בֵּיצָה ד:במהיכן מביאים עצים

שדה, סוכה, והקרפף השמור

השאלה

מאיפה מותר לקחת עצים להסקה ביום טוב, ומהו קרפף?

שני דינים, עצי סוכה ועצי שדה, ואחר כך מחלוקת רבי יהודה ורבי יוסי בהגדרת קרפף.

לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.

  1. אלא מן הסוכה

    אין נוטלים עצים מן הסוכה עצמה, שהרי זו סתירת מבנה, אבל קנים הנשענים לצדה מותרים.

    אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ.

    אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה — נטילת עץ מן המבנה העומד נחשבת כסתירתו — אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ — קנים רופפים הנשענים על הדפנות ואינם ארוגים בהן, מותר ליטול אותם.

    2 הערות

    אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה

    • הברטנורא: הדין נוהג אף בסוכה שלא נבנתה לשם מצווה — למשל סוכה סתם העומדת בפסח או בשבועות — ואף בה אין נוטלים מעציה בחג.
    • הטעם הוא סתירת אוהל: נטילת עץ מן המבנה כמוה כסתירת אוהל, שהיא צורה של מלאכת סותר.
    • נמצא שהאיסור הוא משום פירוק מבנה עומד, ולא משום שהעצים מוקצים.

    Bartenura

    מִן הַסָּמוּךְ לָהּ

    • הברטנורא: "הסמוך לה" היינו קנים העומדים ונשענים על הדפנות ולא נארגו יחד עם הדופן.
    • מכיוון שאינם משולבים במבנה, אינם בטלים לדופן — הם נשארים חפצים בפני עצמם ואינם חלק מן הסוכה.
    • לפיכך מותר ליטול אותם בחג בלי חשש של סתירה.

    Bartenura

  2. בעצי שדה וקרפף

    מביאים עצים מן השדה מן המכונסים, ומן הקרפף השמור אף מן המפוזרים.

    מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס, וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר.

    מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס — כלומר מן הערמה, ולא מן העצים המפוזרים, שהם מוקצה — וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר. הקרפף מגודר ושמור, ולכן גם עצים מפוזרים שבו נשארים בדעת בעליו.

    בתמונה
    האיור במילים

    בשדה פתוח, עצים מפוזרים הם מוקצה, ולכן מביאים רק עצים מכונסים בערימה. קרפף שמור משאיר בדעת הבעלים אפילו עצים מפוזרים, ולכן משם מביאים גם את המפוזר.

    מושגים כאן

    2 הערות

    מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס

    • הברטנורא: "מן השדה" היינו עצים תלושים שבתוך התחום, ורק מן הערמה המכונסת.
    • הוא מציין שמשנה זו כדעת יחיד ואינה הלכה למעשה; למעשה אין מביאים עצים מן השדה כלל — אף לא מכונסים — מפני שעצי השדה אינם שמורים, ואין דעתו של הבעלים עליהם.
    • כלל במוקצה: חפץ יוצא מכלל מוקצה רק כשדעת בעליו עליו לשימוש; עצים מפוזרים ולא שמורים אינם בכלל זה.

    Bartenura

    וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר

    • לדעת משנה זו, קרפף הוא מתחם מגודר ושמור; ומפני שהוא מוקף ונשמר, אף עצים מפוזרים שבתוכו נשארים בדעתו של הבעלים ומותר ליטול אותם.
    • הברטנורא: אין הלכה כן; אף בקרפף אין נוטלים אלא עצים מכונסים, שכשהם מכונסים במקום שמור דעתו של הבעלים עליהם.
    • קרפף הוא חצר אחסון מגודרת, בדרך כלל סמוך ליישוב, שמחזיקים בה עצים וכיוצא בהם.
    • ההנגדה הזאת — מתחם שמור מול שדה פתוח — היא כל העניין: הגידור והשמירה הם שמשאירים את העצים מוכנים ולא מוקצים.

    Bartenura

  3. גרבי יהודה: סמוך לעיר

    רבי יהודה מגדיר קרפף ככל מתחם הסמוך לעיר.

    אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף, כֹּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

    אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף, כֹּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר — צמוד לבתים — דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה

    הערה אחת

    כֹּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר

    • הברטנורא: "סמוך לעיר" היינו סמוך ממש, וצריך גם שיהיה בו מנעול ומפתח ושיהיה שמור — נמצא שרבי יהודה דורש שני דברים: קרבה לעיר ומנעול.
    • הוא אינו טורח להזכיר את המנעול במפורש, מפני שהוא מניח שהקרפפים הרגילים כולם נעולים.
    • נמצא שלרבי יהודה הקרבה היא התנאי המפורש, והשמירה מובנת מאליה.

    Bartenura

  4. דרבי יוסי: נכנסין בפותחת

    רבי יוסי אומר שקרפף הוא כל מקום שנכנסים אליו במפתח, אף רחוק מן העיר, ובלבד שיעמוד בתוך תחום שבת.

    רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֹּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בְפוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת:

    רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֹּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בְפוֹתַחַת, כלומר במנעול, סימן שהמקום שמור — וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת: בכל מקום בתוך אלפיים האמה סביב העיר, שמותר ללכת בהן ביום טוב.

    בתמונה
    האיור במילים

    רבי יהודה מחשיב מקום לקרפף רק כשהוא סמוך לעיר. רבי יוסי אומר שכל מקום שנכנסים אליו בפותחת הוא קרפף, כי המנעול מראה שהוא שמור, אפילו רחוק מהעיר, ובלבד שיהיה בתוך תחום שבת, אלפיים אמה סביב העיר.

    2 הערות

    כֹּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בְפוֹתַחַת

    • הברטנורא: לדעת רבי יוסי, מכיוון שיש למתחם מפתח, אין צורך שיהיה סמוך לעיר — אפשר שיהיה אף רחוק, עד סמוך לסוף התחום.
    • ואם הוא סמוך לעיר, אין צורך במפתח. נמצא שדי בכל אחד משני התנאים לבדו — קרבה בלא מפתח, או מפתח בלא קרבה — כדי שייחשב קרפף.
    • "פותחת" היא מנעול הנפתח במפתח, והיא הסימן שהמקום שמור ושתכולתו עומדת בדעת הבעלים.

    Bartenura

    וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת

    • הברטנורא: "בתוך תחום שבת" קובע את הגבול החיצוני — הקרפף יכול לעמוד במרחק, אך עליו להיות בתוך התחום שמותר להלך עד אליו.
    • הברטנורא מסיים: הלכה כרבי יוסי.
    • תחום שבת הוא כאלפיים אמה סביב היישוב, ומעבר להם אין הולכים בשבת וביום טוב.

    Bartenura

סיכום

בהמשך לעניין העצים לאש של החג שואלת המשנה מהיכן מותר ליטול עצים. אין שולפים עצים ממבנה הסוכה, שהרי זו סתירת מבנה עומד; אבל קנים רופפים הנשענים עליה מותרים. עצים הם מוקצה אלא אם כן דעתו של אדם עליהם — לפיכך מן השדה הפתוח נוטלים רק עצים מכונסים בערמה, ואילו מן הקרפף, מתחם אחסון שמור, נוטלים אף עצים מפוזרים, שכן מה שמאוחסן מאחורי גדר נשאר בדעת הבעלים. רבי יהודה ורבי יוסי נחלקים מהו בדיוק קרפף.