בֵּיצָה ב:חרצועת הפרה, קירוד וריחיים של פלפלין
שלוש קולות של רבי אלעזר בן עזריה
השאלה
אילו שלושה דברים מתיר רבי אלעזר בן עזריה וחכמים אוסרים?
כותרת, שלושת הדברים, ואחר כך רבי יהודה וחכמים חלוקים על קירוד וקרצוף הבהמה.
לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.
אשלושה דברים שהוא מתיר
רבי אלעזר בן עזריה מתיר שלושה דברים שחכמים אוסרים אותם.
שְׁלשָׁה דְבָרִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
שְׁלשָׁה דְבָרִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. רבי אלעזר בן עזריה היה מגדולי חכמי המשנה.
הערה אחת
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר
- המשנה פותחת בהכרזה על שלוש מחלוקות, ומונה אותן ביחידה הבאה.
- רבי אלעזר בן עזריה הוא מגדולי התנאים, ושמו חוזר במקומות רבים במשנה.
- "מתיר" ו"אוסרין" מתווים את המבנה: שלוש קולותיו כנגד שלושה איסורים של חכמים.
ברצועה, קירוד ופלפלין
פרתו יוצאת ברצועה שבין קרניה, מקרדין את הבהמה, ושוחקין פלפלין בריחיים שלהם.
פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, וּמְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶם.
רבי אלעזר בן עזריה מתיר: פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ בשבת, כתכשיט, אף שחכמים רואים בה משא; וּמְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב — מגרדים אותה במסרק ברזל דק, אף שהוא פוצע את העור; וְשׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶם — ריחיים קטנות העשויות לפלפל.
הערה אחת
פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ
- ברטנורא: רבי אלעזר מתיר לפרה לצאת בשבת ברצועה שהיא נוי לה; וחכמים קוראים לה משא ולא תכשיט.
- ברטנורא מוסיף הערה מפורסמת: לא פרתו שלו הייתה אלא של שכנתו — ומאחר שלא מיחה בידה, נקראה הפרה על שמו.
- "מקרדין" — גירוד הבהמה במסרק ברזל קטן ששיניו דקות, מגרדות ומנקות אותה, אף שנעשית בכך חבורה.
- "בריחיים שלהם" — ברטנורא: ריחיים קטנות העשויות במיוחד לטחינת פלפלין, ושימושן לצורך החג מותר.
Bartenura
גרבי יהודה: מקרצפין
רבי יהודה אוסר את הקירוד במסרק הברזל, שהוא עושה חבורה, ומתיר קרצוף במסרק עץ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אֲבָל מְקַרְצְפִין.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה חַבּוּרָה — קירוד הוא גירוד במסרק ברזל דק — אֲבָל מְקַרְצְפִין — במסרק עץ גס, שאינו פוצע.
הערה אחת
אֲבָל מְקַרְצְפִין
- ברטנורא: "מקרצפין" — במסרק עץ ששיניו עבות וגסות, ואינן עושות חבורה.
- רבי יהודה אוסר את מסרק הברזל הדק, שהוא עושה חבורה בבהמה, ומתיר את מסרק העץ שאינו פוצע.
- שיטתו נשענת על דעתו שדבר שאינו מתכוון אסור: אינו מתכוון לעשות חבורה, והחבורה אינה ודאית, ואף על פי כן הוא אוסר.
Bartenura
דחכמים: אף לא מקרצפין
חכמים אוסרים גם קירוד וגם קרצוף, שמא יבוא הקרצוף לידי קירוד.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְקָרְדִין, אַף לֹא מְקַרְצְפִין:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְקָרְדִין, אַף לֹא מְקַרְצְפִין — גזרו אף על מסרק העץ, שמא יבוא ממנו לגרד במסרק הברזל.
בתמונה האיור במילים
רבי יהודה מתיר לקרצף בהמה במסרק רך של עץ, כי רק קירוד במסרק של ברזל עושה בה חבורה. חכמים אוסרים את שניהם, שמא הקרצוף יביא לידי קירוד.
הערה אחת
אֵין מְקָרְדִין, אַף לֹא מְקַרְצְפִין
- ברטנורא: חכמים גזרו אף על הקרצוף, שמא יבוא ממנו לידי קירוד — ולידי עשיית חבורה.
- ברטנורא פוסק שאין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה בשלושת הדברים האלה — אלא שהקירוד לבדו מותר למעשה.
- היתר יחיד זה הוא כרבי שמעון, הסובר שדבר שאינו מתכוון מותר (וכאן אין כוונתו לעשות חבורה), והלכה כרבי שמעון. וחכמים, הסוברים כרבי יהודה שדבר שאינו מתכוון אסור, אין הלכה כמותם בנקודה זו.
Bartenura
סיכום
המשנה מונה שלוש קולות של רבי אלעזר בן עזריה כנגד חכמים: שפרתו יצאה ברצועה שבין קרניה — לדעתו תכשיט ולדעתם משא — שמותר לקרד את הבהמה במסרק דק ביום טוב, ושמותר לשחוק פלפלין בריחיים הקטנות העשויות לכך. רבי יהודה אוסר את מסרק הברזל מפני שהוא עושה חבורה, ומתיר מסרק עץ גס; חכמים אוסרים אף את הקרצוף, שמא יבוא ממנו לידי קירוד.