סֻכָּה ד:גערבה שבעה או שישה

היכר להלכה למשה מסיני

השאלה

מתי מצות ערבה נעשית שבעה ימים, ומתי רק שישה?

הסבר אחד: כשיום השביעי של ערבה חל בשבת, שבעה; ובשאר השנים, שישה.

לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.

  1. אשבעה רק כשהשביעי בשבת

    סדר הערבה נוהג שבעה ימים רק כשהיום השביעי שלו חל בשבת.

    עֲרָבָה שִׁבְעָה כֵּיצַד, יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, עֲרָבָה שִׁבְעָה, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה:

    עֲרָבָה שִׁבְעָה כֵּיצַד? הכוונה לסדר הקפת המזבח שבמקדש בענפי ערבה. יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — עֲרָבָה שִׁבְעָה, שחכמים קבעו שיום זה ידחה את השבת, להראות שהסדר ניתן בסיני אף שאין לו פסוק; וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה: בשבת שחלה באחד הימים הקודמים אין עושים את הסדר.

    בתמונה

    מושגים כאן

    2 הערות

    יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה

    • סדר הערבה שבמקדש הוא הלכה למשה מסיני — הלכה שנמסרה למשה בעל פה בסיני, ואין לה מקור מפורש בכתוב.
    • ודווקא מפני שאין פסוק מפורש, עשו חכמים היכר מכוון: קבעו שיומה השביעי דוחה את השבת במקדש, כדי שידעו הכול שהיא מן התורה.
    • ולמה דווקא ביום השביעי ולא בראשון? שביום הראשון היו הכול תולים את הדבר בלולב — "לא נטלו ערבה אלא מפני שנטלו לולב באותו יום" — וההיכר היה מתבטל.
    • ואין כאן חשש טלטול כמו בלולב, שהערבה הייתה מסורה לבית דין ולשלוחיהם, והם זריזים.

    Bartenura · Rambam Commentary · Tosafot Yom Tov

    עֲרָבָה שִׁבְעָה

    • בימינו, משאין בית מקדש, נטילת ערבה ביום השביעי אינה אלא מנהג נביאים: הם הנהיגו את העם ליטול באותו יום ערבה נוספת על זו שבלולב.
    • ומפני שזהו מנהג ולא מצווה שנצטווינו עליה, אין מברכים עליו.

    Bartenura

סיכום

שורת הערבה שברשימת הימים מקבילה לשורת הלולב, אלא שהיא תלויה ביום ההפוך. סדר הערבה שעל יד המזבח הוא הלכה למשה מסיני, הלכה שאין לה פסוק משלה. כדי לפרסם שהיא באמת מן התורה, נתנו חכמים ליום השביעי שלה — היום שבו היא מגיעה לשיאה — כוח לדחות את השבת במקדש. בשנה שבה חל אותו יום שביעי בשבת נוהג הסדר כל שבעת הימים; ובשנה אחרת גורעת ממנו השבת שבאמצע החג יום אחד, ונשארים שישה.