סדר זְרָעִים · 101 משניות
תְּרוּמוֹת
תרומות היא המסכת השישית בסדר זרעים. עניינה התרומה — החלק מן היבול שהחקלאי מפריש ונותן לכהן, והוא נעשה קודש, ואין אוכלים אותו אלא כהנים ובני ביתם, בטהרה. המסכת עוברת על השאלות מי רשאי להפריש תרומה וממה, כמה נותנים, מה קורה כשתרומה מתערבת בחולין (מדומע) או נטמאת, מה דינו של זר שאכל אותה, ומהן הדרכים המותרות להשתמש בה ולבערה.
הַפְרָשָׁה
פרק אחֲמִשָּׁה לֹא יִתְרֹמוּ
מי תורם, וממה תורמים
סימןהַתּוֹרֵם וְהַפֵּרוֹת
שני רעיונות יעזרו לפני שמתחילים. חקלאי בארץ ישראל חייב להפריש חלק מיבולו לכהן — התרומה — לפני שיאכל ממנו; עד אז היבול טבל ואסור באכילה. וההפרשה היא בחירה מדעת: הבעלים בוחר חלק מפירותיו שלו וקובע אותו לכהן. הפרק שואל מי יכול לעשות את הבחירה הזאת, וממה. יש שתרומתם אינה תרומה כלל, ויש שלא יתרמו לכתחילה, אבל אם תרמו — תרומתם תרומה. והתרומה צריכה להיות מאותו המין של הפירות שהיא פוטרת וגמורה כמותם, והיא נקבעת באומד העין ולא במידה.
- א:אחמישה שאין תרומתם תרומהחרש, שוטה, קטן, התורם מפירות שאינם שלו, ונכרי שתרם משל ישראל אפילו ברשות — אין תרומתם תרומה.סימןהחרש והשוטה והקטן
- א:בחרש שמדבר ואינו שומעחרש שמדבר ואינו שומע לא יתרום לכתחילה, אך בדיעבד תרומתו תרומה, שלא כחרש שבכל מקום, שאינו שומע ואינו מדבר.סימןחרש המדבר
- א:גהקטן ועונת הנדריםרבי יהודה אומר שתרומת קטן תרומה אף בלי סימני בגרות, ורבי יוסי תולה אותה בהגעתו לעונת הנדרים.סימןקטן / שתי שערות
- א:דזיתים על השמן, ענבים על הייןאין תורמין זיתים על השמן וענבים על היין; ואם תרם, בית שמאי מקיימים את התרומה בפרי עצמו, ובית הלל אומרים שאין זו תרומה.סימןזיתים על השמן
- א:הממה אין תורמיןתורמין רק מן החייב על החייב ומאותו סוג, ולכן התורם מלקט או מהפקר, ממעשר שני שנפדה, או מחדש על ישן — אין תרומתו תרומה.סימןהלקט / החיב על הפטור
- א:וחמישה שלא יתרומו, ותרומתם תרומהאילם, שיכור, ערום, סומא ובעל קרי לא יתרמו לכתחילה, ואם תרמו — תרומתם תרומה, שלא כחמישה שבמשנה הראשונה.סימןהאלם והשכור והערום
- א:זתורמין באומדתורמין באומד, לא במידה, במשקל או במניין, ונזהרים אף מכלים שמילויים נראה כמדידה.סימןבמדה / במשקל / במנין
- א:חשמן על זיתים העומדים להיכתשהתורם שמן על זיתים העומדים להיכתש — תרומתו תרומה מן התורה, אך חוזר ותורם, ורק הראשונה מדמעת וחייבים עליה חומש.סימןזיתים הנכתשין
- א:טשמן על זיתים הנכבשיםזיתים לכבישה וענבים לצימוקים הם מאכל גמור, ולכן תורמין עליהם שמן ויין, ואם נמלך אחר כך לדורכם — אינו צריך לתרום שוב.סימןזיתים הנכבשים / צמוקים
- א:ימן הגמור על הגמוראין תורמין מן הגמור על שאינו גמור, ולא משאינו גמור על הגמור או על שאינו גמור — אבל אם תרם, תרומתו תרומה.סימןמדבר שנגמרה מלאכתו
פרק באֵין תּוֹרְמִין
ממה אין תורמים — טהור וטמא, מין על מינו ומן היפה
סימןטָהֳרָה וּמִינִים
שני רעיונות יעזרו לפני שמתחילים. כהן רשאי לאכול תרומה — חלקו ביבול — רק כשהיא טהורה; תרומה שנטמאה אינה ראויה לו עוד למאכל. וחכמים מבחינים פעמים רבות בין מי שטעה ובין מי שעשה בכוונה: מעשהו של הראשון מתקיים, ושל השני מתבטל. הפרק שואל מאילו פירות אפשר לתרום על אילו: טהור על טמא, מין אחד על מין אחר, יפה על רע. בדרך הוא מחיל את ההבחנה בין שוגג למזיד גם על מעשים שנעשו בשבת ובשנת השביעית, שבה אסור לנטוע בארץ.
- ב:אמדוע תורמין מן הכרי עצמואין תורמין מן הטהור על הטמא, אבל בעיגול דבלה, באגודת ירק או בערמה אחת תורם מן הטהור שבו על הטמא שבו.סימןמטהור על הטמא
- ב:במתי ההפרשה הפסולה בכל זאת קיימתהתורם מן הטמא על הטהור בשוגג — תרומתו תרומה, ובמזיד — לא עשה כלום; ורבי יהודה פוסל אף שוגג שידע מתחילה.סימןהטמא על הטהור / שוגג
- ב:גמעשי שבת בשוגג ובמזידהמטביל, המעשר, המבשל והנוטע בשבת — הדין תלוי אם עשה בשוגג או במזיד, אבל הנוטע בשביעית עוקר בין כך ובין כך.סימןהמטביל כלים בשבת
- ב:דממין על מינו, ומן היפהאין תורמין ממין על שאינו מינו; ובמקום שיש כהן תורם מן היפה, ובמקום שאין כהן — מן המתקיים, ורבי יהודה אומר: לעולם מן היפה.סימןממין על שאינו מינו
- ב:הבצלים: המתקיים או המשובחתורמין בצל קטן שלם ולא חצי בצל גדול, שהשלם מתקיים יותר, ורבי יהודה מעדיף את המשובח — חצי הבצל הגדול ובצלי העיר.סימןבצל קטן שלם
- ב:וזה הכלל: מן היפה על הרע, ולא להפךמינים שהם כלאיים זה בזה אינם פוטרים זה את זה, ובתוך מין אחד תורם מן היפה על הרע; ואם תרם מן הרע — תרומתו תרומה, חוץ מן הזונין.סימןזיתי שמן / זיתי כבש
פרק גהַתּוֹרֵם קִשּׁוּת
מה עושה הפרשה תקפה — מחשבה ודיבור
סימןמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר
שני רעיונות יעזרו לפני שמתחילים. התרומה, חלקו של הכהן ביבול, נעשית תרומה מתוך בחירה: הבעלים בוחר חלק מפירותיו וקורא לו שם תרומה, ומאותו רגע הוא קדוש. והתרומה היא אחת מכמה מתנות שמפרישים מן היבול: ביכורים, שמביאים למקדש; תרומה; מעשר ראשון, ללוי; ומעשר שני, שנאכל בירושלים. הפרק שואל מתי הבחירה הזאת חלה: קישות שנמצאה מרה, יין שנמצא חומץ, שני שותפים שתרמו שניהם, שליח, ודיבור שאינו קובע מקום. אחר כך הוא קובע את סדר המתנות, ומלמד שהפה והלב צריכים להיות שווים.
- ג:אקישות מרה, חבית של חומץ, וספקקישות שנמצאה מרה אחרי שתרם אותה — תרומה, ויחזור ויתרום; וחבית שנמצאה חומץ — תרומה רק אם בשעת ההפרשה עוד הייתה יין.סימןקשות ונמצאת מרה
- ג:בשתי הפרשות מסופקות שנפלו לחוליןמשתי הפרשות מסופקות, שרק אחת מהן תרומה: נפלה כל אחת לחולין אחרים — אינן מדמעות, ושתיהן למקום אחד — מדמעות כשיעור הקטנה.סימןנפלו שתיהן למקום אחד
- ג:גכששני השותפים תורמים, זה אחר זהשותפים שתרמו זה אחר זה: לרבי עקיבא שתי ההפרשות חלות, לחכמים רק הראשונה, ולרבי יוסי השנייה חלה רק אם הראשון לא תרם כשיעור.סימןהשתפין שתרמו
- ג:דמי תורם בשביל הבעלים — ומתי אפשר לבטלמי שהבעלים הרשה — בן ביתו, עבדו או שפחתו — תורם בשבילו, וביטול הרשות מועיל רק לפני שתרם; ופועלים אינם תורמים, חוץ מן הדורכים בגת.סימןהרשה את בן ביתו
- ג:ה"תרומת הכרי הזה בתוכו" — האם די בקריאת שם?האומר שהתרומה והמעשרות "בתוך" הכרי: רבי שמעון אומר שקרא שם, וחכמים מצריכים לומר בצפונו או בדרומו, ושני חכמים מציעים נוסחים אחרים.סימןתרומת הכרי זה בתוכו
- ג:והפך את הסדר — ומה שעשה עשויהמפריש את המתנות שלא כסדרן עובר על "מלאתך ודמעך לא תאחר", אבל מה שעשה עשוי וההפרשות חלות.סימןהמקדים תרומה לבכורים
- ג:זלמה הביכורים קודמים, והתרומה קודמת למעשרסדר המתנות תלוי בתואר "ראשית": הביכורים ראשונים לכול, התרומה קודמת למעשר, והמעשר הראשון לשני, שיש בו תרומת מעשר.סימןמנין שיקדמו הבכורים
- ג:חהתכוון לומר דבר אחד ואמר אחרהמתכוון לומר תרומה ואמר מעשר, וכן בקרבנות ובנדרים, לא אמר כלום — עד שיהיו פיו ולבו שווים.סימןהמתכון לומר תרומה
- ג:טנכרי וכותי שתרמותרומה, מעשרות והקדש של נכרי ושל כותי חלים, ולדעת חכמים יש לנכרי כרם רבעי, ותרומתו מדמעת וחייבים עליה חומש.סימןהנכרי והכותי
תַּעֲרֹבוֹת
פרק דהַמַּפְרִישׁ מִקְצָת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת
הפרשה שלא הושלמה, שיעורי התרומה ודין המדומע
סימןשִׁעוּר וּבִטּוּל
שני רעיונות יעזרו לפני שמתחילים. התורה לא קבעה שיעור לתרומה; חכמים קבעו טווח — מאחד מארבעים למי שעינו יפה ועד אחד משישים למי שעינו רעה, ואחד מחמישים לבינוני. ותרומה שנפלה בשגגה לחולין אינה אוסרת תמיד את הכול: אם יש בחולין כמאה פעמים כנגדה, מרימים את מה שנפל ונותנים לכהן, והשאר מותר באכילה; ובפחות מכך הכול נעשה מדומע, ורק כהנים אוכלים ממנו. הפרק שואל תחילה כמה תורמים ומי תורם, ואחר כך עובר על תערובות: תאנים בשני צבעים, כד, מגורה ושתי קופות.
- ד:אהשלמת התרומה מאותו הכרימי שהפריש רק מקצת תרומתו משלים אותה מאותו הכרי, אבל לא יפטור בו פירות שבמקום אחר; ורבי מאיר מתיר אף זאת.סימןהמפריש מקצת תרומה
- ד:בלאכול על סמך המתנות שניתנומי שנתן סאה ללוי וסאה לעני מן המגורה — לדעת רבי מאיר מפריש עד שמונה סאין ואוכלן, וחכמים מתירים רק לפי חשבון.סימןלבן לוי / שמנה סאין
- ד:געין יפה, עין בינונית ועין רעהשיעור התרומה נע בין אחד מארבעים לאחד משישים; אחד משישים כשר, ואם עלה בידו פחות — חוזר ומשלים במידה, במשקל או במניין.סימןשעור תרומה עין יפה
- ד:דכששליח מפריששליח תורם כדעת בעל הבית, ואם אינה ידועה — אחד מחמישים; פיחת או הוסיף עשרה — תרומתו תרומה, אבל התכוון להוסיף — אינה תרומה.סימןהאומר לשלוחו
- ד:ההמרבה בתרומהרבי אליעזר מגביל את המרבה בתרומה לאחד מעשרה, רבי ישמעאל למחצה, ורבי טרפון ורבי עקיבא — ובלבד שישייר שם חולין.סימןהמרבה בתרומה
- ד:ומשערים את הכלכלהאת הסל שבו מודדים מעשרות משערים שלוש פעמים בשנה, והשוקל משובח מן המודד, והמודד מן המונה.סימןבשלשה פרקים
- ד:זעולה באחד ומאהתרומה שנפלה לחולין עולה באחד ומאה, ונחלקו חכמים מה שיעור ה"עוד"; ובפחות מכך נעשה הכול מדומע, אסור לזרים.סימןתרומה עולה באחד ומאה
- ד:חתאנים משני מיניםרבי יהושע אומר שתאנים שחורות מעלות לבנות ולהפך, רבי אליעזר אוסר, ורבי עקיבא מחלק: מעלות רק כשאין ידוע איזו נפלה.סימןשחורות מעלות
- ד:טמעשה התאנים במספריםחמישים שחורות וחמישים לבנות: נודע איזו נפלה — רק מינה נאסר, ואם לאו — כולן מצטרפות, ובזו רבי אליעזר מחמיר ורבי יהושע מקל.סימןחמשים תאנים שחורות
- ד:יקציעות דרוסות על פי הכדליטרא קציעות תרומה שנדרסה על פי כד ואין ידוע איזה: רבי אליעזר מקל — התחתונות מעלות את העליונות — ורבי יהושע מצריך מאה כדים.סימןבדורס ליטרא קציעות
- ד:יאמקפה את פי המגורהסאה תרומה שנפלה על פי מגורה — גורפים אותה מלמעלה, ושיעור אחד ומאה נצרך רק כשאין ידוע אם נבללה או היכן נפלה.סימןעל פי מגורה
- ד:יבשני כלים, ספק אחדסאה תרומה שנפלה לאחת משתי קופות או מגורות ואין ידוע לאיזו — שתיהן מצטרפות להעלותה, ורבי שמעון אומר: אפילו בשתי עיירות.סימןשתי קפות ושתי מגורות
- ד:יגאגודה שחציה תרומהאגודה שחציה תרומה שנפלה בין חמישים אגודות עולה — לא מפני שחמישים מספיקות, אלא מפני שיש שם מאה ואחד חצאים של חולין כנגד חצי אחד של תרומה.סימןחמשים אגדות
פרק הסְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה
תרומה שנפלה למקום שאינו שלה — מתי היא עולה
סימןהַסְּאָה הָעוֹלָה
תרומה היא חלקו של הכהן ביבול: רק כהנים אוכלים אותה, ורק כשהיא טהורה. תרומה שנפלה לתוך פירות חולין עולה באחד ומאה, כלומר בטלה כשיש כנגדה פי מאה: מרימים סאה אחת לכהן, והשאר נשאר חולין. בפחות ממאה נעשית כל התערובת מדומע, ואין אוכלים אותה אלא כהנים. הפרק עובר על מקרים קשים: תרומה טמאה, שאין איש רשאי לאכול; סאה שהורמה ונפלה למקום אחר; סאין שנופלות זו אחר זו; תערובת שפחתה או רבתה בטחינה; וחולין שנוספו אחר כך, בשוגג או במזיד.
- ה:אסאה של תרומה טמאה בחולין מועטיםסאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה אינה עולה, והתערובת תירקב — אלא אם מקרה אחר מתיר למכור, לפדות או לאכול בזהירות.סימןתרומה טמאה / לפחות ממאה
- ה:בתרומה טמאה שעלתה בחולין טהוריםסאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים עולה; רבי אליעזר שורף את הסאה שהורמה, וחכמים מתירים לכהן לאכלה בזהירות.סימןתרומה טמאה / חלין טהורין
- ה:גתרומה טהורה בחולין טמאיםסאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאים עולה, והסאה שהורמה נאכלת בזהירות, כדי שלא יהיה כביצה במקום אחד.סימןתרומה טהורה / חלין טמאין
- ה:דתרומה טמאה בתוך תרומה טהורהבתרומה טמאה שנפלה למאה של תרומה טהורה בית שמאי אוסרים ובית הלל מתירים, ולאחר שהודו חכמים אומרים שאבדה במיעוטה.סימןתרומה טמאה / תרומה טהורה
- ה:ההסאה שהורמה נופלת שניתסאה שהורמה ונפלה לחולין אחרים: רבי אליעזר אומר שמדמעת כתרומה ודאי, וחכמים — רק לפי חשבון התרומה שבה.סימןנפלה למקום אחר
- ה:ולפי חשבון: בתערובת, בשאור ובמקווהמדומע שנפל לחולין אחרים אוסר רק לפי חשבון התרומה שבו, וכך גם שאור של תרומה ומים שאובים במקווה.סימןהמדמע / לפי חשבון
- ה:זסאה אחר סאה — והכרי מותרסאה נפלה והורמה, ואחריה עוד אחת ועוד אחת — הכרי מותר, עד שתרבה התרומה על החולין.סימןעד שתרבה תרומה
- ה:חסאה שנייה לפני שהורמה הראשונהסאה תרומה נפלה למאה, ולפני שהספיק להרימה נפלה סאה שנייה — הכרי אסור, ורבי שמעון מתיר, שהעומדת להירם כמורמת.סימןלא הספיק להגביהה
- ה:טטחינה, ריבוי, ושוגג מול מזידטחינה אינה משנה את היחס כשהכול פחת או הותיר יחד, אבל חולין שנוספו מעלים את התרומה רק בשוגג — ובמזיד קנסו.סימןטחנן ופחתו
אֲכִילָה וּשְׁמִירָה
פרק והָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג
קרן וחומש — תשלומי האוכל בשוגג
סימןקֶרֶן וָחֹמֶשׁ
תרומה היא חלקו של הכהן ביבול, ורק הכהן ובני ביתו רשאים לאכול אותה. אבל אדם עלול לאכול תרומה בשוגג, בלי לדעת מה היא, והתורה (ויקרא כב, יד) מחייבת אותו לתקן: הוא נותן לכהן את מה שאכל ועוד חומש. אינו משלם בכסף אלא בפירות חולין מתוקנים, שכבר הופרשו מהם התרומות והמעשרות, והם עצמם נעשים תרומה. הפרק מפרט: שתייה וסיכה נחשבות כאכילה; בת ישראל שנישאה אחר כך לכהן; בעל הבית שמאכיל תרומה לפועלים או לאורחים; הגנב; פירות שאין משלמים מהם; והאם מותר לשלם ממין אחר.
- ו:אהאוכל תרומה בשוגגזר האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש מחולין מתוקנים, והתשלום עצמו נעשה תרומה, ואין הכהן יכול למחול עליו.סימןהאוכל תרומה שוגג
- ו:בבת ישראל שנישאה לכהןבת ישראל שאכלה תרומה ונישאה לכהן משלמת קרן וחומש לעצמה, ואם כבר זכה כהן בתרומה שאכלה — את הקרן לבעלים ואת החומש לעצמה.סימןבת ישראל שאכלה
- ו:גהמאכיל פועלים ואורחים תרומההמאכיל פועלים ואורחים תרומה: לרבי מאיר הוא משלם קרן והם חומש, ולחכמים הם משלמים קרן וחומש והוא משלם להם דמי סעודתם.סימןהמאכיל את פועליו
- ו:דהגונב תרומה ואכלההגונב תרומה משלם כפל לפי דמי תרומה; אכלה — שני קרנים וחומש, ובתרומת הקדש — שני חומשים וקרן אחת, שאין בהקדש כפל.סימןהגונב תרומה
- ו:הפירות שאין משלמים מהםאין משלמים מלקט, משכחה, מפאה ומהפקר; רבי מאיר אוסר גם ממעשר ראשון שניטלה תרומתו וממעשר שני והקדש שנפדו, וחכמים מתירים.סימןאין משלמין מן הלקט
- ו:ותשלום ממין אחררבי אליעזר מתיר לשלם ממין יפה על מין גרוע ממנו, ורבי עקיבא מצריך מאותו מין, ושניהם דורשים אותו פסוק: "ונתן לכהן את הקדש".סימןמשלמין ממין / קשואין
פרק זהָאוֹכֵל תְּרוּמָה
קרן בלא חומש, וקופות של ספק
סימןמֵזִיד וּסְפֵקוֹת
תרומה היא חלקו של הכהן ביבול. מי שאכל אותה בשוגג משלם את שוויה ועוד חומש, בפירות שנעשים תרומה בעצמם, ואין הכהן יכול למחול לו. הפרק פותח באלה שמשלמים את הקרן בלבד: האוכל במזיד, בת כהן שנישאה לישראל, ועוד. תשלומיהם נשארים חולין, ולכן הכהן רשאי למחול עליהם. אחר כך הוא פונה לספק: שתי קופות, אחת של תרומה ואחת של חולין. מה הדין אם נפלה סאה לאחת מהן ואין יודעים לאיזו, או אם נתחלפו הקופות ואחת מהן נאכלה, נפלה לפירות אחרים או נזרעה?
- ז:אקרן ולא חומשהאוכל תרומה במזיד משלם את הקרן בלבד, בלי חומש, והתשלום נשאר חולין, ולכן הכהן רשאי למחול עליו.סימןהאוכל תרומה מזיד
- ז:בבת כהן שאכלה תרומהבת כהן שנישאה לישראל ואכלה תרומה משלמת קרן בלי חומש, ורבי מאיר וחכמים נחלקו בחומש ובמיתתה כשנישאה לפסול.סימןבת כהן שנשאת לישראל
- ז:גהיכן אין חומשהמאכיל בניו הקטנים או עבדיו, האוכל תרומת חוץ לארץ והאוכל פחות מכזית — משלמים קרן בלי חומש, והכהן רשאי למחול.סימןהמאכיל את בניו
- ז:דמתי הכהן יכול למחולזה הכלל: המשלם קרן וחומש — תשלומיו תרומה ואין הכהן מוחל, והמשלם קרן בלבד — תשלומיו חולין והכהן רשאי למחול.סימןהמשלם קרן וחמש
- ז:הלתוך של תרומה נפלהסאה תרומה שנפלה לאחת משתי קופות, של תרומה ושל חולין, תולים שנפלה לשל תרומה; ובקופות שנתחלפו יש קולות למי שאכל מהן.סימןשתי קפות
- ז:וקופה מסופקת שנפלה לחוליןאחת משתי קופות מסופקות שנפלה לחולין אינה מדמעת אותם, וכן השנייה שנפלה למקום אחר; אבל שתיהן במקום אחד מדמעות כשיעור הקטנה.סימןנפלה אחת מהן
- ז:זדבר שזרעו כלההזורע אחת מן הקופות המסופקות פטור, והזורע את שתיהן — הגידולים מותרים בדבר שזרעו כלה, ואסורים בדבר שאין זרעו כלה.סימןזרע את אחת
פרק חהָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה אוֹכֶלֶת
זכות שפקעה באמצע האכילה, משקין מגולים, והאיסור למסור
סימןגִּלּוּי וְטֻמְאָה
תרומה היא חלקו של הכהן מן היבול. רק הכהן ובני ביתו, ובהם אשתו ועבדיו, רשאים לאכול אותה, ורק כשהאוכל והתרומה טהורים; מי שאינו כהן ואכל ממנה בטעות משלם את שוויה ועוד חומש. בימי המשנה חששו גם שמא נחש ישתה מכלי מגולה וישאיר בו את ארסו. הפרק פותח באנשים שאכלו תרומה ונודע להם באמצע האכילה שאין להם זכות בה, ועובר משם למשקים ולפירות שנחש עלול היה להגיע אליהם, לתרומה העומדת להיטמא, ולשאלה מה מותר למסור כשמאיימים בכוח.
- ח:אהאישה, העבד, והכהן שנפסלאשת כהן ועבד של כהן שנודע להם שאבדה זכותם, וכהן שנודע שהוא חלל, נפסלים מן התרומה בעודם אוכלים; ורבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו בקרן וחומש ובקרבנות שהקריב.סימןהאשה שהיתה אוכלת
- ח:בתרומה שבתוך הפהכשהאכילה התחילה בהיתר, רבי אליעזר אומר יבלע ורבי יהושע אומר יפלוט; אבל אוכל שהיה אסור מלכתחילה — הכול מודים שיפלוט.סימןתרומה בתוך פיהם
- ח:גאשכול הענבים — בכניסה לחצר ועם חשכההכניסה לחצר וכניסת השבת קובעות את הפירות למעשר, ורבי אליעזר ורבי יהושע מתחלפים בשאלה אם יגמור את האשכול.סימןהיה אוכל באשכול
- ח:דגילוי — מים, יין וחלב שנתגלומים, יין וחלב שנשארו מגולים אסורים שמא שתה מהם נחש, ויין של תרומה שנתגלה יישפך; ושאר המשקין מותרים.סימןשלשה משקין / גלוי
- ח:השיעור המים המגוליןמים מגולים אסורים כל עוד לא אבד בהם הארס, ורבי יוסי קובע: בכלים — בכל שהן, ובקרקע — עד ארבעים סאה.סימןשעור המים המגלין
- ח:ונשיכת נחש בפירות ובבשרפירות שיש בהם סימן נקירה אסורים, גדולים כקטנים, תלושים ומחוברים, כל שיש בהם לחלוחית, ובהמה שנשכה נחש אסורה מפני סכנת נפשות.סימןנקורי תאנים
- ח:זהמשמרת של יין ודין גילוייין שעבר במשמרת אסור משום גילוי, שהארס מחלחל דרכה, ורבי נחמיה מתיר, שלדעתו הארס צף מלמעלה.סימןהמשמרת של יין
- ח:חלשמרה, לגלותה, או להניחהחבית תרומה שנולד בה ספק טומאה: רבי אליעזר אומר ישמרנה, רבי יהושע אומר יגלנה, ורבן גמליאל אומר אל יחדש בה דבר.סימןחבית / ספק טמאה
- ח:טלהציל רביעית, או שתרד ותיטמאחבית תרומה שנשברה מעל בור טמא: הכול מודים שיציל רביעית בטהרה אם יכול, ורבי אליעזר אוסר לטמא את השאר בידיו.סימןחבית שנשברה
- ח:יחבית של שמן תרומה שנשפכהשמן תרומה שנשפך: הכול מודים שיציל ממנו רביעית בטהרה אם יכול, ורבי אליעזר אומר שיירד וייבלע מאליו ואל יבלענו בידיו.סימןחבית של שמן שנשפכה
- ח:יאימסור ככר אחת, או לא ימסור כללנכרי מאיים לטמא את כל ככרות התרומה אם לא תימסר לו אחת: רבי אליעזר אומר יטמא את כולן, ורבי יהושע — יניח לפניו אחת על הסלע.סימןככרות של תרומה
- ח:יביטמאו את כולן ואל ימסרו אחתנשים שנכרים דורשים מהן למסור אחת מהן לטומאה ואם לאו יטמאו את כולן — יטמאו כולן ואל ימסרו נפש אחת מישראל.סימןתנו אחת מכם
גִּדּוּלִין, טַעַם וְשִׁמּוּשׁ
פרק טהַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה
דין הגידולים הצומחים מזרע של תרומה
סימןדִּין הַגִּדּוּלִין
תרומה היא חלקו של הכהן מן היבול: רק כהן אוכל אותה, ואסור לאבד אותה. הפרק שואל מה קורה כשזורעים זרע של תרומה. כדאי לדעת שזרעים מתנהגים באדמה באופנים שונים: גרעין של חיטה או של שעורה נרקב בשעה שהצמח החדש גדל, ואילו פקעת של שום או של בצל נשארת שלמה וממשיכה לגדול. הפרק עוסק בזורע תרומה בשוגג ובמזיד, בשאלה אם מה שצומח ממנה הוא תרומה גם כן, במה שהיבול הזה עדיין חייב לעניים ובמעשרות, בדרך לדוש אותו, ובמה שצומח מטבל, ממעשרות ומהקדש.
- ט:אהזורע תרומה בשדהוהזורע תרומה בשוגג הופך את הקרקע, ובמזיד — יניחנה לצמוח, ומשהביאה שליש מניחים אותה בכל מקרה, חוץ מפשתן שנזרע במזיד.סימןהזורע תרומה
- ט:בלקט, שכחה ופאה מגידולי תרומהגידולי תרומה חייבים בלקט, בשכחה ובפאה, ועניי ישראל מלקטים ומוכרים לכהנים; ורבי עקיבא דוחה את חששו של רבי טרפון שמא ישכחו ויאכלו.סימןבלקט ובשכחה ובפאה
- ט:גמעשרות, ודישה בלא חסימההגידולים חייבים גם במעשרות ובמעשר עני; החובט במקלות משובח, והדש בבהמה תולה בצווארה סלים של חולין מאותו המין.סימןבמעשרות / כפיפות
- ט:דגידולי תרומה תרומהמה שצומח מתרומה תרומה, ומה שצומח מן הגידולים חולין; וגידולי טבל, ביכורים, מדומע ועוד — חולין מלכתחילה.סימןגדולי תרומה תרומה
- ט:המאה ערוגות של תרומה ואחת של חוליןבמין שזרעו כלה, ערוגה אחת של חולין מתירה מאה ערוגות של תרומה, ובמין שאין זרעו כלה ערוגה אחת של תרומה אוסרת מאה של חולין.סימןמאה לגנה
- ט:וגידולי הטבל, וזרע שאינו כלהגידולי טבל מותרים באכילת עראי במין שזרעו כלה, ובמין שאין זרעו כלה — כגון לוף, שום ובצלים — אסורים; ורבי יהודה מונה את השום כשעורים.סימןהטבל גדוליו
- ט:זהמנכש עם הנכרי, ושתילים שנשתלו מחדשהמנכש עם הנכרי אוכל עראי אף שהפירות טבל, ושתילי תרומה טמאים שנשתלו מחדש טהרו, אך אסורים עד שיגום את האוכל שעליהם.סימןהמנכש / שתילי תרומה
פרק יבָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ בְתוֹךְ עֲדָשִׁים
נותן טעם — מתי טעם התרומה אוסר
סימןנוֹתֵן טַעַם
תרומה, חלקו של הכהן מן היבול, רק כהנים ובני ביתם אוכלים אותה. כשתרומה נופלת לתוך מאכל של חולין, בדרך כלל כמותה היא שקובעת את הדין. אבל כשהתרומה מתבשלת, נאפית או נכבשת יחד עם מאכל אחר, טעמה עלול להתפשט בכולו, ואז השאלה היא אם יש במאכל טעם תרומה; כהן, שמותר לו לאכול תרומה, טועם ובודק. הפרק בוחן זאת בבצל שניתן לתוך עדשים, בתפוח שהחמיץ עיסה, בפת שקלטה את ריח היין, בזיתים ובירקות שנכבשו יחד, בצירם של דגים טמאים, ובביצה שנתבשלה בתבלין.
- י:אבצל של תרומה בעדשיםבצל שלם של תרומה בעדשים מותר, ומשנחתך — נידון בנותן טעם; ושאר תבשיל, כגון שום וקפלוט, נידון בנותן טעם אף כשהוא שלם.סימןבצל / עדשים
- י:בתפוח בעיסה ושעורים בבורתפוח של תרומה שחימץ עיסה של חולין אוסר אותה, אבל שעורים של תרומה שהבאישו מי בור — המים מותרים.סימןתפוח שרסקו
- י:גפת חמה על פי חבית של יין תרומהפת חמה שהונחה על פי חבית של יין תרומה: רבי מאיר אוסר, רבי יהודה מתיר, ורבי יוסי מתיר בחיטים ואוסר בשעורים, שהן שואבות.סימןהרודה פת חמה
- י:דתנור שהוסק בכמון של תרומהפת שנאפתה בתנור שהוסק בכמון של תרומה מותרת, שאין נכנס בה טעם הכמון אלא ריחו בלבד.סימןתנור שהסיקו בכמון
- י:התלתן שנפלה לבור של ייןתלתן שנפלה ליין: בתרומה ובמעשר שני משערים בזרע בלבד, ובשביעית, בכלאי הכרם ובהקדש — בזרע ובעץ יחד.סימןתלתן שנפלה
- י:וחבילי תלתןחבילי תלתן של כלאי הכרם יישרפו, ושל טבל — כותש, מחשב את הזרע ומפריש ממנו תרומה, ואינו צריך להפריש מן העץ.סימןחבילי תלתן
- י:זזיתי חולין שנכבשו עם זיתי תרומהזיתי חולין פצועים שנכבשו עם זיתי תרומה או במימיהם אסורים, שהפצוע בולע, אבל זיתי חולין שלמים מותרים.סימןזיתי חלין שכבשן
- י:חדג טמא שנכבש עם דג טהורדג טמא שנכבש עם דגים טהורים אוסר את הציר בשיעור קבוע, ורבי יהודה ורבי יוסי קובעים כל אחד שיעור אחר.סימןדג טמא
- י:טחגבים טמאים שנכבשו עם טהוריםחגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים אינם פוסלים את הציר, ורבי צדוק העיד שציר חגבים טמאים טהור.סימןחגבים טמאים
- י:יכבישה עם החסית החריפהירקות הנכבשים יחד מותרים, אלא כשהתרומה חסית חריפה — שום, כרישה או בצל — שחריפותה אוסרת את החולין.סימןהנכבשים / החסית
- י:יאדעות תנאים בנתינת טעם בבישולרבי יוסי, רבי שמעון, רבי יהודה ורבי יוחנן בן נורי נחלקו אילו מאכלים מבושלים אוסרים — לפי מה שבולע ומה שפולט.סימןהנשלקים עם התרדים
- י:יבהביצה ומי השליקהביצה שנתבשלה בתבלין אסורים אסורה אפילו בחלמונה, שהיא בולעת, ומי שליקה ומי כבישה של תרומה אסורים לזרים.סימןביצה שנתבשלה
פרק יאאֵין נוֹתְנִין
שימוש בתרומה כדרכה, בלי לאבדה
סימןהֲנָאָה בְּלִי הֶפְסֵד
התרומה היא מאכל קדוש השייך לכהן, ולכן אסור לאבד אותה, אבל מותר להשתמש בה כדרך שבני אדם משתמשים במאכל כזה. אף תרומה שנטמאה, ושוב אין אוכלים אותה, אינה נזרקת: היא נשרפת, ושמן טמא עדיין יכול להאיר. הפרק מברר היכן נגמר השימוש הרגיל ומתחיל האיבוד: לתוך מה מותר לתת תרומה, מדוע מותר לסחוט למשקה רק זיתים וענבים, כמה זהירות נדרשת בגרעינים, בסובין, בגרגרים שנשארו ובטיפות האחרונות, בהמתו של מי רשאית לאכול מספוא של תרומה, והיכן מותר להדליק שמן של תרומה טמאה.
- יא:אדבלה, שמן מפוטם ויין מבושלמשתמשים בתרומה כדרכה אך לא מאבדים אותה: אין נותנים דבלה למורייס ואין מפטמים שמן, ורבי יהודה מתיר לבשל יין.סימןדבלה וגרוגרות / המוריס
- יא:במי פירות של תרומהרבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו אם זר ששתה דבש תמרים או יין תפוחים של תרומה משלם חומש, ואם הם מקבלים טומאה כמשקה.סימןדבש תמרים
- יא:גרק זיתים וענביםאין הופכים פירות תרומה ומעשר שני למשקה, חוץ מזיתים וענבים — והם לבדם נידונים כמשקה בערלה, בביכורים, בטומאה ובמזבח.סימןזיתים וענבים בלבד
- יא:דעוקצי תאנים, כליסים וחרוביםאף עוקצי התאנים והגרוגרות, הכליסים והחרובים של תרומה ראויים לאכילה, ולכן קדושת התרומה חלה עליהם והם אסורים לזרים.סימןעקצי תאנים
- יא:הגרעינים, עצמות, סובין וסולתגרעיני תרומה ועצמות קודשים אסורים כל עוד מכנסים אותם ומותרים משהשליכום, והמוציא סולת מן התרומה לא יאבד את הקמח הנותר.סימןגרעיני תרומה
- יא:ומגורה שפינה ממנה חיטי תרומההמפנה חיטי תרומה ממגורה אינו חייב ללקט כל גרגר, אלא מכבד כדרכו ונותן לתוכה חולין.סימןמגורה שפנה
- יא:זשמן תרומה שנשפך — כדרך החוליןחבית של שמן תרומה שנשפכה — אינו חייב לאסוף כל טיפה, אלא נוהג בה כדרך שהוא נוהג בחולין.סימןשמן שנשפכה
- יא:חטיפות אחרונות ושיעור קטןטיפות אחרונות הנוטפות מכד של תרומה אינן נחשבות, אבל מה שמיצה בהטיה — תרומה; ויש שיעור קטן לתרומת מעשר של דמאי שמוליכים לכהן.סימןהמערה מכד לכד
- יא:טהאכלת כרשיני תרומה לבהמהאם בהמה אוכלת כרשיני תרומה תלוי במי שגוף הבהמה שלו, ולא במי שמשלם את מזונותיה — בשכירות ובשומה כאחד.סימןכרשיני תרומה
- יא:יהדלקת שמן שריפהמדליקים שמן של תרומה טמאה במקומות שבני אדם נהנים מאורו ברשות כהן, והמסכת נחתמת במחלוקת אם מדליקים בבית המשתה ובבית האבל.סימןמדליקין שמן שרפה