בֵּיצָה ג:במצודות שנפרשו מערב החג

מתי אין נוטלים מן המצודה, ומתנה שנדחתה

השאלה

האם מותר ליטול ממצודות שנפרסו לפני החג, ומה אמר רבן גמליאל על דגי הנכרי?

דין מצודות שנעשו מערב יום טוב, ואחר כך מעשה ברבן גמליאל ובנכרי שהביא לו דגים.

לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.

  1. אמצודות מערב יום טוב

    מצודות שנפרשו מערב יום טוב — אין נוטלים מהן אלא כשידוע שהניצוד נלכד עוד לפני החג.

    מְצוּדוֹת חַיָּה וָעוֹף וְדָגִים שֶׁעֲשָׂאָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, לֹא יִטֹּל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁנִּצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.

    מְצוּדוֹת חַיָּה וָעוֹף וְדָגִים שֶׁעֲשָׂאָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — לֹא יִטֹּל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁנִּצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — שהרי מה שניצוד בחג עצמו מוקצה: לא היה מוכן לשימוש בכניסת היום.

    בתמונה
    האיור במילים

    מצודה שנפרשה מערב יום טוב יכולה לצוד גם ביום טוב עצמו. מה שניצוד ביום טוב הוא מוקצה, אסור בשימוש, כי לא היה מוכן כשנכנס היום. לכן נוטלים מן המצודה רק אם יודעים שניצוד מערב יום טוב.

    מושגים כאן

    הערה אחת

    אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁנִּצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב

    • "מוקצה" הוא דבר שהוקצה מן הדעת — שלא היה מיועד לשימוש בכניסת החג. בעל חיים שנלכד ביום טוב עצמו לא עמד לרשות בעליו מראש, ולכן אסור לטלטל אותו ואסור לאכול אותו.
    • המצודות הן רשתות ומלכודות.
    • הברטנורא, על פי המשך המשנה: אם יש ספק אם נלכד היום או אתמול — אסור; וכל שאסור באכילה, אסור אף בטלטול.
    • אבל כשיש ראיה ברורה שנלכד מבעוד יום — למשל דגים שהובאו ממקום רחוק כל כך שלא ייתכן שניצודו היום — הרי הם מותרים.

    Bartenura

  2. במעשה בדגי הנכרי

    רבן גמליאל פוסק שדגים שהביא נכרי מותרים, ובכל זאת אינו מוכן לקבל אותם ממנו.

    וּמַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד, שֶׁהֵבִיא דָגִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאָמַר, מֻתָּרִין הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנִי לְקַבֵּל הֵימֶנּוּ:

    וּמַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד, שֶׁהֵבִיא דָגִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל ביום טוב, דגים שאולי ניצודו באותו יום עצמו — וְאָמַר, מֻתָּרִין הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנִי לְקַבֵּל הֵימֶנּוּ. הוא סירב רק משום שלא אהב את האיש.

    2 הערות

    וּמַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד

    • הברטנורא: לשון המשנה מקוצרת, וכוונתה — פירות או דגים שמעמדם מוטל בספק אסורים, ורבן גמליאל התיר אותם; ועל כך בא המעשה.
    • אין ההלכה כרבן גמליאל כאן: דגים או פירות שהובאו ביום טוב, ויש ספק אם נלקטו או ניצודו היום או אתמול — אסורים.
    • דבר שהובא מחוץ לתחום עבור יהודי מסוים אסור לו ולבני ביתו, ומותר ליהודי אחר.

    Bartenura

    אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנִי לְקַבֵּל הֵימֶנּוּ

    • הברטנורא בפשטות: מפני שהיה שונא אותו. סירובו של רבן גמליאל היה עניין אישי, ולא פסק בדגים.
    • המשנה שימרה את המשפט הזה כדי להבהיר שדבריו "מותרין הן" היו פסק גמור, והוא פשוט בחר שלא לקבל את המתנה.
    • רבן גמליאל היה נשיא הסנהדרין בדורו.

    Bartenura

סיכום

מצודות שנפרשו מערב יום טוב — אין נוטלים מהן אלא כשידוע שהניצוד נלכד עוד לפני כניסת החג; מה שנלכד ביום עצמו לא היה מוכן מבעוד יום, והרי הוא מוקצה, אסור בטלטול ובאכילה. לאחר מכן מספרת המשנה שנכרי הביא פעם דגים לרבן גמליאל ביום טוב, דגים שאולי ניצודו באותו יום. הוא הכריז שהם מותרים אך לא נטל אותם — סירוב אישי, מפני שלא היה אוהב את האיש.