משנה נְדָרִים · פרק ו מתוך יא
נְדָרִים · פרק והַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל
נדרי מאכל לפי לשון בני אדם
סימןנִדְרֵי מַאֲכָל
כבר ראינו שאדם יכול לאסור על עצמו מאכל בנדר. פרק זה שואל מה בדיוק כוללות מילותיו, ותשובתו פשוטה: הנדר נקרא כדרך שבני אדם מדברים, ולא כמו במילון. מי שאסר על עצמו "המבושל" מתכוון למה שהבריות קוראות מבושל, ולא לכל מה שעבר על האש. גם שינוי קטן בניסוח משנה: "הכבוש" הוא המאכל הכבוש האחד שהבריות מתכוונות אליו, ו"בשר זה" אוסר אף את טעמו בתערובת. הפרק עובר על מאכלים מבושלים וכבושים, דגים, חלב, בשר, יין, פירות וירקות, ולבסוף חיטה ופולים.
- ו:אהנודר מן המבושלהנודר מן המבושל אסור במה שהתבשל במים, ומותר בצלי ובשלוק — שאין הבריות קוראות להם מבושל.סימןמן המבשל
- ו:במעשה קדרה מול היורד לקדרההנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא במאכל קמח שהרתיחו בקדרה, אבל "היורד לקדרה" אוסר כל מה שמתבשל בה.סימןממעשה קדרה
- ו:גארבע מילים של מאכלעם ה' הידיעה כל מילה מציינת את המאכל הרגיל בלבד — כבוש של ירק, מליח של דג — ובלעדיה היא מתרחבת לכל המאכלים מאותו סוג.סימןהכבוש / השלוק / הצלי
- ו:דדגים וציר"דג דגים שאיני טועם" אוסר כל מיני הדגים, אבל טרית טרופה וציר, שאין הבריות קוראות להם "דג", נשארים מותרים.סימןדג דגים
- ו:החלב וקוםהנודר מן החלב מותר בקום, ורבי יוסי אוסר; ולדעת אבא שאול הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין טפלה.סימןמן החלב / הגבינה
- ו:ובשר ורוטבהנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה, ורבי יהודה אוסר; ורק האומר "בשר זה" אסור בכל מקום שטעמו מתפשט אליו.סימןמן הבשר
- ו:זיין ו"יין זה"הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין, אבל האומר "יין זה" אסור בתבשיל שהיין נותן בו טעם.סימןמן היין / הזיתים
- ו:חהפרי והיוצא ממנוהנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים, והנודר מן הסתווניות מותר בחומץ שלהן; ואף כששם הפרי נקרא על תוצרו, חכמים מתירים.סימןהתמרים / דבש תמרים
- ו:טהמין הרגיל"יין" סתם הוא יין ענבים, "שמן" הוא שמן זית ו"דבש" הוא דבש דבורים — ומילה סתמית אינה כוללת אלא את המין הרגיל.סימןביין תפוחים / שם לואי
- ו:יהכלל והפרטהשם הרחב אוסר את המין הצר ממנו ולא להפך, והאומר יחיד ורבים כאחד — "חיטה חיטים" — אסור בכל צורותיה.סימןמן הכרוב / המקפה
כל הפרק
ו:אהנודר מן המבושל
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל, מֻתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר קוֹנָם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ, וּמֻתָּר בְּעָבֶה וּמֻתָּר בְּבֵיצַת טְרָמִיטָא, וּבִדְלַעַת הָרְמוּצָה.
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל — בלשון הבריות, מה שבושל במים כדרך שמבשלים — מֻתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק — הצלי, וגם השלוק שבושל הרבה מעבר לשיעורו, אינם נקראים "מבושל". אָמַר קוֹנָם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם — "קונם" הוא לשון נדר — אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ — מאכל רך הנאכל עם פת, וזה מה שהבריות קוראות "תבשיל" — וּמֻתָּר בְּעָבֶה, הנאכל בלא פת, וּמֻתָּר בְּבֵיצַת טְרָמִיטָא, וּבִדְלַעַת הָרְמוּצָה — ביצה רכה ודלעת שנטמנה באפר חם, שגם אותן אין קוראים "תבשיל".
ו:במעשה קדרה מול היורד לקדרה
הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה. אָמַר, קוֹנָם הַיּוֹרֵד לַקְּדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה.
הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה — מאכל קמח שהרתיחו בקדרה, ולא כל מה שנעשה בה. אָמַר, קוֹנָם הַיּוֹרֵד לַקְּדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם — "קונם" הוא לשון נדר — אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה — שלשון זו, שלא כ"מעשה קדרה", כוללת כל מה שנותנים בקדרה.
ו:גארבע מילים של מאכל
מִן הַכָּבוּשׁ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. מִן הַשָּׁלוּק, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר. שָׁלוּק שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלָקִים. מִן הַצָּלִי, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. צָלִי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּיִים. מִן הַמָּלִיחַ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. מָלִיחַ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים.
הנודר מִן הַכָּבוּשׁ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק, שלכך מתכוונים בדרך כלל. אבל אם אמר כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים — שבלי ה' הידיעה המילה כוללת את כל המינים. הנודר מִן הַשָּׁלוּק — מה שבושל הרבה מעבר לשיעורו — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר, כמובנה הרגיל של המילה. אבל אם אמר שָׁלוּק שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלָקִים הנודר מִן הַצָּלִי אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה — לדעתו, זה מובן "הצלי" בלשון הבריות. אבל אם אמר צָלִי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּיִים הנודר מִן הַמָּלִיחַ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג, שלכך מתכוונים בדרך כלל. אבל אם אמר מָלִיחַ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים
ו:דדגים וציר
דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִין בֵּין טְפֵלִין, בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִין, וּמֻתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה, אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּמֻתָּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס. הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה, אָסוּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס.
דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם — אמר את שתי הלשונות, יחיד ורבים, ויחד הן כוללות כל דג — אָסוּר בָּהֶן בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִין בֵּין טְפֵלִין, בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִין, וּמֻתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה וּבְצִיר — הדג הקצוץ והנוזל היוצא מן הדגים, שאין קוראים להם "דג". הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה — תערובת של דגים קצוצים וכבושים, ולא ריח רע — אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, שאף היא דג קצוץ, וּמֻתָּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס — הנוזל והשומן היוצאים מן הדגים, שאין בהם מגוף הדג. הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה אָסוּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס — שבאומרו "טרופה", כלומר קצוצה, נתכוון לכל דבר שהדג מעורב בו.
ו:החלב וקום
הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב, מֻתָּר בַּקּוּם. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. מִן הַקּוּם, מֻתָּר בֶּחָלָב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה, אָסוּר בָּהּ בֵּין מְלוּחָה בֵּין טְפֵלָה.
הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב, מֻתָּר בַּקּוּם — מי הגבינה, שאין קוראים להם "חלב" — וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר, שלדעתו הקום בכלל חלב. והנודר מִן הַקּוּם, מֻתָּר בֶּחָלָב אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה אָסוּר בָּהּ בֵּין מְלוּחָה בֵּין טְפֵלָה, אף שרגילים לאכול גבינה מלוחה.
ו:ובשר ורוטב
הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר, מֻתָּר בַּרֹטֶב וּבַקִּפָּה. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה וְאָסַר עָלַי רַבִּי טַרְפוֹן בֵּיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ, וְכֵן הַדָּבָר, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁיֹּאמַר בָּשָׂר זֶה עָלָי, שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרֵב בְּאַחֵר, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, אָסוּר.
הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר, מֻתָּר בַּרֹטֶב וּבַקִּפָּה — המרק והמשקע הסמיך שבקדרה, שאינם נקראים "בשר" — וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר, שיש בהם טעם בשר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה וְאָסַר עָלַי רַבִּי טַרְפוֹן בֵּיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ — רבי יהודה נדר מן הבשר, והביצים קלטו את טעמו. אָמְרוּ לוֹ, וְכֵן הַדָּבָר, אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁיֹּאמַר בָּשָׂר זֶה עָלָי — ומצביע על חתיכה מסוימת, שבכך עשה אותה חפץ אסור — שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרֵב בְּאַחֵר, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, אָסוּר. אבל נדר סתם מן "הבשר" אינו אוסר אלא את מה שנקרא בשר.
ו:זיין ו"יין זה"
הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן. אָמַר קוֹנָם יַיִן זֶה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, וְנָפַל לְתַבְשִׁיל, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זֶה אָסוּר. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲנָבִים, מֻתָּר בְּיַיִן. מִן הַזֵּיתִים, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן. אָמַר קוֹנָם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן וּבַיּוֹצֵא מֵהֶן.
הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן, שנדר מן היין ולא מטעמו. אבל אם אָמַר קוֹנָם יַיִן זֶה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, וְנָפַל לְתַבְשִׁיל, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זֶה אָסוּר — שבאומרו "יין זה" עשה את היין הזה חפץ אסור. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲנָבִים, מֻתָּר בְּיַיִן. והנודר מִן הַזֵּיתִים, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן, שליין ולשמן יש שם משלהם. אבל אם אָמַר קוֹנָם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן וּבַיּוֹצֵא מֵהֶן, שהצביע על פירות אלה דווקא.
ו:חהפרי והיוצא ממנו
הַנּוֹדֵר מִן הַתְּמָרִים, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִסִּתְוָנִיּוֹת, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁשֵּׁם תּוֹלַדְתּוֹ קְרוּיָה עָלָיו וְנוֹדֵר הֵימֶנּוּ, אָסוּר אַף בַּיּוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין.
הַנּוֹדֵר מִן הַתְּמָרִים, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. והנודר מִסִּתְוָנִיּוֹת, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת — ענבים דלים שנשארו על הגפן עד הסתיו, ואינם ראויים אלא לחומץ. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁשֵּׁם תּוֹלַדְתּוֹ קְרוּיָה עָלָיו — כגון דבש התמרים או חומץ הסתווניות, שהתוצר נושא את שם הפרי — וְנוֹדֵר הֵימֶנּוּ, אָסוּר אַף בַּיּוֹצֵא הֵימֶנּוּ וַחֲכָמִים מַתִּירִין
ו:טהמין הרגיל
הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים. מִן הַשֶּׁמֶן, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין. מִן הַדְּבַשׁ, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִן הַחֹמֶץ, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. מִן הַכְּרֵשִׁין, מֻתָּר בְּקַפְלוֹטוֹת. מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם לְוָאי.
הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים. והנודר מִן הַשֶּׁמֶן, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין. והנודר מִן הַדְּבַשׁ, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. והנודר מִן הַחֹמֶץ, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. מילה סתמית פירושה רק המין הרגיל: יין ענבים, שמן זית, דבש דבורים וחומץ יין. הנודר מִן הַכְּרֵשִׁין, מֻתָּר בְּקַפְלוֹטוֹת — מין כרישה שאין קוראים לו סתם "כרישין". והנודר מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם לְוָאי — כלומר צריך להוסיף "השדה", ו"ירק" סתם הוא ירקות הגינה.
ו:יהכלל והפרט
מִן הַכְּרוּב, אָסוּר בְּאִסְפַּרְגּוֹס. מִן הָאִסְפַּרְגּוֹס, מֻתָּר בִּכְרוּב. מִן הַגְּרִיסִים, אָסוּר מִן הַמִּקְפָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַמִּקְפָּה, מֻתָּר בִּגְרִיסִין. מִן הַמִּקְפָּה, אָסוּר בְּשׁוּם, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַשּׁוּם, מֻתָּר בְּמִקְפָּה. מִן הָעֲדָשִׁים, אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁין, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הָאֲשִׁישִׁים, מֻתָּר בַּעֲדָשִׁים. חִטָּה חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֵּין פָּת. גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קוֹנָם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, מֻתָּר לָכוֹס חַיִּים.
הנודר מִן הַכְּרוּב, אָסוּר בְּאִסְפַּרְגּוֹס — מין של כרוב, ולא האספרגוס המוכר לנו. והנודר מִן הָאִסְפַּרְגּוֹס, מֻתָּר בִּכְרוּב, שהשם הצר אינו כולל את השם הרחב. הנודר מִן הַגְּרִיסִים, אָסוּר מִן הַמִּקְפָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר — המקפה היא תבשיל סמיך של גריסים: לדעה הראשונה הם עדיין "גריסים", ולרבי יוסי היא "מקפה". והנודר מִן הַמִּקְפָּה, מֻתָּר בִּגְרִיסִין הנודר מִן הַמִּקְפָּה, אָסוּר בְּשׁוּם, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר — השום ניתן בכל מקפה לטעם, ולדעה הראשונה הוא חלק מן המקפה. והנודר מִן הַשּׁוּם, מֻתָּר בְּמִקְפָּה הנודר מִן הָעֲדָשִׁים, אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁין, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר — האשישין הם מאכל הנעשה משיירי העדשים. והנודר מִן הָאֲשִׁישִׁים, מֻתָּר בַּעֲדָשִׁים חִטָּה חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם — הנודר נקט את שתי הלשונות, יחיד ורבים, כדי לכלול את החיטה בכל צורותיה — אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֵּין פָּת גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם — אמר יחיד ורבים כאחת — אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִים רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קוֹנָם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם — "קונם" הוא לשון נדר — מֻתָּר לָכוֹס חַיִּים — לכסוס אותם בשיניים, שבלשון יחיד כוונתו לגריס מבושל ולפת אפויה.