נְדָרִים יא:יבשלוש נשים יוצאות ונוטלות כתובה
חתימת המסכת: שלוש נשים ודין שהשתנה
השאלה
האם אישה יכולה לצאת ולגבות כתובה רק על פי טענתה?
הדין הראשון בשלוש טענות, החזרה והטעם שלה, ואז הדין החדש בכל אחת מהשלוש.
לחצו על מילה כדי לראות את פירושה, ועל קטע מודגש כדי לראות אילו מילים במשנה הוא מבאר.
אבראשונה שלוש נשים יוצאות
הדין הראשון: שלוש נשים יוצאות מנישואיהן ונוטלות כתובה על פיהן — ובהן הנודרת שלא ליהנות מכל היהודים.
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, שָׁלשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה, הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ, שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינֶךָ, נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים.
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, שָׁלשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה — מתגרשות ומקבלות את סכום הכתובה: הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ — אשת כוהן הטוענת שנאנסה ומעתה היא אסורה עליו; שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינֶךָ — טענה שאין הוא יכול להוליד, ואין הדבר ידוע אלא לשמים; נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים — נדר האוסר עליה תשמיש עם כל יהודי, ובעלה בכללם.
הערה אחת
הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ
- ברטנורא: זו אשת כוהן האומרת שנאנסה, ובכך היא נאסרת על בעלה הכוהן אף שלא חטאה.
- חכמים הראשונים האמינו לה, הוציאוה בגט ונתנו לה את כתובתה — ולמדו זאת מלשון הכתובה עצמה, "כשתינשאי לאחר תיטלי מה שכתוב ליכי".
- "שמים ביני לבינך": ברטנורא מביא מן הגמרא שהיא טוענת שאין הוא יכול להוליד ממנה, דבר שאין יודעו אלא שמים — ובאה בטענה אמיתית, שהיא רוצה בנים שיסעדוה ויקברוה.
- "נטולה אני מן היהודים": נדרה שיהיה תשמיש כל יהודי אסור עליה. הדין הראשון קיבל את דבריה והוציאה.
Bartenura
בלמה חזרו בהם
אחר כך חזרו בהם חכמים, מחשש שתשקר אישה כדי להיפטר מבעלה ולהינשא לאחר.
חָזְרוּ לוֹמַר, שֶׁלֹּא תְהֵא אִשָּׁה נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְאַחֵר וּמְקַלְקֶלֶת עַל בַּעְלָהּ.
חָזְרוּ לוֹמַר, כדי שֶׁלֹּא תְהֵא אִשָּׁה נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְאַחֵר וּמְקַלְקֶלֶת עַל בַּעְלָהּ — בטענת שקר שתשחרר אותה ממנו.
הערה אחת
שֶׁלֹּא תְהֵא אִשָּׁה נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְאַחֵר
- ברטנורא: ירדו הדורות, וחששו חכמים שמא תשקר אישה בטענות אלו כדי להיפטר מבעלה.
- הסכנה היא שנתנה עיניה באחר ומבקשת לצאת מנישואיה.
- לפיכך הודקו ההיתרים הקלים של הדין הראשון.
- שלוש הפסקאות הבאות נותנות את הטיפול המתוקן בכל אחת משלוש הטענות.
Bartenura
גטמאה אני: תביא ראיה
התיקון הראשון: אשת כוהן הטוענת שנטמאה צריכה עתה להביא ראיה.
אֶלָּא הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ, תָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ.
אֶלָּא הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ — אשת הכוהן הטוענת שנאנסה — תָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ.
הערה אחת
תָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ
- לפי הדין המתוקן, האישה הטוענת שנאנסה צריכה להביא ראיה לדבריה.
- ברטנורא: שוב אין מאמינים לה בלא עדות.
- זה מענה ישיר לחשש שבפסקה הקודמת — שאם לא כן, יכולה אישה להשתמש בטענה זו כדי לצאת מנישואין שאינה חפצה בהם.
- דרישת הראיה שומרת מפני שחרור בדוי.
Bartenura
דשמים ביני לבינך: בקשה
התיקון השני: טענת "שמים ביני לבינך" נעשית בדרך בקשה ולא בכפיית גירושין.
שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינֶךָ, יַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה.
שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינֶךָ, הטענה שאינו יכול להוליד — יַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה. מבקשים ממנה לוותר על טענתה, ואין כופים גירושין.
הערה אחת
יַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה
- מאחר שאין דרך לברר את טענת העקרות, אין בית הדין כופה על הבעל לגרשה.
- ברטנורא: עושים עמה דרך בקשה — מבקשים ממנה שלא תוסיף לתבוע אותו בדבר.
- ברטנורא מביא את קריאתו הרכה של התלמוד הירושלמי: יעשו סעודה יחד והוא יפייס אותה, וישובו לשלום.
- כך או כך, הדרך המתוקנת מטפלת בטענה בשכנוע, ולא בהוצאה מיד מן הנישואין.
Bartenura
הנטולה מן היהודים: יפר חלקו
בנודרת שלא ליהנות מכל היהודים: הבעל מפר את חלקו בלבד, והיא נשארת עמו ואסורה על האחרים.
נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים, יָפֵר חֶלְקוֹ, וּתְהֵא מְשַׁמַּשְׁתּוֹ, וּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים.
נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים — נדרה שיהיה תשמיש כל יהודי אסור עליה — יָפֵר חֶלְקוֹ, וּתְהֵא מְשַׁמַּשְׁתּוֹ כאשתו, וּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים — אם יגרשנה, לא תוכל להינשא ליהודי אחר, ונמצא שהנדר אינו מועיל לה כלום.
בתמונה האיור במילים
נדרה אוסר אותה על כל איש מישראל, ואף על בעלה. הוא מפר רק את חלקו, כי זה דבר שבינו לבינה (ברטנורא), והיא חיה עמו כמקודם. אבל היא נשארת אסורה לכל השאר, ולכן אם יגרשנה, לא הרוויחה כלום בנדרה.
הערה אחת
יָפֵר חֶלְקוֹ וּתְהֵא מְשַׁמַּשְׁתּוֹ
- נדרה "נטולה אני מן היהודים" אוסר עליה תשמיש עם כל יהודי — ובעלה בכללם.
- ברטנורא: הבעל מפר את חלקו שלו בנדר בלבד, שזה דבר שבינו לבינה, והוא מפר לעצמו.
- נמצאת מותרת לו וחוזרת לחיי הנישואין, ושאר הנדר עומד בתוקפו.
- והתוצאה: אין היא מרוויחה כלום בנדרה, שאם יגרשנה לעולם תישאר אסורה על כל יהודי אחר — וכך ניטל התמריץ לנדור כדי לצאת מן הנישואין. בפסק שקול זה נחתמת המסכת.
Bartenura
סיכום
מסכת נדרים אינה נחתמת בדיני נדר מופשטים אלא בתמונה אנושית חיה, ובהצצה נדירה אל חכמים המשנים את פסקם. בראשונה יכלו שלוש נשים לסיים את נישואיהן וליטול כתובה על פיהן בלבד: אשת כוהן הטוענת שנטמאה, אישה הטוענת שבעלה אינו יכול להוליד, ואישה שנדרה שלא ליהנות מכל היהודים. אלא שחששו חכמים שטענות כאלה ישמשו אמתלה לצאת מבעל אל בעל, ותיקנו כל אחת מהן: עתה עליה להביא ראיה, או שבית הדין עושה דרך בקשה, או — במקרה החותם, המחזיר את המסכת אל נושאה — שהבעל מפר את חלקו בלבד בנדר, כך שהיא שבה לחיי הנישואין ואינה מרוויחה כלום אם ייפרדו לימים. לאחר אחד עשר פרקים המלמדים כיצד נדרים נוצרים, נדרשים ומתבטלים, נחתמת המסכת בהפרה הנעשית בחכמה ובזהירות: הדין נוטה להגן על הנישואין ולשמור מפני מרמה.