נְגָעִים ט:באין מצטרפין ואין פושין — ומשנתרפאה המכה

השחין והמכוה עומדים כל אחד לעצמו

השאלה

האם שחין ומכוה מצטרפים לעור אחר, ובאיזה שלב של ריפוי הם נדונים?

ארבעה דברים שאין בשחין ובמכוה, ואז שלושה שלבים: מורדין טהורים, קרום כקליפת השום הוא הצרבת, וחיו נדונים כעור הבשר.

לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.

  1. אאין מצטרפים ואין פושים

    השחין והמכוה אינם מצטרפים, והנגע אינו פושה ביניהם, ולא מהם אל העור הרגיל או ממנו אליהם.

    הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין לְעוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן.

    הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה — חצי מן השיעור של נגע על כל אחד מהם אינו נגע שלם — וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין לְעוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן. גידול הנגע נחשב פשיון רק בתוך אותו סוג של עור.

    בתמונה
    האיור במילים

    שחין, מכוה ועור הבשר נידונים כל אחד בפני עצמו. חצי גריס של נגע על שחין וחצי על מכוה אינם מצטרפים לנגע אחד, וגדילה מסוג עור אחד לסוג אחר אינה פשיון.

    מושגים כאן

    2 הערות

    אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה

    • נגע צריך להיות לפחות בגודל גריס — מין פול — כדי להיחשב נגע.
    • חצי גריס בשחין וחצי גריס במכוה אינם יכולים להצטרף לגריס שלם.
    • ברטנורא: כל אחד נשאר סוג בפני עצמו, ונמדד לעצמו.
    • תוספות יום טוב מבסס זאת על כך שהתורה חילקה את השחין ואת המכוה לשתי פרשיות נפרדות — סימן שאינם מצטרפים.

    Bartenura · Tosafot Yom Tov

    וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה

    • דמיינו שחין ומכוה זה בצד זה, ובאחד מהם בהרת כגריס; והכהן הסגיר אותה.
    • אם בסוף השבוע פשתה הבהרת לחברו או לעור הרגיל, הכהן אינו מחליט אותו — המעבר הזה אינו פשיון של ממש.
    • וכן בהרת שבעור הרגיל שפשתה לתוך שחין או מכוה אינה נחשבת פשיון.
    • פשיון מטמא רק כשהוא נשאר בתוך אותו סוג של עור.

    Bartenura

  2. במורדין: טהורין

    כל זמן שהמכה עדיין פתוחה ומפרישה ליחה — היא טהורה.

    הָיוּ מוֹרְדִין, טְהוֹרִין.

    הָיוּ מוֹרְדִין — עדיין לא הגלידו, אלא פתוחים ומפרישים ליחה — טְהוֹרִין. נגע עליהם אינו מטמא, שהפסוק מדבר בשחין ש"נרפא" (ויקרא יג, יח).

    מושגים כאן

    הערה אחת

    הָיוּ מוֹרְדִין

    • "מורדין" פירושו שהמכה לא נתרפאה כראוי: לא העלתה קרום, ועדיין מוציאה ליחה.
    • במצב הזה אין היא מקבלת טומאת צרעת כלל, והכהן משאיר אותה טהורה.
    • ברטנורא מבסס זאת על לשון התורה בשחין: "ונרפא" (ויקרא יג, יח) — רק מכה שנתרפאה נכנסת לדין; ובמכוה נאמר "והיתה מחית המכוה" (ויקרא יג, כד).
    • הרמב"ם: רק משנתבשלה המכה ונתכסתה היא נעשית שחין או מכוה של ממש, הראויים לשאת את הסימנים.

    Bartenura · Rambam Commentary

  3. גקרום: צרבת השחין

    משהעלתה המכה קרום כקליפת השום — זו צרבת השחין שבתורה.

    עָשׂוּ קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, זוֹ הִיא צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה.

    עָשׂוּ קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, זוֹ הִיא צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה (ויקרא יג, כג), כלומר הצלקת שלו. מכאן ואילך נגע שעליה נידון בדיני השחין.

    הערה אחת

    עָשׂוּ קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם

    • כשהמכה מתייבשת ומעלה קרום דק כקליפת השום, היא מגיעה לשלב שהתורה עוסקת בו.
    • קודם הקרום הזה הייתה פתוחה וטהורה; ועם הקרום היא נעשית "צרבת השחין" של ממש.
    • ברטנורא מצרף את הפסוקים: דין השחין חל רק משהעלה קרום.
    • תוספות יום טוב: משלב זה, אם הבהרת שעליה פושה או מצמיחה שער לבן, היא טמאה — זה הרגע שבו הסימנים יכולים לחול.

    Bartenura · Tosafot Yom Tov · Rambam Commentary

  4. דחזרו וחיו: כעור הבשר

    אם המכה חזרה והחלימה לגמרי, אפילו נשארה צלקת — היא נידונה שוב כעור רגיל.

    חָזְרוּ וְחָיוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקוֹמָן צַלֶּקֶת, נִדּוֹנִין כְּעוֹר הַבָּשָׂר:

    חָזְרוּ וְחָיוּ — החלימו לגמרי, ונעשו עור בריא — אַף עַל פִּי שֶׁמְּקוֹמָן צַלֶּקֶת, נִדּוֹנִין כְּעוֹר הַבָּשָׂר: שני שבועות, ושלושת הסימנים, כולל עור בריא בתוך הנגע.

    בתמונה
    האיור במילים
    1. כשהם עדיין פתוחים ומוגלתיים, עוד אין בהם דין צרעת.
    2. נוצר קרום דק, וזו צרבת השחין שבתורה.
    3. כשהתרפאו לגמרי, אפילו עם צלקת, הם נידונים כעור הבשר.

    מושגים כאן

    הערה אחת

    חָזְרוּ וְחָיוּ

    • אם השחין או המכוה החלימו לגמרי ונעשו עור בריא, הם יוצאים מן הסוג המיוחד של שחין ומכוה.
    • אפילו נשארה צלקת ניכרת, המסמנת את מקום המכה, אין היא משאירה אותם בסוג הקל.
    • ברטנורא: משהחלימו ונעשו קרום חזק, הם נידונים ככל עור בשר רגיל.
    • פירוש הדבר שהם חוזרים לדין העור הרגיל במלואו — שני שבועות ושלושת הסימנים, ובכללם המחיה שחסרה להם קודם.

    Bartenura

סיכום

אחרי שהגדיר את השחין ואת המכוה, הפרק מציב חומה סביב כל אחד מהם. חצי שיעור של שחין וחצי שיעור של מכוה אינם מצטרפים לנגע שלם, והתפשטות מעבר לגבולות לעולם אינה נחשבת פשיון — לא בין שחין למכוה, ולא אל העור הרגיל או ממנו. אחר כך עוקבת המשנה אחר המכה בשלביה. כל זמן שהיא פתוחה ומפרישה ליחה — היא טהורה; משהעלתה קרום כקליפת השום היא נעשית "צרבת השחין" שבתורה, הראויה לשאת את הסימנים; ואם החלימה לגמרי, אפילו נשארה בה צלקת, היא חוזרת להיות עור רגיל, בדין הכבד יותר של שני שבועות.