אָבוֹת א:יגהלל — שם, לימוד וכתר
ארבע שורות קצרות בארמית
השאלה
מה קורה למי שרודף שם, מפסיק ללמוד, או משתמש בתורה לטובתו?
ארבעה מאמרים קצרים בארמית של הלל: על שם, על אי הוספה, על אי לימוד, ועל שימוש בתגא.
לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.
אנגד שמא, אבד שמה
הרודף אחר פרסום מאבד את שמו.
הוּא הָיָה אוֹמֵר, נָגֵד שְׁמָא, אָבֵד שְׁמֵהּ.
הוּא הָיָה אוֹמֵר: נָגֵד שְׁמָא, אָבֵד שְׁמֵהּ — מי ששמו נמשך למרחוק בזכות שררה וגדולה, מהר יאבד אף את השם שהיה לו.
הערה אחת
נָגֵד שְׁמָא, אָבֵד שְׁמֵהּ
- "נגד" בארמית עניינו למשוך ולהרחיב.
- מי שמושך את שמו למרחוק — רודף פרסום, ומנצל את תורתו כדי לזכות בשררה ובגדולה — סופו שמאבד את השם שכבר היה לו.
- "הרבנות מקברת את בעליה".
- והתוצאה הקשה מכול: לא נשאר בידו לא הכבוד הראשון ולא השם הגדול שאליו כיוון — קרח מכאן ומכאן.
Bartenura
במי שלא מוסיף, מפסיד
מי שאינו מוסיף בתורה, מה שכבר בידו מתחיל לדלוף.
וּדְלֹא מוֹסִיף, יָסֵף.
וּדְלֹא מוֹסִיף, יָסֵף — מי שאינו מוסיף על לימודו, שוכח אף את מה שכבר למד.
הערה אחת
וּדְלֹא מוֹסִיף, יָסֵף
- מי שמפסיק להוסיף על תורתו מתחיל לאבד את מה שכבר קנה.
- התורה אינה פיקדון קבוע — היא דולפת אם אין מחזקים אותה כל הזמן.
- הברטנורא מציין גם נוסח אחר: "יֵאָסֵף" — ייאסף אל אבותיו, רמז שימות בלא עתו.
Bartenura
גמי שלא לומד כלל
ומי שאינו לומד כלל — המשפט החריף ביותר במשנה זו.
וּדְלֹא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב.
וּדְלֹא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב — מי שאינו לומד כלל ראוי למיתה, עונש חמור משל מי שלמד ולא הוסיף.
הערה אחת
וּדְלֹא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב
- קשה יותר ממי שהפסיק לגדול הוא מי שלא טרח ללמוד מעולם.
- הברטנורא: "קטלא חייב" — ראוי הוא שיהרגוהו, כמו שאמרו בגמרא בחריפות על עם הארץ (פסחים מט:).
Bartenura
דהמשתמש בתגא
אל תעשה את כתר התורה כלי לשימושך.
וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא, חָלֵף:
וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא, חָלֵף — "תגא" הוא כתר, ולרוב מפרשים: כתר התורה. מי שמשתמש בו ככלי לטובת עצמו חולף מן העולם.
הערה אחת
וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא, חָלֵף
- "תגא" בלשון ישמעאל פירושו כתר.
- המשתמש בכתר התורה "כדרך שאדם משתמש בכליו" — מנצל את לימודו לטובת עצמו, ליוקרה או לפרנסה — חולף ועובר מן העולם, כדברי הברטנורא. (ועוד הביא פירוש ש"תגא" הוא השם המפורש, והמשתמש בו אין לו חלק לעולם הבא.)
- תלמיד חכם שזקוק לכך באמת ראוי שיתמכו בו; האסור הוא לעשות את התורה עצמה מכשיר להתפרנס ולהתעשר.
Bartenura
סיכום
הלל עובר כאן לארמית קצרה, ארבע שורות שנקראות כמקצב: הרודף אחר שם מאבד את שמו; מי שמפסיק להוסיף מתחיל לאבד; מי שאינו לומד כלל מפקיר את חייו; והמשתמש בכתר התורה ככלי חולף מן העולם. יחד הן אזהרה אחת. התורה חיה — היא גדלה כשאדם גדל עמה, ואינה שורדת שימוש. אל תרדוף מעמד, אל תדרוך במקום, אל תפרוש, ולעולם אל תעשה כלי מן הקודש.