שַׁבָּת כג:גדיבור בשבת ותכנון למוצאי שבת

שכירת פועלים, רמיזה עליהם, ומחשיך על התחום

השאלה

האם מותר לסדר עבודת חול בשבת, או להחשיך על התחום כדי להתחיל בה?

שני איסורים בשכירת פועלים, דינים בהחשכה על התחום, ואז הכלל של אבא שאול.

לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.

  1. אאין שוכרים פועלים בשבת

    אין שוכרים פועלים בשבת, ואף אין אומרים לחבר שישכור אותם עבורך.

    לֹא יִשְׂכֹּר אָדָם פּוֹעֲלִים בְּשַׁבָּת, וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ לִשְׂכֹּר לוֹ פוֹעֲלִים.

    לֹא יִשְׂכֹּר אָדָם פּוֹעֲלִים בְּשַׁבָּת — הכתוב אוסר לעסוק בשבת בעסקיו, "ממצוא חפצך" (ישעיהו נח, יג) — וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ לִשְׂכֹּר לוֹ פוֹעֲלִים. אותו פסוק אוסר אף לדבר בעסקיו, "ודבר דבר".

    מושגים כאן

    2 הערות

    לֹא יִשְׂכֹּר אָדָם פּוֹעֲלִים

    • הברטנורא מביא את הכתוב בישעיהו (נח, יג): "אם תשיב משבת רגלך... ממצוא חפצך ודבר דבר".
    • שני איסורים יש כאן: "חפצך" — מעשי העסקים, ו"דבר דבר" — הדיבור בהם. שניהם נוהגים בשבת.
    • שכירת פועלים כוללת את שניהם — גם הדיבור וגם ההתחייבות שבעסק — ולכן נאמרה בה לשון מפורשת.
    • יוצאים מן הכלל חפצי שמים, שמותר לדבר בהם: שידוכי בתו, לימוד תורה לבנו וכיוצא בהם. חכמים הבחינו בין עסקי ממון לבין תכנון של מצווה.

    Bartenura · Rambam Commentary · Tosafot Yom Tov

    וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ לִשְׂכֹּר לוֹ פוֹעֲלִים

    • הברטנורא: אין זו כפילות של הרישא, אלא תוספת שבאה ללמד דקדוק אחד.
    • אסור: "שכור לי פועלים".
    • מותר: "הנראה שתעמוד עמי לערב" — ואף ששניהם יודעים שכוונתו לשכירות שלאחר השבת.
    • העיקרון שביסוד הדברים: דיבור אסור, הרהור מותר. האמירה המפורשת בעסק אסורה, והכוונה המובלעת נשארת בלא שנאמרה.

    Bartenura · Melekhet Shelomoh

  2. בהמחשיך על התחום

    הליכה עד קצה התחום כדי לצאת לדרך מיד במוצאי שבת מותרת רק כשהמלאכה שבסופה מותרת בשבת עצמה.

    אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וּלְהָבִיא פֵרוֹת, אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר, וּמֵבִיא פֵרוֹת בְּיָדוֹ.

    אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם — כלומר ללכת בשבת עד קצה התחום, אלפיים אמה, ולחכות שם לחשכה, כדי לצאת מיד בצאת השבת — לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וּלְהָבִיא פֵרוֹת. מה שאסור לעשות בשבת, אסור לחכות שם כדי לעשותו. אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר, שהרי מותר לשמור גם בשבת עצמה, וּמֵבִיא פֵרוֹת בְּיָדוֹ, שהרי לא יצא בשביל הפירות.

    בתמונה

    מושגים כאן

    2 הערות

    אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם

    • הברטנורא: "מחשיכין על התחום" — מתקרב אל קצה התחום, אלפיים אמה, ממתין שם עד שתחשך ויוצא לדרכו מיד במוצאי שבת.
    • הכלל: כל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור אף להתכונן אליו בדרך זו — שנמצא הילוכו בשבת נעשה לצורך חפציו של חול.
    • לפיכך: שכירת פועלים, שאסורה בשבת גם מצד המעשה וגם מצד הדיבור, אין מחשיכים עליה; ולקיטת פירות המחוברים, שיש בה משום קוצר, אין מחשיכים עליה.

    Bartenura · Rambam Commentary

    אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר

    • הברטנורא: שמירת פירות מותרת בשבת עצמה ואין בה מלאכה, ולכן ההמתנה בקצה התחום כדי לעמוד על המשמר אינה הכנה של חול בשבת אלא מעשה של שבת ממש.
    • ותוספת: כשהוא שם ושומר, מותר לו להביא פירות בידו בחזרתו — הואיל ועיקר מחשבתו לא היתה לכך, אין ההבאה הנלווית מעכבת.

    Bartenura · Melekhet Shelomoh

  3. גהכלל של אבא שאול

    כללו של אבא שאול: כל שמותר לי לדבר בו בשבת, מותר לי גם להחשיך עליו על התחום.

    כְּלָל אָמַר אַבָּא שָׁאוּל, כֹּל שֶׁאֲנִי זַכַּאי בַּאֲמִירָתוֹ, רַשַּׁאי אֲנִי לְהַחְשִׁיךְ עָלָיו:

    כְּלָל אָמַר אַבָּא שָׁאוּל, כֹּל שֶׁאֲנִי זַכַּאי בַּאֲמִירָתוֹ, רַשַּׁאי אֲנִי לְהַחְשִׁיךְ עָלָיו — כגון להביא ארון למת, שמותר לדבר בו בשבת.

    הערה אחת

    כְּלָל אָמַר אַבָּא שָׁאוּל

    • הברטנורא: אבא שאול חולק על האיסור הגורף של תנא קמא ומוציא מן הכלל את דברי המצווה.
    • וזו הקבלתו: כשם שמותר לדבר בשבת על הבאת ארון ותכריכים למת עם חשכה, כך מותר להחשיך על התחום כדי לעשות זאת מיד במוצאי שבת.
    • והוא הדין בצורכי כלה: כל הכנה של חתונה שמותר לדבר בה בשבת, מותר גם להחשיך עליה.
    • הלכה כאבא שאול.
    • מקורו של הכלל שחפצי שמים מותרים הוא בישעיהו נח: "חפציך", עסקיך, אסורים, וחפצי שמים מותרים.

    Bartenura · Rambam Commentary · Ikar Tosafot Yom Tov

סיכום

שלושה דינים בעניין עסקי מוצאי שבת ובעניין ההליכה אל קצה התחום עם חשכה. אין שוכרים פועלים בשבת, ואף אין אומרים לחבר שישכור אותם. אין מחשיכים על התחום לשם מלאכה שאסורה בשבת עצמה, כגון שכירת פועלים או לקיטת פירות המחוברים; ומחשיכים עליו לשם דבר המותר בשבת, כגון שמירה על הפירות — ואם נטל בחזרתו פירות בידו, אין בכך כלום. אבא שאול מרחיב את הכלל: כל שמותר לאדם לדבר בו בשבת, ובכלל זה דברי מצווה כצורכי המת וצורכי כלה, מותר לו גם להחשיך עליו על התחום.