סדר מוֹעֵד · 34 משניות
תַּעֲנִית
תענית היא המסכת התשיעית בסדר מועד. היא עוסקת בתעניות הציבור שגוזרים כשהגשמים מתעכבים או כשפוגעת צרה: הסדר ההדרגתי מתעניות היחידים של תלמידי החכמים ועד שלוש עשרה תעניות על הציבור, סדר יום התענית — התיבה ברחובה של עיר ועשרים וארבע הברכות — והפורענויות שמתריעים עליהן. משם היא מתרחבת אל המעמדות ואל קרבן העצים שבמקדש, ונחתמת בלוח האבל הלאומי — שבעה עשר בתמוז ותשעה באב — ובשני הימים השמחים ביותר בשנה.
גְּשָׁמִים וְצָרוֹת
פרק אמֵאֵימָתַי
"מאימתי" — הזכרת הגשמים ושאלתם, והתעניות ההולכות ומחמירות על הבצורת
סימןהַזְכָּרָה וּבַצֹּרֶת
שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. בארץ ישראל הגשם יורד רק בחורף, וחורף שחון פירושו רעב; לכן על הגשם מתפללים, וכשהוא מתעכב — מתענים. ותפילת העמידה שבכל יום גם משבחת את גבורתו של הקדוש ברוך הוא בגשם, וגם מבקשת אותו בעונתו. הפרק נפתח בתפילה הזאת: מתי מתחילים לשבח ומתי מתחילים לבקש. ואם הגשם מתאחר, הפרק עולה בסולם של תעניות — תחילה תלמידי החכמים לבדם, אחר כך הציבור כולו, כל סבב חמור מקודמו, שלוש עשרה תעניות ציבור בסך הכול — עד שהעם נוהג כאנשים הנזופים למקום.
- א:אהזכרת גבורות גשמיםהמסכת נפתחת בשבח ולא בבקשה: מאימתי מזכירים גבורות גשמים — רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של החג, ורבי יהושע מיום טוב האחרון.סימןמזכירין גבורות גשמים
- א:בשאלת גשמיםאת הגשמים שואלים רק סמוך לעונתם; רבי יהודה מבאר באיזו תפילה מתחילים ובאיזו פוסקים להזכיר, ונחלק עם רבי מאיר עד מתי שואלים.סימןשואלין / סמוך לגשמים
- א:גבשלושה במרחשוון — או בשבעה בובשלושה במרחשוון שואלים את הגשמים, ורבן גמליאל אומר בשבעה בו — חמישה עשר יום אחר החג — כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת.סימןבשלשה במרחשון
- א:דנתאחרו הגשמים: היחידים מתעניםהגיע שבעה עשר במרחשוון ולא ירדו גשמים — היחידים מתענים שלוש תעניות קלות, שאין אסור בהן אלא אכילה ושתייה ביום.סימןשבעה עשר במרחשון
- א:הראש חודש כסלו: תעניות הציבור מתחילותהגיע ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים — בית דין גוזרים שלוש תעניות על הציבור, ועדיין אוכלים ושותים משחשכה.סימןראש חדש כסלו
- א:ונמשכה הבצורת: התעניות החמורותעברו תעניות הציבור ולא נענו — בית דין גוזרים שלוש תעניות חמורות, האסורות בכל עינויי יום הכיפורים, ואחריהן עוד שבע — שלוש עשרה על הציבור.סימןשלש תעניות אחרות
- א:זהתגובה האחרונה: נוהגים כנזופיםעברו שלוש עשרה התעניות ולא נענו — ממעטים במשא ומתן, בבניין ובשמחה ונוהגים כנזופים למקום; ויצא ניסן — הגשם היורד סימן קללה.סימןממעטין במשא ומתן
פרק בסֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת
יום תענית הציבור — התיבה, הברכות והמשמרות
סימןתֵּבָה וּבְרָכוֹת
שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. הפרק הקודם הסתיים בבצורת ששלוש עשרה תעניות ציבור לא שברו אותה, והחמורות שבתעניות אלו נערכו ברחוב, בהשתתפות העיר כולה. ועוד: הכוהנים שירתו במקדש במשמרות — בכל שבוע משמר אחר, ובכל יום בית אב אחד מתוכו — ולצידם עמדו ישראלים על הקרבנות. הפרק מתאר את יום התענית הזה: התיבה שספר התורה מונח בה יוצאת לרחובה של עיר, אפר, דברי כיבושין, ושש ברכות שנוספות לתפילת העמידה. אחר כך הוא שואל עד כמה מתענים הכוהנים שבמשמרתם, ובאילו ימי שמחה אין לגזור תענית.
- ב:אמוציאין את התיבה לרחובבתעניות החמורות מוציאים את התיבה לרחובה של עיר, נותנים אפר על גבי התיבה ובראש הנשיא ואב בית הדין, והזקן אומר דברי כיבושין.סימןהתבה לרחובה
- ב:בזקן שביתו ריקםלפני התיבה מורידים זקן רגיל שיש לו בנים וביתו ריקם, כדי שיהא לבו שלם בתפילה, והוא אומר עשרים וארבע ברכות.סימןזקן ורגיל
- ב:גזיכרונות, שופרות והזעקה ממעמקיםשש הברכות הנוספות הן זיכרונות ושופרות ואחריהן ארבעה מזמורי מצוקה, ורבי יהודה אומר פסוקי רעב ובצורת במקום זיכרונות ושופרות.סימןזכרונות ושופרות
- ב:דמי שענה להם — הוא יענה אתכםכל ברכה נחתמת במי שענה בצרתו — את אברהם בהר המוריה, את אבותינו על ים סוף, את יהושע, שמואל, אליהו ויונה, ואת דוד ושלמה בנו.סימןמי שענה את אברהם
- ב:ההשופר שבין הברכותבימי רבי חלפתא ורבי חנניה בן תרדיון לא ענו אמן אחרי כל ברכה אלא כדרך המקדש, וחכמים אמרו שלא נהגו כן אלא בשער המזרח ובהר הבית.סימןרבי חלפתא
- ב:ואנשי משמר ואנשי בית אברבי יהושע קובע כיצד מתענים אנשי המשמר ואנשי בית אב בשלוש עשרה התעניות, בשלבים לפי חומרתן, וחכמים מקלים בכל שלב.סימןאנשי משמר מתענין
- ב:זאיסורים באנשי משמר ובאנשי מעמדאנשי המשמר שותים יין בלילות ולא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה, ואנשי המשמר והמעמד אסורים לספר ולכבס — חוץ מבחמישי, מפני כבוד השבת.סימןיין בלילות
- ב:חימים ששמחתם דוחה הספד ותעניתהימים הכתובים במגילת תענית אסורים בהספד או בתענית, ובימים שאסורים בהספד אף היום שלפניהם אסור; ורבי יוסי מחמיר.סימןמגלת תענית
- ב:טהתענית והשוקאין פותחים בתענית ציבור ביום חמישי, שלא להפקיע את השערים, אלא שני וחמישי ושני; ורבי יוסי אומר שאף הסדרות הבאות פותחות ביום שני.סימןבתחלה בחמישי
- ב:יתענית שהתחילו בה — אין מפסיקיןאין גוזרים תענית על הציבור בראש חודש, בחנוכה ובפורים, ואם התחילו — אין מפסיקים; ורבי מאיר אומר שאף על פי כן אין משלימים.סימןבחנכה ובפורים
פרק גסֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ
פורענויות דחופות שמתריעים עליהן מיד
סימןהַתְרָעָה
בימי המשנה, ציבור שפקדה אותו צרה עשה שני דברים: התענה, והתריע — תקע בשופר וזעק לעזרה. פרק א פרש סולם אטי של תעניות לשנה שגשמי הסתיו מאחרים בה, וכל שלב חמור מקודמו, כדי לתת לגשם שהות לבוא. פרק זה פונה אל צרות שאינן יכולות להמתין: גשם שיורד שלא כראוי, בצורת בעיר אחת, דבר, כתלים שנופלים, ארבה, חיה רעה וחרב. על מקצתן מתריעים אפילו בשבת. הפרק נחתם בחוני המעגל, שהתפלל על הגשם, ובשאלה מה עושים כשהגשם יורד באמצע התענית.
- ג:אמתי מתריעים מידסדר התעניות ההדרגתי נאמר רק באיחור הרביעה הראשונה, אבל על צמחים ששינו ועל הפסקת גשמים ארבעים יום מתריעים מיד.סימןצמחים ששנו
- ג:בכשהגשם יורד שלא כראויירדו גשמים לצמחים ולא לאילן, לאילן ולא לצמחים, או לשניהם ולא לבורות, לשיחין ולמערות — מתריעים עליהם מיד.סימןירדו לצמחין
- ג:גבצורת המכוונת לעיר אחתעיר שלא ירדו עליה גשמים — כדברי עמוס, והמטרתי על עיר אחת — מתענה ומתריעה, וסביבותיה מתענות ולא מתריעות; ורבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות.סימןעיר שלא ירדו
- ג:דעיר שיש בה דבר או מפולתעיר שיש בה דבר או מפולת מתענה ומתריעה; ואיזהו דבר — עיר של חמש מאות רגלי שיצאו ממנה שלושה מתים בשלושה ימים זה אחר זה.סימןדבר או מפלת
- ג:השידפון, ארבה, חיה רעה וחרבעל השידפון והירקון, הארבה והחסיל, החיה הרעה והחרב מתריעים בכל מקום, שהן מכות מהלכות שאינן עומדות במקום אחד.סימןהשדפון / הארבה
- ג:ותענית על מלוא פי תנור שידפוןזקנים גזרו תענית על שידפון כמלוא פי תנור באשקלון, ועל זאבים שאכלו שני תינוקות בעבר הירדן — ורבי יוסי אומר שעל שנראו ביישוב.סימןכמלא פי תנור
- ג:זהתרעה אף בשבתעל עיר שהקיפוה גויים או נהר ועל ספינה המיטרפת בים מתריעים אף בשבת; רבי יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה, ושמעון התמני מוסיף את הדבר.סימןמתריעין בשבת
- ג:חחוני המעגל וריבוי הגשמיםעל כל צרה מתריעים חוץ מריבוי גשמים — ומעשה בחוני המעגל, שעג עוגה ונשבע שלא יזוז ממנה עד שירדו גשמים.סימןחוני המעגל
- ג:טכשירדו הגשמים לפני חצותירדו גשמים לפני הנץ החמה — אין משלימים את התענית, ורבי אליעזר אומר לפני חצות; ובלוד הפך רבי טרפון את התענית ליום טוב ולהלל הגדול.סימןוירדו להם גשמים
יָמִים מְיֻחָדִים
פרק דבִּשְׁלשָׁה פְרָקִים
המעמדות, קרבן העצים, וימי האבל והשמחה
סימןמַעֲמָדוֹת וְתִשְׁעָה בְּאָב
שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. בימי המקדש עבדו הכוהנים בעשרים וארבע משמרות, כל משמר שבוע אחד בתורו, ולצד כל משמר עמד מעמד של ישראלים פשוטים, שעמדו על קרבן התמיד בשם העם כולו. ושני צומות קיץ, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב, הם ימי אבל על חורבן המקדש. הפרק מבאר מתי מברכים הכוהנים את העם בכל תפילה, כיצד התענו אנשי המעמד ומה קראו, ובאילו ימים הביאו משפחות עצים למזבח. אחר כך הוא מונה את הפורענויות של שני הצומות, מבאר כיצד נכנסים לתשעה באב, ונחתם בשני הימים השמחים ביותר בשנה.
- ד:אשלושה פרקים של ברכת כוהנים נוספתבשלושה פרקים בשנה נושאים הכוהנים את כפיהם בכל תפילה — בתעניות, במעמדות וביום הכיפורים, ורק ביום הכיפורים, שיש בו מוסף, ארבע פעמים: בשחרית, במוסף, במנחה ובנעילה.סימןכהנים נושאין את כפיהן
- ד:בהמעמדות: נציגים לכל ישראלהתמיד הוא קרבנם של כל ישראל, ואין קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד עליו — לכן התקינו עשרים וארבע משמרות, ועל כל משמר מעמד.סימןאלו הן מעמדות
- ד:גארבע תעניות בשבוע וסדר הקריאות במעשה בראשיתאנשי המעמד התענו מיום שני עד יום חמישי, ובכל יום בשבוע קראו את הפרשה המקבילה לו במעשה בראשית.סימןאנשי המעמד
- ד:דהלל, מוסף וקרבן עצים דוחים את המעמדיום שיש בו הלל, קרבן מוסף או קרבן עצים מבטל אחת מקריאות המעמד; ובן עזאי מוסר משם רבי יהושע סדר הפוך, ורבי עקיבא חוזר ושונה כמותו.סימןשיש בו הלל
- ד:הלוח הזמנים של קרבן העציםתשעה ימים בשנה הביאו משפחות קבועות עצים למערכה — מבני ארח בניסן ועד בני פרעוש בטבת — ובאחד בטבת לא היה מעמד כלל.סימןזמן עצי כהנים
- ד:וחמישה וחמישה: הימים ששברו את תולדותינוחמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמישה בתשעה באב — ובהם שבירת הלוחות וחורבן הבית בראשונה ובשנייה; ומשנכנס אב ממעטים בשמחה.סימןחמשה דברים ארעו
- ד:זכיצד נכנסים לתשעה באבבשבוע שחל בו תשעה באב אסור לספר ולכבס, ובערבו לא יאכל שני תבשילים ולא יאכל בשר ולא ישתה יין; ורבן שמעון בן גמליאל אומר ישנה.סימןשבת שחל תשעה באב
- ד:חאין ימים טובים כחמישה עשר באב וכיום הכיפוריםהמסכת נחתמת בשני הימים השמחים ביותר, שבהם יצאו בנות ירושלים בבגדי לבן שאולים וחוללו בכרמים — ובתפילה לבניין בית המקדש.סימןחמשה עשר באב