בֵּיצָה ג:אצידה ביום טוב
מדוע ביבר של דגים אסור וביבר של חיה מותר
השאלה
האם מותר לצוד דגים או חיות מן הביברין ביום טוב, ולתת לפניהם מזונות?
דין ביברי דגים, דין מנוגד בביברי חיה ועוף, הבחנה של רבן שמעון בן גמליאל, ואחר כך כלל.
לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.
אדגים: אין צדין
אין צדים דגים מבריכה שמגדלים בה ביום טוב, ואין נותנים לפניהם מזון.
אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבֵּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת.
אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבֵּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב, אף כדי לאכלם, שהצידה כקצירה, שלא הותרה ביום טוב — וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת — שהדגים מוצאים את מזונם בעצמם.
מושגים כאן
2 הערות
אֵין צָדִין דָּגִים
- הברטנורא: שחיטה, אפייה ובישול הם עצמם אבות מלאכה, ואף על פי כן התירה אותם התורה ביום טוב לצורך אוכל נפש. הצידה שונה מהם.
- "ביברין" של דגים הם בריכות שמגדלים בהן דגים. הדגים שבתוכן עדיין טעונים תפיסה, והצידה דומה לקצירה — מלאכה שמעולם לא הותרה ביום טוב.
- לפיכך, אף שכוונתו לאכול את הדגים, עצם מעשה התפיסה נשאר אסור.
Bartenura
וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת
- הברטנורא: אין נותנים מזונות לפני דגי הביבר, מפני שהם מתקיימים גם בלעדיהם — פרנסתם אינה מוטלת על בעל הבית.
- מכאן כלל רחב: ביום טוב טורחים רק עבור בעלי חיים שתלויים באדם ממש למחייתם.
Bartenura
בחיה ועוף: צדין
לעומת זאת, חיה או עוף שכבר סגורים בתוך ביבר — מותר ליטול אותם ולתת לפניהם מזון.
אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף מִן הַבֵּיבָרִין, וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת.
אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף מִן הַבֵּיבָרִין — מכלאות מגודרות שהם כבר סגורים בהן, כך שלא נותרה צידה של ממש — וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. שלא כדגים, הם תלויים באדם למזונם.
הערה אחת
אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף
- הברטנורא: מדובר בחיות ובעופות ה"מוכנים מאתמול" — שהיו סגורים בביבר עוד לפני יום טוב, ולכן נטילת אחד מהם אינה מעשה צידה ממש.
- ביבר של בעלי חיים הוא חצר מגודרת שמכניסים אליה בהמות וחיות כדי שיפרו ויגדלו. משנמצא בעל החיים בתוך מכלאה כזאת, תפיסתו אינה מלאכת צידה.
- ההשוואה לדגים היא הלימוד: בריכה שמגדלים בה דגים אינה "תופסת" אותם כדרך שמכלאה קטנה תופסת חיה.
Bartenura
גלא כל הביברין שוין
רבן שמעון בן גמליאל מעיר שאין כל הביברין שווים זה לזה.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין — אינו חולק אלא מפרש: ההיתר נאמר בביברין קטנים, שאין צורך לרדוף בהם.
הערה אחת
לֹא כָל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין
- הברטנורא: הביברין שהתיר התנא הראשון הם הקטנים, שאין נותרת בהם צידה של ממש.
- רבן שמעון בן גמליאל אינו בא לחלוק על התנא הראשון אלא לפרש אותו: הכול תלוי בגודלו של הביבר ובצורתו.
- דבריו הם שנעשים לכלל המעשי בהמשך המשנה.
- רבן שמעון בן גמליאל היה נשיא הסנהדרין בדורו.
Bartenura
דהכלל: המחוסר צידה
הכלל: אם נותרה עדיין צידה של ממש — אסור; ואם לא נותרה — מותר.
זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמְחֻסָּר צִידָה אָסוּר, וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר צִידָה מֻתָּר:
זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמְחֻסָּר צִידָה אָסוּר — שצריך לרדוף אחריו או להערים עליו כדי לתפסו — וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר צִידָה מֻתָּר — כגון שאפשר להשיגו בריצה אחת.
בתמונה האיור במילים
חיה שאפשר לתפוס בריצה אחת בתוך הביבר אינה מחוסרת צידה, ולכן מותר ליטול אותה ביום טוב. בביבר גדול יותר צריך לרדוף אחריה או להערים עליה, וזו עדיין צידה, ולכן אסור.
מושגים כאן
הערה אחת
כָּל הַמְחֻסָּר צִידָה אָסוּר
- הברטנורא: "מחוסר צידה" פירושו שצריך להערים או לרדוף כדי לתפוס את בעל החיים.
- המבחן שלו: אם אפשר לרוץ אחריו ולהשיגו בריצה אחת, אינו מחוסר צידה ומותר ליטול אותו; ואם לאו, עדיין מחוסר צידה ואסור.
- נמצא שגודל הביבר ומקומות המסתור שבו הם המכריעים, ולא שמו.
Bartenura
סיכום
יום טוב התיר לבשל אוכל אך לא לצוד אותו, מפני שהצידה נחשבת כקצירה — מלאכה שהיום מעולם לא הקל בה. לפיכך אין צדים דגים מביבר שמגדלים בו, ואין נותנים לפניהם מזון, שהרי הם מתפרנסים בעצמם. אבל חיה או עוף שכבר סגורים בתוך מכלאה נחשבים תפוסים, ומותר ליטול אותם ולהאכיל אותם. רבן שמעון בן גמליאל מחדד את הגבול: הכול תלוי בשאלה אם נותרה עדיין צידה של ממש. אם הביבר גדול עד שצריך לרדוף אחרי בעל החיים — נטילתו אסורה; ואם אפשר לתפוס אותו מיד — מותרת.