כֵּלִים טו:דהתלויים: בית אחיזה או וו לתלייה?
תלוי המסייע במלאכה מול תלוי שרק תולה את הכלי
השאלה
האם תלוי של כלי הוא חלק מן הכלי?
רבי מאיר אומר שכל התלויים טמאים חוץ מאחד, חכמים אומרים שכולם טהורים חוץ מארבעה, ואז כלל בשני חלקים.
לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.
ארבי מאיר: כולם טמאין חוץ מאחד
רבי מאיר: כל התלויים מקבלים טומאה, חוץ מתלוי הנפה והכברה של בעל הבית.
כָּל הַתְּלוֹיִים, טְמֵאִין, חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה וּכְבָרָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
כָּל הַתְּלוֹיִים, טְמֵאִין — כלומר כל לולאה שתולים בה כלי מקבלת טומאה, שהיא נחשבת מחוברת לו — חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה וּכְבָרָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
הערה אחת
כָּל הַתְּלוֹיִים, טְמֵאִין
- התלויים הם הלולאות, הטבעות או החבלים שעושים לכלי כדי לתלות אותו שלא יפריע.
- ברטנורא: הם מקבלים טומאה משום שהם חיבור לכלי. חיבור הוא צירוף בדין: כששני דברים נחשבים אחד, טומאה הנכנסת לאחד מהם פושטת בשניהם.
- תוספות יום טוב: זה על פי הכלל "כל המחובר לטמא — טמא", השנוי בפרק יב, משנה ב.
- הכלל הרחב של רבי מאיר: התלוי מקבל טומאה כמעט בכל מקרה, ורק תלוי הנפה או הכברה של בעל הבית יוצא מן הכלל.
Bartenura · Tosafot Yom Tov
בחכמים: כולם טהורין חוץ מארבעה
חכמים הופכים את הכלל: כל התלויים אינם מקבלים טומאה, חוץ מארבעה שהעובד אוחז בהם בשעת המלאכה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֻּלָּן טְהוֹרִין, חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה שֶׁל סִלָּתִין, וּתְלוֹי כִּבְרַת גְּרָנוֹת, וּתְלוֹי מַגַּל יָד, וּתְלוֹי מַקֵּל הַבַּלָּשִׁין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְסַיְּעִין בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֻּלָּן טְהוֹרִין — כלומר אינם מקבלים טומאה — חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה שֶׁל סִלָּתִין, וּתְלוֹי כִּבְרַת גְּרָנוֹת, וּתְלוֹי מַגַּל יָד, וּתְלוֹי מַקֵּל הַבַּלָּשִׁין — מקלם של פקחי המלך, המחטטים בסחורה אחר דבר החייב במכס — מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְסַיְּעִין בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה. העובד מכניס את ידו בלולאה בשעת עבודתו.
בתמונה האיור במילים
הם נחלקו בשאר התלויים. רבי מאיר אומר שהם מקבלים טומאה, וחכמים אומרים שאינם מקבלים, חוץ מארבעה תלויים שהפועל מכניס בהם את ידו בשעת המלאכה, מפני שהם מסייעים במלאכה.
2 הערות
חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה שֶׁל סִלָּתִין ... וּתְלוֹי מַקֵּל הַבַּלָּשִׁין
- חכמים מונים ארבעה יוצאים מן הכלל, שאוחזים בהם בתלוי בשעת השימוש: נפת הסלתין, כברת הגורן (הרמב"ם: נקביה גדולים משל הנפה), מגל היד ומקל הבלשין.
- ברטנורא על כברת הגורן: מניחים אותה על שני עצים ומנפים בה את החיטים מן המוץ; וכשהעובדים מתעייפים, הם מכניסים את ידיהם בתלוי שלה וממשיכים לנפות — ולכן התלוי מסייע במלאכה.
- מקל הבלשין — ברטנורא: מקלם של המחפשים בתוך הכלים, לראות אם יש בהם דבר שראוי ליתן ממנו מכס למלך ("בלש" מלשון התרגום של "ויחפש").
- הרמב"ם: מחטטים במקל זה בתוך התבן, שמא הטמין שם אדם תבואה כדי להתחמק מן המס של המלך.
Bartenura · Rambam Commentary
מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְסַיְּעִין בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה
- ברטנורא: בארבעה אלה העובד מכניס את ידו בתלוי כשהוא רוצה להשתמש בכלי, והתלוי מסייע לו במלאכתו — ולכן הוא חלק מן הכלי העובד, ומקבל טומאה עמו.
- הרמב"ם: התלוי מסייע בשעת השימוש, שהעובד מכניס בו את ידו, אוחז בכלי ונעזר בו בעבודתו.
- זה קו הגבול שחכמים מותחים, והסעיף הבא מנסח אותו ככלל: תלוי שאוחזים בו לעבודה — מקבל טומאה; תלוי שאינו אלא לתלייה — אינו מקבל.
Bartenura · Rambam Commentary
גהכלל: המסייע במלאכה טמא
זה הכלל: תלוי העשוי לסייע בשעת המלאכה מקבל טומאה.
זֶה הַכְּלָל, הֶעָשׂוּי לְסַיֵּעַ בִּשְׁעַת מְלָאכָה, טָמֵא.
זֶה הַכְּלָל: הֶעָשׂוּי לְסַיֵּעַ בִּשְׁעַת מְלָאכָה, טָמֵא, כלומר מקבל טומאה;
מושגים כאן
הערה אחת
זֶה הַכְּלָל, הֶעָשׂוּי לְסַיֵּעַ בִּשְׁעַת מְלָאכָה, טָמֵא
- חכמים מצמצמים את רשימתם לעיקרון אחד: התלוי מקבל טומאה כשהוא עשוי לסייע במלאכה — כשהעובד אוחז בו כדי להפעיל את הכלי.
- תלוי כזה נחשב בית אחיזה עובד, חלק של ממש מן הכלי העובד, ולכן הוא מקבל טומאה עם הכלי.
- הכלל הזה מרחיב את ארבעת המקרים שנמנו, ומכריע כל תלוי שלא נמנה באותו מבחן.
Bartenura · Rambam Commentary
דהעשוי לתלוי: טהור
אבל תלוי העשוי רק לתלות את הכלי אינו מקבל טומאה.
הֶעָשׂוּי לִתְלוֹי, טָהוֹר.
הֶעָשׂוּי לִתְלוֹי, טָהוֹר — כלומר אינו מקבל טומאה, שהוא רק תולה את הכלי כשאינו בשימוש.
בתמונה האיור במילים
- התלוי הזה נעשה רק לתלות בו את הכלי כשאינו בשימוש. הוא אינו משמש במלאכה עצמה, ולכן אינו מקבל טומאה.
- הפועל מכניס את ידו בתלוי הזה, והוא מסייע לו במלאכה. לכן הוא חלק מן הכלי ומקבל טומאה.
הערה אחת
הֶעָשׂוּי לִתְלוֹי, טָהוֹר
- הצד השני של הכלל: תלוי שנעשה רק לתליית הכלי — משמש כשהכלי מונח ואינו בשימוש, ואין אוחזים בו בשעת המלאכה עצמה — אינו בית אחיזה עובד.
- לכן אינו נחשב חלק מן הכלי העובד, ואינו מקבל טומאה.
- ברטנורא: ההלכה כחכמים, ולכן דינו של התלוי נקבע כולו לפי השאלה אם הוא מסייע בשעת המלאכה.
Bartenura
סיכום
משנה זו שואלת מתי תלוי — לולאה המחוברת לכלי עץ — מקבל טומאה עם הכלי. רבי מאיר פוסק בהרחבה שכל תלוי מקבל טומאה, שהוא חיבור, חלק מחובר לכלי, חוץ מתלוי הנפה או הכברה של בעל הבית. חכמים הופכים את ברירת המחדל: התלויים אינם מקבלים טומאה בדרך כלל, חוץ מארבעה שהעובד אוחז בהם בשעת עבודתו — תלוי נפת הסלתין, כברת הגורן, מגל היד ומקל הבלשין, המחטטים בסחורה. המשנה מזקקת זאת לכלל: תלוי העשוי לסייע בשעת המלאכה הוא בית אחיזה של ממש, ומקבל טומאה; ותלוי העשוי רק לתלות את הכלי שאינו בשימוש אינו מקבל.