משנה מִדּוֹת · פרק ה מתוך ה
מִדּוֹת · פרק הכָּל הָעֲזָרָה
מידות העזרה ולשכותיה
סימןעֲזָרָה וּלְשָׁכוֹת
מסכת מידות נחתמת במקום שבו נעשתה העבודה: העזרה, החצר המוקפת חומה שבה עמדו המזבח ובניין המקדש. ישראלים פשוטים נכנסו רק לרצועה צרה שבקצה המזרחי; ומשם והלאה עבדו הכהנים — במזבח, במקום השחיטה ובבניין עצמו. לשכות שלאורך כתליה שירתו את העבודה: מלח לקרבנות, מקווה לכהן הגדול ביום הכיפורים, מים לעזרה כולה, והאולם שבו ישבה הסנהדרין. הפרק מודד את העזרה לאורכה ולרוחבה, מונה את שש לשכותיה, ומסיים בבית הדין שבדק את ייחוסו של כל כהן, ובשמחה ביום שלא נמצא בהם פסול.
- ה:אמידת העזרה ממזרח למערבהעזרה הייתה מאה שמונים ושבע אמה ממזרח למערב, והמשנה מחלקת אותן רצועה אחר רצועה — ממקום דריסת ישראל ועד אחת עשרה האמות שמאחורי קודש הקודשים.סימןדריסת ישראל
- ה:במידת העזרה מצפון לדרוםמאה שלושים וחמש אמות הרוחב נמנות מן הכבש והמזבח צפונה, דרך הטבעות, השולחנות והעמודים הננסים ועד כותל העזרה, והמותר מתחלק בין הרווח שליד הכבש ובין מקום הננסין.סימןמן הצפון לדרום
- ה:גהלשכות שבצפוןשלוש הלשכות שבצפון העזרה: בלשכת המלח שמרו מלח לקרבנות, בלשכת הפרווה מלחו את עורות הקודשים ועל גגה טבל הכהן הגדול ביום הכיפורים, ובלשכת המדיחין הדיחו את הקרביים.סימןלשכת המלח
- ה:דהלשכות שבדרום והסנהדריןשלוש הלשכות שבדרום: לשכת העץ, שרבי אליעזר בן יעקב שכח את תפקידה ואבא שאול אומר שהייתה לשכת הכהן הגדול; לשכת הגולה, ובה בור וגלגל לכל העזרה; ולשכת הגזית, שבה דנה הסנהדרין את הכהנים — והמסכת נחתמת בברכה על זרעו של אהרן.סימןלשכת הגזית
כל הפרק
ה:אמידת העזרה ממזרח למערב
כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע, מְקוֹם דְּרִיסַת יִשְׂרָאֵל אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, מְקוֹם דְּרִיסַת הַכֹּהֲנִים אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, הַמִּזְבֵּחַ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה, הַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה, וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה לַאֲחוֹרֵי בֵית הַכַּפֹּרֶת:
כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה — החצר הפנימית של המקדש — אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע אמה, ממזרח למערב, עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. ההיכל עמד בקצה המערבי, והמזבח ממזרח לו. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע, מְקוֹם דְּרִיסַת יִשְׂרָאֵל אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, מְקוֹם דְּרִיסַת הַכֹּהֲנִים אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה. אלו עזרת ישראל ועזרת כהנים. הַמִּזְבֵּחַ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה, הַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה, הבניין כולו עם האולם, וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה לַאֲחוֹרֵי בֵית הַכַּפֹּרֶת — קודש הקודשים, על שם הכפורת, מכסה הזהב של הארון.
ה:במידת העזרה מצפון לדרום
מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם. מִן הַמִּזְבֵּחַ לַטַּבָּעוֹת שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, מִן הַטַּבָּעוֹת לַשֻּׁלְחָנוֹת אַרְבַּע, מִן הַשֻּׁלְחָנוֹת וְלַנַּנָּסִין אַרְבַּע. מִן הַנַּנָּסִין לְכֹתֶל הָעֲזָרָה שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, וְהַמּוֹתָר בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַכֹּתֶל וּמְקוֹם הַנַּנָּסִין:
מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם אמה; הכבש, המעבר המשופע העולה למזבח, נמשך מן המזבח דרומה. מִן הַמִּזְבֵּחַ לַטַּבָּעוֹת שְׁמֹנֶה אַמּוֹת — הטבעות שברצפה, שבהן החזיקו את הבהמות לשחיטה — מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, מִן הַטַּבָּעוֹת לַשֻּׁלְחָנוֹת אַרְבַּע, מִן הַשֻּׁלְחָנוֹת וְלַנַּנָּסִין אַרְבַּע — העמודים הנמוכים. מִן הַנַּנָּסִין לְכֹתֶל הָעֲזָרָה שְׁמֹנֶה אַמּוֹת; וְהַמּוֹתָר בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַכֹּתֶל וּמְקוֹם הַנַּנָּסִין — עשרים וחמש אמות בסך הכול, המשלימות למאה שלושים וחמש.
ה:גהלשכות שבצפון
שֵׁשׁ לְשָׁכוֹת הָיוּ בָעֲזָרָה, שָׁלֹשׁ בַּצָּפוֹן וְשָׁלֹשׁ בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּצָּפוֹן, לִשְׁכַּת הַמֶּלַח, לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה, לִשְׁכַּת הַמְדִיחִים. לִשְׁכַּת הַמֶּלַח, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִים מֶלַח לַקָּרְבָּן. לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה, שָׁם הָיוּ מוֹלְחִין עוֹרוֹת קָדָשִׁים, וְעַל גַּגָּהּ הָיָה בֵית הַטְּבִילָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. לִשְׁכַּת הַמְדִיחִין, שֶׁשָּׁם הָיוּ מְדִיחִין קִרְבֵי הַקֳּדָשִׁים. וּמִשָּׁם מְסִבָּה עוֹלָה לְגַג בֵּית הַפַּרְוָה:
שֵׁשׁ לְשָׁכוֹת הָיוּ בָעֲזָרָה, שָׁלֹשׁ בַּצָּפוֹן וְשָׁלֹשׁ בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּצָּפוֹן, לִשְׁכַּת הַמֶּלַח, לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה, על שם אדם ששמו פרווה, לִשְׁכַּת הַמְדִיחִים. לִשְׁכַּת הַמֶּלַח, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִים מֶלַח לַקָּרְבָּן. כל קרבן שעולה על המזבח טעון מלח. לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה, שָׁם הָיוּ מוֹלְחִין עוֹרוֹת קָדָשִׁים, וְעַל גַּגָּהּ הָיָה בֵית הַטְּבִילָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. המקווה נבנה על אדמת קודש, שהרי הכהן הגדול טובל "במקום קדוש" (ויקרא טז, כד). לִשְׁכַּת הַמְדִיחִין, שֶׁשָּׁם הָיוּ מְדִיחִין קִרְבֵי הַקֳּדָשִׁים. וּמִשָּׁם מְסִבָּה עוֹלָה לְגַג בֵּית הַפַּרְוָה. המסיבה היא מדרגות מתפתלות, ובהן עלו אל המקווה של הכהן הגדול.
ה:דהלשכות שבדרום והסנהדרין
שֶׁבַּדָּרוֹם, לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, לִשְׁכַּת הַגָּזִית. לִשְׁכַּת הָעֵץ, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וְהִיא הָיְתָה אֲחוֹרֵי שְׁתֵּיהֶן, וְגַג שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה. לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, שָׁם הָיָה בוֹר קָבוּעַ, וְהַגַּלְגַּל נָתוּן עָלָיו, וּמִשָּׁם מַסְפִּיקִים מַיִם לְכָל הָעֲזָרָה. לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שָׁם הָיְתָה סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת וְדָנָה אֶת הַכְּהֻנָּה, וְכֹהֵן שֶׁנִּמְצָא בוֹ פְסוּל, לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְשֶׁלֹּא נִמְצָא בוֹ פְסוּל, לוֹבֵשׁ לְבָנִים וּמִתְעַטֵּף לְבָנִים, נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. וְיוֹם טוֹב הָיוּ עוֹשִׂים, שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. וּבָרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בְּאַהֲרֹן וּבְבָנָיו לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה' בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:
שֶׁבַּדָּרוֹם, לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, על שם הבור שחפרו בה העולים מן הגולה, לִשְׁכַּת הַגָּזִית. לִשְׁכַּת הָעֵץ, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, החכם שרוב מסכת מידות היא משנתו: שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל — לשכת העץ היא לשכתו, שבה הפרישו אותו שבעה ימים לפני יום הכיפורים — וְהִיא הָיְתָה אֲחוֹרֵי שְׁתֵּיהֶן, וְגַג שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, שָׁם הָיָה בוֹר קָבוּעַ, וְהַגַּלְגַּל נָתוּן עָלָיו — להעלות בו את המים — וּמִשָּׁם מַסְפִּיקִים מַיִם לְכָל הָעֲזָרָה לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שָׁם הָיְתָה סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת — בית הדין העליון, של שבעים ואחד דיינים — וְדָנָה אֶת הַכְּהֻנָּה, ובודקת את ייחוסו של כל כהן ואת כשרותו לעבודה. וְכֹהֵן שֶׁנִּמְצָא בוֹ פְסוּל, פגם בייחוסו, הפוסל אותו מן העבודה, לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְשֶׁלֹּא נִמְצָא בוֹ פְסוּל, לוֹבֵשׁ לְבָנִים וּמִתְעַטֵּף לְבָנִים, נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְיוֹם טוֹב הָיוּ עוֹשִׂים, יום של שמחה, על שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וכל כהן הזמין את רעיו לשמוח עמו. וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וּבָרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בְּאַהֲרֹן וּבְבָנָיו — הכהנים, צאצאי אהרן — לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה' בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.