משנה דְּמַאי · פרק ב מתוך ז

דְּמַאי · פרק בוְאֵלּוּ דְבָרִים

איזה יבול הוא דמאי, ועל מי ועל אילו מוכרים סומכים

סימןנֶאֱמָן וְחָבֵר

פירות שנקנו מעם הארץ, שאינו נאמן על המעשרות, הם דמאי: הקונה מעשר אותם בעצמו, מספק. אדם יכול היה להוציא את פירותיו שלו מן הספק הזה בכך שקיבל עליו התחייבות בפני אחרים. מי שקיבל עליו לעשר את הכול נעשה נאמן, ומה שנקנה ממנו אינו צריך עישור נוסף; והחבר הלך רחוק יותר, ושמר גם את מאכליו ובגדיו בטהרה. הפרק מונה חמישה מאכלים שהם דמאי בכל מקום, ואחר כך מפרט מה דורשת כל אחת משתי ההתחייבויות. הוא נחתם בשוק: אילו מוכרים חייבים לעשר את הדמאי לפני המכירה, ואילו רשאים להשאיר זאת לקונה.

  1. ב:אחמישה מאכלים שהם דמאי בכל מקוםדבלה, תמרים, חרובים, אורז וכמון שאיכותם מעידה על ארץ ישראל הם דמאי בכל מקום, ואורז של חוץ לארץ פטור בכל מקום.סימןדמאי בכל מקום
  2. ב:בחובותיו של הנאמןהנאמן מעשר את מה שהוא אוכל, מוכר ולוקח, ואינו מתארח אצל עם הארץ, שמי שאינו נאמן על עצמו אינו נאמן על אחרים.סימןלהיות נאמן
  3. ב:גמה מקבל עליו החברהחבר נזהר בטהרה במגעו עם עם הארץ, וחכמים דוחים את תוספותיו של רבי יהודה, שאינן מעניין החברות.סימןלהיות חבר
  4. ב:דמי מתקן דמאי לפני המכירההנחתום מפריש רק תרומת מעשר וחלה, החנוונים אינם מוכרים דמאי כלל, והמוכרים במידה גסה רשאים, והחובה עוברת לקונה.סימןהנחתומים / החנונים
  5. ב:המידה גסה ומידה דקהרבי מאיר הולך אחר המידה הרגילה של כל דבר, המידה הגסה היא שלושה קבין ביבש ושווי דינר בלח, ורבי יוסי פוטר את הנמכר באומד.סימןשדרכו להמדד בגסה

כל הפרק

ב:אחמישה מאכלים שהם דמאי בכל מקום

וְאֵלּוּ דְבָרִים מִתְעַשְּׂרִין דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם. הַדְּבֵלָה, וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִים, הָאֹרֶז, וְהַכַּמּוֹן. הָאֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר:

וְאֵלּוּ דְבָרִים מִתְעַשְּׂרִין דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם: מעשרים אותם מספק גם מעבר לכזיב, שגזרת חכמים לא חלה שם, כי רק בארץ ישראל הם גדלים משובחים כל כך. הַדְּבֵלָה — תאנים מיובשות ודחוסות — וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִים, הָאֹרֶז וְהַכַּמּוֹן — מכל אחד מהם הזן המשובח, שגדל רק בארץ ישראל. הָאֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ: כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר — מראהו שונה כל כך, שאי אפשר לטעות ולחשוב שהוא של ארץ ישראל, גם בתוך הארץ.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ב:בחובותיו של הנאמן

הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן, מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל, וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר, וְאֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן. אָמְרוּ לוֹ, עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן, כֵּיצַד יְהֵא נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים:

הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן — שיאמינו לו כשהוא אומר שהיבול מעושר — מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל, וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר, וְאֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ — כדי למכור — וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ — מי שאינו נאמן על המעשרות, ומאכלו אולי לא עושר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן. אָמְרוּ לוֹ, עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן, שהרי הוא אוכל מאכל שאולי לא עושר — כֵּיצַד יְהֵא נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים:

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ב:גמה מקבל עליו החבר

הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת חָבֵר, אֵינוֹ מוֹכֵר לְעַם הָאָרֶץ לַח וְיָבֵשׁ, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵח אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, וְלֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַקָּה, וְלֹא יְהֵא פָרוּץ בִּנְדָרִים וּבִשְׂחוֹק, וְלֹא יְהֵא מִטַּמֵּא לְמֵתִים, וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ לוֹ, לֹא בָאוּ אֵלּוּ לַכְּלָל:

הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת חָבֵר — מי ששומר על טהרת מאכליו ובגדיו — אֵינוֹ מוֹכֵר לְעַם הָאָרֶץ לַח וְיָבֵשׁ — כי עם הארץ אינו נזהר בטהרה, והפירות ייטמאו אצלו — וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח — כי רק פרי שנרטב יכול להיטמא — וְאֵינוֹ מִתְאָרֵח אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, וְלֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ — כשהאורח לבוש בבגדיו שלו: אולי ישבה עליהם אשתו בטומאתה, וישיבה כזו מטמאת בגד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַקָּה — כבשים ועזים, שרועות בשדות של אחרים — וְלֹא יְהֵא פָרוּץ בִּנְדָרִים וּבִשְׂחוֹק — מי שנודר בקלות סופו להפר, וקלות ראש מביאה לעריות — וְלֹא יְהֵא מִטַּמֵּא לְמֵתִים, וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ — משרת שם את תלמידי החכמים. אָמְרוּ לוֹ, לֹא בָאוּ אֵלּוּ לַכְּלָל: אין להם שום קשר לטהרה, שאותה מקבל עליו החבר.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ב:דמי מתקן דמאי לפני המכירה

הַנַּחְתּוֹמִים, לֹא חִיְּבוּ אוֹתָם חֲכָמִים לְהַפְרִישׁ אֶלָּא כְדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה. הַחֶנְוָנִים אֵינָן רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי. כָּל הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַסָּה, רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי. אֵלּוּ הֵן הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַסָּה, כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת וּמוֹכְרֵי תְבוּאָה:

הַנַּחְתּוֹמִים — אופים שקנו תבואה שספק אם עושרה — לֹא חִיְּבוּ אוֹתָם חֲכָמִים לְהַפְרִישׁ אֶלָּא כְדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה — שתיהן ניתנות לכהן; ממעשר שני פטרו אותם, כי פקידי המלך לחצו עליהם למכור בזול. הַחֶנְוָנִים — המוכרים בכמויות קטנות — אֵינָן רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי — יבול שספק אם עושר; רווחם גדול, ולכן העישור מוטל עליהם. כָּל הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַסָּה — המוכרים בסיטונות — רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי — הם מודדים במידה גדושה ונותנים לקונה יותר, ולכן העישור מוטל עליו. אֵלּוּ הֵן הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַסָּה כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת — סוחרים גדולים הקונים בכמויות — וּמוֹכְרֵי תְבוּאָה

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

ב:המידה גסה ומידה דקה

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בְּגַסָּה וּמְדָדוֹ בְדַקָּה, טְפֵלָה דַקָּה לַגַּסָּה. אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בְּדַקָּה וּמָדַד בַּגַסָּה, טְפֵלָה גַסָּה לַדַּקָּה. אֵיזוֹ הִיא מִדָּה גַסָּה, בְּיָבֵשׁ, שְׁלשֶׁת קַבִּין, וּבְלַח, דִּינָר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, סַלֵּי תְאֵנִים וְסַלֵּי עֲנָבִים וְקֻפּוֹת שֶׁל יָרָק, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹכְרָן אַכְסָרָה, פָּטוּר:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בְּגַסָּה וּמְדָדוֹ בְדַקָּה — גסה היא מידת הסיטונות, ודקה מידת הקמעונות — טְפֵלָה דַקָּה לַגַּסָּה. המכירה נחשבת מכירה בסיטונות, ולכן מותר לו למכור בלי לעשר קודם. אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בְּדַקָּה וּמָדַד בַּגַסָּה — טְפֵלָה גַסָּה לַדַּקָּה. המכירה נחשבת מכירה בקמעונות, ולכן עליו לעשר לפני שימכור. אֵיזוֹ הִיא מִדָּה גַסָּה? בְּיָבֵשׁ, שְׁלשֶׁת קַבִּין — חצי סאה — וּבְלַח, דִּינָר — שווי של מטבע כסף; בנוזלים קבעו לפי מחיר, כי לא הייתה להם מידה קבועה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: סַלֵּי תְאֵנִים וְסַלֵּי עֲנָבִים וְקֻפּוֹת שֶׁל יָרָק — כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹכְרָן אַכְסָרָה — לפי הערכה בעין, בלי מידה ובלי משקל — פָּטוּר. מכירה כזו נחשבת כמכירה בסיטונות.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים