בֵּיצָה ב:דשלמים, עולות וסמיכה ביום טוב
אילו קרבנות קרבים בחג
השאלה
אילו קרבנות מביאים ביום טוב, והאם סומכים עליהם?
מחלוקת: בית שמאי מביאים שלמים בלי סמיכה ולא עולות; בית הלל מביאים את שניהם וסומכים.
לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.
אבית שמאי: שלמים בלבד
בית שמאי מתירים שלמים, שנאכלים לבעליהם, אך אוסרים לסמוך עליהם — ואוסרים עולות לגמרי.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן, אֲבָל לֹא עוֹלוֹת.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן — את קרבן החג מביאים, כי אוכלים ממנו, ואילו לחיצת ידיים בכוח על בהמה חיה היא כשימוש בה — אֲבָל לֹא עוֹלוֹת, שנשרפות כולן ואין אוכלים מהן.
מושגים כאן
הערה אחת
מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן
- ברטנורא: שלמים — ובכללם קרבן חגיגה של הרגל — קרבים ביום טוב, שהרי בשרם נאכל לבני אדם, והשחיטה בחג הותרה לצורך אכילת אדם.
- "סומכין" — הבעלים לוחץ בכוח את ידיו על ראש הבהמה לפני השחיטה. בית שמאי אוסרים זאת בחג משום שבות, שהלחיצה בכוח על הבהמה היא שימוש בבעל חיים.
- לפיכך צריך לסמוך מערב החג — ואין בית שמאי דורשים שתהיה הסמיכה סמוכה ממש לשחיטה.
- "אבל לא עולות" — מלבד קרבנות הציבור הקבועים של כל יום ושל המוספים, עולת יחיד, שאין אדם אוכל ממנה כלום, אינה קרבה ביום טוב.
Bartenura
בבית הלל: שניהם, עם סמיכה
בית הלל מתירים שלמים ועולות ראייה, ומתירים אף את הסמיכה.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם — העולות הן עולות הראייה של העולים לרגל, שהרי היום "עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז, ח), והן לה'.
בתמונה האיור במילים
בית הלל אומרים שביום טוב מביאים שלמים ועולות ראייה שהעולים לרגל מביאים, וסומכים עליהם. היום הוא "עצרת לה׳", ולכן קרבנות לשם שמים מתאימים לו. בית שמאי מתירים רק שלמים, ובלי סמיכה.
הערה אחת
מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם
- ברטנורא: בית הלל מתירים להביא ביום טוב גם את שלמי החגיגה וגם את עולת הראייה, ומתירים לסמוך עליהן בו ביום.
- מקורם מן הכתוב "עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז, ח) — "לה'" משמעו שכל הנעשה לשם שמים, ובכללו העולה, ראוי ליום הזה.
- אבל שתי האסכולות מודות שנדרים ונדבות אינם קרבים בחג — לא עולות ולא שלמים.
- קרבנות הראייה הם הקרבנות שמביא העולה לרגל בבואו לבית המקדש.
Bartenura
סיכום
בחג לא הותרה השחיטה אלא לצורך אכילת אדם, ועיקרון זה הוא שמוליד את המחלוקת בקרבנות. בית שמאי מתירים שלמים, שבשרם נאכל לבעליהם, אך אוסרים לסמוך עליהם — שהסמיכה היא לחיצה בכוח על בעל חיים — ואוסרים עולת יחיד, שכולה נשרפת על המזבח. בית הלל מתירים שלמים ועולות הראייה שמביאים עולי הרגל, ומתירים אף את הסמיכה, ודורשים "עֲצֶרֶת לַה'" — ואלו לה' הם.