתיכה של חולין וחתיכה של קודש — שאחת מהן נאכלה ואין יודעים איזו.

  1. ה:אדם הנפש ודם התמציתעל אכילת דם הנפש — בשחיטה, בנחירה, בעיקור ובהקזה — חייבים כרת, אבל על דם הטחול, הלב, הביצים, הדגים, החגבים ודם התמצית אין חייבים כרת.סימןדם שחיטה
  2. ה:בספק מעילות ואשם תלוירבי עקיבא מחייב אשם תלוי על ספק מעילות וחכמים פוטרים, ורבי טרפון מציע דרך אחת על תנאי: ישלם את המעילה וחומשה ויביא איל אחד בשתי סלעים.סימןספק מעילות
  3. ה:גרבי עקיבא מודה — ומקרה חדשרבי עקיבא מודה לרבי טרפון במעילה מועטת ולא בספק של מאה מנה, והמשנה עוברת לאישה שהביאה חטאת העוף על הספק ונודע לה קודם המליקה שילדה בוודאות.סימןמעילה מעטה
  4. ה:דחתיכה של חולין וחתיכה של קודשאכל אחת משתי חתיכות, של חולין ושל קודש, ואינו יודע איזו — הדעה הראשונה פוטרת ורבי עקיבא מחייב אשם תלוי; ואכלו שניים את שתיהן — רבי שמעון מתיר להם אשם אחד בשותפות, ורבי יוסי אוסר.סימןחלין / קדש
  5. ה:החתיכה של חולין וחתיכה של חלבאכל אחת משתי חתיכות, של חולין ושל חלב, ואינו יודע איזו — מביא אשם תלוי לדברי הכול; אכל את שתיהן — חטאת; ואכלו שניים — רבי שמעון מתיר להם חטאת אחת בשותפות, ורבי יוסי אוסר.סימןחלין / חלב
  6. ה:וחתיכה של חלב וחתיכה של קודשאכל אחת משתי חתיכות, של חלב ושל קודש, ואינו יודע איזו — מביא אשם תלוי; אכל את שתיהן — חטאת ואשם ודאי; ואכלו שניים — רבי שמעון מתיר להם חטאת ואשם בשותפות, ורבי יוסי אוסר.סימןחלב / קדש
  7. ה:זבכל אופן אכל חלבאכל אחת משתי חתיכות חלב, שאחת מהן גם קודש — מביא חטאת, שהרי ודאי אכל חלב, ורבי עקיבא מוסיף אשם תלוי על ספק המעילה; אכל את שתיהן — שתי חטאות ואשם ודאי.סימןחלב / חלב קדש
  8. ה:חחלב וחלב נותראכל אחת משתי חתיכות, של חלב ושל חלב נותר — מביא חטאת על החלב הוודאי ואשם תלוי על ספק הנותר; אכל את שתיהן — שלוש חטאות; ורבי יוסי: כל חטאת הבאה על חטא, אין שניים מביאים אותה.סימןחלב / חלב נותר

פרק והַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי

קרבנות שנותרו, וכבוד התורה

סימןבִּטּוּל וְשִׁנּוּי

בהמה שהופרשה לקרבן קדושה, ואינה יכולה פשוט לחזור לחולין. לכן הפרק שואל מה קורה כשקרבן מתברר כמיותר: אשם תלוי של מי שנודע לו שלא חטא, ולצדו אשם ודאי, שור שנידון לסקילה ועגלה ערופה. הוא שואל אילו קרבנות יום הכיפורים מבטל, מה נעשה כשכסף שהופרש לקרבן הוצא שלא כדין, וכיצד קרבן עולה ויורד משתנה לפי יכולתו של אדם. הפרק נחתם בזוגות שהתורה מונה בסדר אחד, כגון אב ואם, ובכל זאת שני בני הזוג שקולים.

  1. ו:אאשם תלוי שנמצא מיותרהמביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא — קודם השחיטה רבי מאיר וחכמים נחלקים בדינו, לאחר השחיטה הבשר נשרף, ומשנזרק הדם הבשר נאכל.סימןשלא חטא
  2. ו:באשם ודאי, שור הנסקל ועגלה ערופהאשם ודאי, שור הנסקל ועגלה ערופה — אם נודע הדבר קודם המעשה המכריע, הבהמה רועה בעדר; ואם לאחריו, כל אחד בדינו: האשם נקבר או נשרף, השור מותר בהנאה, והעגלה נקברת במקומה.סימןאשם ודאי
  3. ו:גאשם חסידיםרבי אליעזר מתיר להתנדב אשם תלוי בכל יום, וסיפרו על בבא בן בוטי שעשה כן, וחכמים אומרים שאין מביאים אשם תלוי אלא על ספק בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.סימןאשם חסידים
  4. ו:דקרבנות שעבר עליהם יום הכיפוריםחייבי חטאות ואשמות ודאים שעבר עליהם יום הכיפורים חייבים להביאם אחריו, אבל חייבי אשמות תלויים פטורים — וכן מי שבא לידו ספק עבירה ביום הכיפורים עצמו, אפילו עם חשכה.סימןשכל היום מכפר
  5. ו:החטאת העוף הבאה על הספקאישה שעליה חטאת העוף על הספק חייבת להביאה אף לאחר יום הכיפורים, מפני שהיא מכשירה אותה לאכול בזבחים; ונודע לה לאחר המליקה שלא הייתה חייבת — העוף נקבר.סימןחטאת העוף ספק
  6. ו:ושתי סלעים ושני איליםהמפריש שתי סלעים לאשם וקנה בהן שני אילים — היפה שתי סלעים קרב לאשמו; ואם קנה בהן לחולין, מעל, ומשלם את המעילה וחומשה.סימןשתי סלעים לאשם
  7. ו:זאין מביאים חטאת מחטא על חטאהמפריש חטאתו ומת — אין בנו מביאה אחריו; ואין מביאים חטאת מחטא על חטא, אפילו על חלב שאכל אמש ועל חלב שאכל היום.סימןחטא על חטא
  8. ו:חמעות הקדש בקרבן עולה ויורדבקרבן עולה ויורד מביאים ממעות שהוקדשו לדרגה אחת את הדרגה האחרת — כשבה, שעירה, עוף או עשירית האיפה — הכול לפי מה שהעני או העשיר, אבל עוף שהוקדש ונפסל אין לו פדיון.סימןמביאין מהקדש
  9. ו:טכבשים ועיזים, אב ואםרבי שמעון מלמד שמה שהכתוב מקדים אחד מבני זוג — כבשים לעיזים, תורים לבני יונה, אב לאם — אין פירושו שהוא מובחר, שהרי במקום אחר הקדים את השני; ולמעשה האב קודם לאם, ורבו של הבן, שלימדו תורה, קודם לאב.סימןכבשים קודמין לעזים