משנה מִדּוֹת · פרק א מתוך ה

מִדּוֹת · פרק אבִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת

שמירת המקדש בלילה ושעריו

סימןמִשְׁמָר וּשְׁעָרִים

מסכת מידות מסיירת בבית המקדש ומוסרת את מידותיו. כדאי לדמיין אותו כמתחמים זה בתוך זה: חומה חיצונה הקיפה ריבוע גדול, הוא הר הבית; בתוכו עמדה העזרה, מוקפת חומה משלה, ושם הקריבו את הקרבנות; ובעזרה עמד ההיכל, וקודש הקודשים בירכתיו. בלילה לא נשאר המקדש בלא שומרים — לא מפחד גנבים, אלא לכבודו. הפרק מציב את השומרים, כהנים ולוויים, ואת הממונה שבדק אותם; אחר כך הוא מונה את שערי הר הבית ואת שערי העזרה, ונכנס לבית המוקד, שבו ישנו הכהנים ליד האש ושם נשמרו מפתחות העזרה.

  1. א:אהיכן שמרו הכהנים והלווייםשמירת המקדש בלילה הייתה מצווה של כבוד, ונחלקה לעשרים וארבע עמדות — שלוש לכהנים ועשרים ואחת ללוויים.סימןבשלשה מקומות
  2. א:באיש הר הבית והשומר שנרדםממונה סבב בלילה בין עמדות השמירה, ושומר שנמצא ישן היה מכהו, ורשאי היה אף לשרוף את כסותו.סימןאיש הר הבית
  3. א:גשערי הר הביתלהר הבית היו חמישה שערים, וביניהם השער המזרחי שעליו צורת שושן הבירה, שדרכו יצאו לשריפת הפרה האדומה.סימןחמשה שערים
  4. א:דשערי העזרה ולשכות שער ניקנורלעזרה היו שבעה שערים — שלושה בצפון, שלושה בדרום ואחד במזרח — והמזרחי הוא שער ניקנור המפורסם.סימןשבעה שערים
  5. א:השער הניצוץ ובית המוקדשלושת השערים הצפוניים נחתמים בבית המוקד, הלשכה שבה התחממו הכהנים ההולכים יחפים.סימןשער הניצוץ
  6. א:ובתוך בית המוקדארבע לשכות פינה נפתחו מבית המוקד, שתיים על קרקע מקודשת ושתיים על קרקע חול, ולכל אחת תפקיד משלה.סימןארבע לשכות
  7. א:זשערי בית המוקדלבית המוקד היו שני שערים, ובזה הפונה לעזרה היה פשפש קטן, שדרכו נכנסו בכל בוקר לבדוק את העזרה.סימןפשפש קטן
  8. א:חבית המוקד המקומרחדר גדול בעל כיפת אבן: זקני בית האב ישנו בו על אצטבאות האבן ומפתחות העזרה בידם, והכהנים הצעירים ישנו על הארץ.סימןבית המוקד כפה
  9. א:טנעילת השערים וטומאת הלילההמפתחות היו תלויים מתחת לטבלת שיש, וכהן שנטמא יצא במחילה תת־קרקעית מוארת בנרות אל המקווה.סימןזמן הנעילה

כל הפרק

א:אהיכן שמרו הכהנים והלוויים

בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּבֵית אַבְטִינָס, וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. וְהַלְוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מָקוֹם. חֲמִשָּׁה, עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת. אַרְבָּעָה, עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִתּוֹכוֹ. חֲמִשָּׁה, עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה. אַרְבָּעָה, עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ. וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן, וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת, וְאֶחָד לַאֲחוֹרֵי בֵית הַכַּפֹּרֶת.

בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים — כל הלילה, משמר כבוד ולא מפני גנבים — בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּבֵית אַבְטִינָס, וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ, שתיהן עליות בצד שערי העזרה, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. וְהַלְוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מָקוֹם. מתוך עשרים וארבע העמדות שמונה ספר דברי הימים, שלוש היו של הכהנים. חֲמִשָּׁה, עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת — לוי בכל שער, בחומה המקיפה את המקדש כולו. אַרְבָּעָה, עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו — לוי בכל פינה של חומת הר הבית — מִתּוֹכוֹ. חֲמִשָּׁה, עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה — לוי בכל שער של החצר הפנימית, שבתוך הר הבית. אַרְבָּעָה, עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ — לוי בכל פינה של העזרה, שבתוכה אין יושבים אלא מלכי בית דוד. וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן, וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת, וְאֶחָד לַאֲחוֹרֵי בֵית הַכַּפֹּרֶת. בית הכפורת הוא קודש הקודשים, על שם הכפורת, מכסה הזהב של ארון הברית.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

א:באיש הר הבית והשומר שנרדם

אִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר, וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקִין לְפָנָיו. וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, אוֹמֵר לוֹ אִישׁ הַר הַבַּיִת, שָׁלוֹם עָלֶיךָ. נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן, חוֹבְטוֹ בְמַקְלוֹ. וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׂרֹף אֶת כְּסוּתוֹ. וְהֵם אוֹמְרִים, מַה קּוֹל בָּעֲזָרָה. קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין, שֶׁיָּשֵׁן לוֹ עַל מִשְׁמָרוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי אִמָּא יָשֵׁן, וְשָׂרְפוּ אֶת כְּסוּתוֹ.

אִישׁ הַר הַבַּיִת — הממונה על כל השומרים — הָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר, וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקִין לְפָנָיו, לוודא שכל שומר ער. וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, כשהממונה עובר, ואינו אוֹמֵר לוֹ אִישׁ הַר הַבַּיִת, שָׁלוֹם עָלֶיךָ — נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן, חוֹבְטוֹ בְמַקְלוֹ וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׂרֹף אֶת כְּסוּתוֹ. כלומר, את בגדו של השומר שנמצא ישן. וְהֵם אוֹמְרִים, מַה קּוֹל בָּעֲזָרָה? והתשובה: קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין, שֶׁיָּשֵׁן לוֹ עַל מִשְׁמָרוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, — התנא שרוב מסכת מידות היא משנתו — פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי אִמָּא יָשֵׁן, וְשָׂרְפוּ אֶת כְּסוּתוֹ. מכאן שהעונש בוצע בפועל.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

א:גשערי הר הבית

חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לְהַר הַבַּיִת. שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. קִיפוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב, מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. טָדִי מִן הַצָּפוֹן, לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה, שֶׁבּוֹ כֹהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ יוֹצְאִים לְהַר הַמִּשְׁחָה.

חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לְהַר הַבַּיִת, בחומה המקיפה את המקדש כולו. שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. קִיפוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב, מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. טָדִי מִן הַצָּפוֹן, לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה — מלכי פרס ציוו על שבי ציון לצייר שם את עיר מלכותם, כדי שיעמוד מורא המלכות לנגד עיניהם. זהו השער שֶׁבּוֹ כֹהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה האדומה, וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ — המסייעים בשריפתה — יוֹצְאִים לְהַר הַמִּשְׁחָה. הר המשחה הוא הר הזיתים, ושם שרפו את הפרה.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

א:דשערי העזרה ולשכות שער ניקנור

שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָעֲזָרָה, שְׁלשָׁה בַצָּפוֹן וּשְׁלשָׁה בַדָּרוֹם וְאֶחָד בַּמִּזְרָח. שֶׁבַּדָּרוֹם, שַׁעַר הַדֶּלֶק. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת. שְׁלִישִׁי לוֹ, שַׁעַר הַמָּיִם. שֶׁבַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִקָּנוֹר, וּשְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ לוֹ, אַחַת מִימִינוֹ וְאַחַת מִשְּׂמֹאלוֹ. אַחַת לִשְׁכַּת פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ, וְאַחַת לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין.

שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָעֲזָרָה, שְׁלשָׁה בַצָּפוֹן וּשְׁלשָׁה בַדָּרוֹם וְאֶחָד בַּמִּזְרָח. שומרים עמדו רק בחמישה מהם. שֶׁבַּדָּרוֹם, שַׁעַר הַדֶּלֶק. דרך שער זה הכניסו את עצי המערכה, הדולקים על המזבח — ומכאן שמו. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת. דרכו הכניסו את בכורות הבהמה, שנשחטו בדרום העזרה. שְׁלִישִׁי לוֹ, שַׁעַר הַמָּיִם. לפי הסבר אחד, נקרא כך על שם המים שראה יחזקאל בחזונו יוצאים מן המקדש ועוברים בשער זה (יחזקאל מז). שֶׁבַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִקָּנוֹר — על שם ניקנור, שהביא את דלתות הנחושת שלו מאלכסנדריה — וּשְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ לוֹ, אַחַת מִימִינוֹ וְאַחַת מִשְּׂמֹאלוֹ אַחַת לִשְׁכַּת פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ, שהלביש את הכהנים בבגדי הכהונה, וְאַחַת לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין. החביתין הם מנחת הכהן הגדול שבכל יום, מחציתה בבוקר ומחציתה בערב.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

א:השער הניצוץ ובית המוקד

וְשֶׁבַּצָּפוֹן, שַׁעַר הַנִּיצוֹץ. וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה, וַעֲלִיָּה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו, שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָן וְהַלְוִיִּם מִלְּמַטָּן, וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחֵיל. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַקָּרְבָּן. שְׁלִישִׁי לוֹ, בֵּית הַמּוֹקֵד.

וְשֶׁבַּצָּפוֹן, שַׁעַר הַנִּיצוֹץ. וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה — מבנה פתוח: שני כתלים הבולטים מחומת העזרה אל עבר הר הבית — וַעֲלִיָּה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו, שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָן וְהַלְוִיִּם מִלְּמַטָּן, וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחֵיל, הרצועה שמחוץ לעזרה ובתוך חומת הר הבית. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַקָּרְבָּן. דרכו הכניסו את קודשי קודשים — הקרבנות שקדושתם חמורה — שנשחטו בצפון העזרה. שְׁלִישִׁי לוֹ, בֵּית הַמּוֹקֵד. שם בערה אש תמיד, לחמם את הכהנים שהלכו יחפים.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

א:ובתוך בית המוקד

וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּבֵית הַמּוֹקֵד, כְּקִיטוֹנוֹת פְּתוּחוֹת לִטְרַקְלִין, שְׁתַּיִם בַּקֹּדֶשׁ וּשְׁתַּיִם בַּחֹל, וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין מַבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לַחֹל. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת טְלָאֵי קָרְבָּן. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, בָּהּ גָּנְזוּ בְנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, בָּהּ יוֹרְדִים לְבֵית הַטְּבִילָה.

וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּבֵית הַמּוֹקֵד, כְּקִיטוֹנוֹת פְּתוּחוֹת לִטְרַקְלִין, שְׁתַּיִם בַּקֹּדֶשׁ וּשְׁתַּיִם בַּחֹל — שחלקו של בית המוקד עמד בתוך העזרה — וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין מַבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לַחֹל. אלו ראשי קורות שבלטו מן הכותל, ולפיהם ידעו הכהנים היכן אוכלים קודשים. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת טְלָאֵי קָרְבָּן. שם עמדו טלאים שכבר נבדקו ממומים, מוכנים לקרבן התמיד שבכל יום. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים. כאן אפתה משפחת בית גרמו את לחם הפנים, שסודר על השולחן שבהיכל. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, בָּהּ גָּנְזוּ בְנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן, כשהקריבו עליהן לעבודה זרה. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, בָּהּ יוֹרְדִים לְבֵית הַטְּבִילָה. כהן שנטמא בלילה ירד בה, במחילה שמתחת למקדש, אל המקווה.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

א:זשערי בית המוקד

שְׁנַיִם שְׁעָרִים הָיוּ לְבֵית הַמּוֹקֵד, אֶחָד פָּתוּחַ לַחֵיל וְאֶחָד פָּתוּחַ לָעֲזָרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה שֶׁהָיָה פָתוּחַ לָעֲזָרָה, פִּשְׁפָּשׁ קָטָן הָיָה לוֹ, שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לִבְלֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה.

שְׁנַיִם שְׁעָרִים הָיוּ לְבֵית הַמּוֹקֵד, אֶחָד פָּתוּחַ לַחֵיל — הרצועה שמחוץ לחומת העזרה — וְאֶחָד פָּתוּחַ לָעֲזָרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה שֶׁהָיָה פָתוּחַ לָעֲזָרָה, פִּשְׁפָּשׁ קָטָן הָיָה לוֹ — דלת קטנה הקבועה בתוך השער הגדול — שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לִבְלֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה, בכל בוקר, לוודא שכל כלי במקומו.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

א:חבית המוקד המקומר

בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבָדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה, אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ.

בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבָדִין שֶׁל אֶבֶן — אצטבאות אבן הבולטות מן הכתלים, זו מעל זו כמדרגות — וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם — הכהנים הזקנים של המשפחה ששירתה באותו יום — וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה, אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ, ולא על מיטה, כשומרי חצר המלך.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים

א:טנעילת השערים וטומאת הלילה

וּמָקוֹם הָיָה שָׁם, אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁהַמַּפְתְּחוֹת הָיוּ תְלוּיוֹת בָּהּ. הִגִּיעַ זְמַן הַנְּעִילָה, הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּבְלָא בַּטַּבַּעַת וְנָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת. וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים, וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ. גָּמַר מִלִּנְעֹל, הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת וְאֶת הַטַּבְלָא לִמְקוֹמָהּ, נָתַן כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ, יָשֵׁן לוֹ. אֵרַע קֶרִי בְּאַחַד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בְּטָדִי.

וּמָקוֹם הָיָה שָׁם, אַמָּה עַל אַמָּה, בתוך הרצפה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁהַמַּפְתְּחוֹת הָיוּ תְלוּיוֹת בָּהּ. אלו מפתחות שערי העזרה. הִגִּיעַ זְמַן הַנְּעִילָה, נעילת שערי העזרה ללילה, הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּבְלָא בַּטַּבַּעַת וְנָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים, וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ. הלוי משרת את הכהן, ולכן תפס הכהן את העמדה הפנימית והלוי את החיצונית. גָּמַר מִלִּנְעֹל, הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת וְאֶת הַטַּבְלָא לִמְקוֹמָהּ, נָתַן כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ, יָשֵׁן לוֹ, ממש על גבי המפתחות. אֵרַע קֶרִי בְּאַחַד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה — מחילה שמתחת למקדש; המחילות לא נתקדשו, ולכן יכול היה ללכת בהן כשהוא טמא — וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל יוֹצֵא — במחילה שמתחת לרצועה שסביב העזרה — וְהוֹלֵךְ לוֹ בְּטָדִי. גם אחרי טבילתו הוא טמא עד הערב, ולכן לדעה זו הוא יוצא בשער טדי ואינו חוזר.

משפט אחר משפט, עם הערות ואיורים