סדר נָשִׁים · 47 משניות

קִדּוּשִׁין

קידושין חותמת את סדר נשים. משנתה הפותחת היא מן המצוטטות ביותר בש"ס: "הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלשׁ דְּרָכִים" — ומשם פורש הפרק את הרשת הרחבה ביותר, וממפה כל סוג של קניין שההלכה מכירה בו. הפרק השני פורש את השליחות ואת הקידושין על תנאי: שליחות, טעות בחומר שקידש בו, נדרים ומומים שלא נתגלו, ונכסי קודש שיכולים או אינם יכולים לשמש כסף קידושין. הפרק השלישי הוא המעבדה של הקידושין על תנאי — מרוץ בין שליח למשלח, נוסחים כפולים, דבר שלא בא לעולם, וחידות מעמדה של הבת — ונחתם במפת הממזרות הכוללת ובעצתו של רבי טרפון לטהר את שושלתו של ממזר. הפרק הרביעי נפתח בעשרה יוחסין שהעלה עזרא מבבל, עובר על בדיקת יוחסין וגבולותיה המוסדיים, על שאלות החלל והגר בכהונה, על כוחו של האב מכוח "יכיר" ועל הייחוד — וחותם את הסדר כולו בדבריו המפורסמים של רבי נהוראי: "מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה", המעוגנים באברהם אבינו, שקיים את התורה כולה עד שלא ניתנה.

קִנְיָן וּשְׁלִיחוּת

פרק אהָאִשָּׁה נִקְנֵית

"הָאִשָּׁה נִקְנֵית" — מפת הקניינים והחיובים

סימןקִנְיָנִים וּמִצְוֹת

שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. הנישואין בימי המשנה נעשים בשני שלבים: אירוסין, הם הקידושין, שכבר קושרים את בני הזוג זה לזה כך שרק גט או מיתה מתירים אותם, ונישואין, פעמים רבות כעבור שנה. ודבר עובר מרשות לרשות במעשה, ולא בהסכמה בלבד: בנתינת כסף, במסירת שטר או בתפיסת החפץ עצמו. הפרק פותח בשלוש הדרכים שבהן אישה מתקדשת, ואחר כך מונה כיצד נקנים עבדים, בהמות, קרקעות ומיטלטלין, עובר לשאלה מי חייב באילו מצוות, ונחתם בכוחה של מצווה אחת להכריע את דינו של אדם.

  1. א:אשלוש דרכי הקידושיןפתיחת המסכת: האישה נקנית בכסף, בשטר או בביאה, ויוצאת מן הנישואין בגט או במיתת הבעל.סימןהאשה נקנית
  2. א:בעבד עבריהעבד העברי נקנה בכסף או בשטר, ואחריו באים האמה העברייה והנרצע, ולכל אחד מהם דיני קניין ויציאה משלו.סימןעבד עברי
  3. א:געבד כנעניהעבד הכנעני נקנה כקרקע, בכסף, בשטר או בחזקה, ורבי מאיר וחכמים נחלקו מי נותן את כסף השחרור ומי מקבל את שטר השחרור.סימןעבד כנעני
  4. א:דקניין בהמה גסה ודקהבהמה גסה נקנית במסירה ובהמה דקה בהגבהה, וחכמים אומרים שאף המשיכה קונה בבהמה דקה.סימןבהמה גסה
  5. א:הקרקע ומיטלטליןנכסים שיש להם אחריות נקנים בכסף, בשטר או בחזקה, ומיטלטלין אינם נקנים אלא במשיכה — ולבסוף דין מפתיע בענייני שבועה.סימןנכסים שיש להם אחריות
  6. א:וחליפין והקדשבחליפין, משזכה צד אחד מתחייב השני מיד; ההקדש קונה בכסף לבדו, ואמירת אדם לגבוה כמסירתו להדיוט.סימןהחליף שור בפרה
  7. א:זמצוות האב ומצוות הבןמצוות האב על הבן מוטלות על האב ולא על האם, כבוד ומורא חלים על בנים ובנות כאחד, ובמצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות.סימןמצות עשה שהזמן גרמה
  8. א:חעבודת הקרבנות — באנשים בלבדשמונה מעשים בעבודת הקרבנות נוהגים באנשים ולא בנשים, חוץ ממנחת הסוטה ומקרבן הנזירה, שהן עצמן מניפות אותם.סימןהסמיכות והתנופות
  9. א:טמצוות התלויות בארץמצווה התלויה בארץ נוהגת רק בארץ ישראל, חוץ מערלה וכלאיים, ולדעת רבי אליעזר אף החדש; ושאינה תלויה בארץ נוהגת בכל מקום.סימןתלויה בארץ
  10. א:ימצווה אחת והחוט המשולשמצווה אחת נוספת מכריעה את הכף ומזכה בעולם הבא, ומקרא, משנה ודרך ארץ יחד הם חוט משולש השומר את האדם מן החטא.סימןהעושה מצוה אחת

פרק בהָאִישׁ מְקַדֵּשׁ

"הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ" — שליחות, וכשהקידושין נכשלים

סימןטָעוּת וְכֶסֶף

שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. אדם יכול לפעול על ידי שליח, ומעשה השליח נחשב כמעשהו שלו — אבל רק בגבולות השליחות שקיבל. והקידושין חלים רק אם האישה מסכימה למה שהוצע לה באמת, ורק בדבר ששווה לפחות פרוטה, המטבע הקטן ביותר, ושהוא באמת שלו לתת. הפרק פותח בקידושין על ידי שליח, ואחר כך שואל מה הדין כשהחפץ, האיש או המקום אינם כפי שנאמר, כשהחפץ שווה פחות מדי, כששתי הנשים אינן יכולות להיות שתיהן שלו, או כשהחפץ קודש או אסור בהנאה.

  1. ב:אשליח לקידושיןהאיש, האישה והאב יכולים לקדש על ידי שליח — ומה נחשב שווה פרוטה כשמקדשים בכמה תמרים בזה אחר זה.סימןמקדש בו ובשלוחו
  2. ב:בטעות בחפץ ובמעמדיין ונמצא דבש, כסף ונמצא זהב, עשיר ונמצא עני — כל אי-התאמה מבטלת את הקידושין, ורבי שמעון אומר שהטעיה לטובת האישה אינה מבטלת.סימןבכוס זה של יין
  3. ב:גייחוס, מקום מגורים ו"בלבי היה"אמר כהן ונמצא לוי, בן עיר ונמצא בן כרך וכיוצא בהם — אינה מקודשת, ואף אם אמרה שבלבה הסכימה, אין בכך כלום.סימןעל מנת שאני כהן
  4. ב:דשליח שחרג מן השליחותציון מקום בשליחות יכול להיות קפידה, תנאי של ממש, או מראה מקום בלבד — ובכך תלוי אם הקידושין חלים.סימןבמקום פלוני
  5. ב:הנדרים ומומים שלא נתגלוהמקדש אישה על תנאי ונמצאו בה נדרים או מומים — אינה מקודשת; כנסה סתם — יוצאת בלא כתובה, והמומים הם אלו הפוסלים בכהנים.סימןנדרים / מומין
  6. ב:וסבלונות אינם מתקנים קידושין שלא חלוקידושין שלא חלו — בשתי נשים בפרוטה אחת, בפחות משווה פרוטה או בידי קטן — אינם נתקנים בסבלונות שנשלחו אחר כך.סימןסבלונות
  7. ב:זאישה ובתה, שתי אחיותהמקדש בבת אחת שתי נשים שהן ערווה זו לזו — אין אף אחת מקודשת, ומעשה הכלכלה בחמש נשים מראה כיצד הדין חל בקבוצה מעורבת.סימןאשה ובתה / כלכלה
  8. ב:חקידושין בנכסי קודשכהן אינו מקדש בחלקו שבקרבנות, ובמעשר שני ובהקדש נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה בין שוגג למזיד.סימןבחלקו / במעשר שני
  9. ב:טקידושין באיסורי הנאהאין מקדשים באחד מתשעה דברים האסורים בהנאה, אבל מכר אותם וקידש בדמיהם — הקידושין חלים.סימןבערלה בכלאי הכרם
  10. ב:יתרומות, מעשרות ומתנות — מקדשים בהםמתנות הכהונה שהן ממונו של הכהן כשרות לקידושין, ואפילו ישראל שירש אותן בדרך כשרה מקדש בהן.סימןבתרומות ובמעשרות

תְּנָאִים וְיוּחֲסִין

פרק גהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ

"הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ" — תנאים, מרוצים וייחוס הוולד

סימןקִדּוּשִׁין עַל תְּנַאי

שני דברים כדאי לדעת מראש. איש מקדש אישה כשהוא נותן לה דבר שווה ערך, לרוב מטבע, ואומר לה שהיא מקודשת לו; מאותה שעה היא קשורה אליו, ורק גט יכול להתירה. ואפשר לקדש על תנאי: אם התקיים מה שהבטיח — הקידושין קיימים, ואם לאו — כאילו לא היו מעולם. הפרק עובר על תנאים כאלה, בכסף, בקרקע, במעשים וברצון האב, ועל מקרים שבהם אין ידוע מי קידש את מי. הוא נחתם בשאלה אחרי מי הולך ייחוס הוולד.

  1. ג:אהחבר שרימהמי שנשלח לקדש אישה לחברו וקידש אותה לעצמו — נהג ברמאות, ואף על פי כן היא מקודשת לו.סימןקדשה לעצמו / שלשים יום
  2. ג:ב"על מנת ש..." — תנאי בכסףקידושין על תנאי של מאתיים זוז — שיתן לה, שיש לו או שיראה לה — וכשהתנאי מתקיים, היא מקודשת.סימןמאתים זוז
  3. ג:גבית כור — תנאי בקרקעאותו היגיון בקרקע: שיש לו בית כור עפר, שיש לו במקום מסוים, או שיראה לה — ורק קרקע שלו מקיימת את התנאי.סימןבית כור עפר
  4. ג:דתנאי כפולרבי מאיר: כל תנאי שאינו כפול, גם "אם כן" וגם "אם לא", כתנאי בני גד ובני ראובן — אינו תנאי, ורבי חנינא בן גמליאל חולק.סימןתנאי בני גד
  5. ג:הדבר שלא בא לעולםטעות במעמד האישה אינה מבטלת את הקידושין, וקידושין בדבר שלא בא לעולם אינם תופסים — ובבת שטרם נולדה, רק אם הריונה כבר ניכר.סימןכסבור הייתי / לאחר שאתגיר
  6. ג:ותנאי של מעשה ו"שירצה אבא"קידושין על מנת שיעשה מעשה, או על מנת שירצה אבא — ומה הדין כשמת האב או כשמת החתן לפני שאמר האב את דברו.סימןלשלטון / שירצה אבא
  7. ג:זקידושין שנשכחואב שקידש את בתו ואינו זוכר למי: בא אחד ואמר "אני קידשתיה" — נאמן; באו שניים — שניהם נותנים גט.סימןאיני יודע למי
  8. ג:חנאמנות האב וגבולותיהאב נאמן לומר שקידש את בתו וגירשה בעודה קטנה, ואינו נאמן משבגרה, וגם לא לומר שנשבתה והוא פדה אותה.סימןקדשתיה וגרשתיה / בשעת מיתתו
  9. ג:ט"בתי הגדולה" — שתי כיתות של בנותאב לבנות משתי נשים שקידש את "בתו הגדולה" ואינו יודע איזו — רבי מאיר ורבי יוסי חלוקים עד כמה רחב הכינוי "גדולה".סימןשתי כתי בנות
  10. ג:יהוא אומר קידשתי, היא אומרת לאכשהצדדים חלוקים אם היו קידושין, הודאתו של כל צד אוסרת רק אותו עצמו בקרובי השני.סימןקדשתיך / לא קדשתני
  11. ג:יאהוא טוען לבת, האם טוענת לעצמההשלמת מקרי המשנה הקודמת: הוא אומר שקידש את הבת, והאם אומרת שקידש דווקא אותה עצמה — וכל הודאה אוסרת רק את מי שאמר אותה.סימןקדשתי את בתך
  12. ג:יבארבעה כללים בייחוס הוולדהמפה של דיני הייחוס: מתי הוולד הולך אחר האב, מתי אחר הפגום, מתי הוא ממזר, ומתי הוא הולך אחר אמו.סימןהולד הולך
  13. ג:יגתחבולתו של רבי טרפוןרבי טרפון: ממזר יכול לטהר את זרעו — נושא שפחה, והבן שנולד עבד משוחרר ויוצא בן חורין; ורבי אליעזר חולק.סימןיכולין ממזרים לטהר

פרק דעֲשָׂרָה יוּחֲסִין

"עֲשָׂרָה יוּחֲסִין" — יוחסין, ייחוד וחתימת סדר נשים

סימןיִחוּס וְיִחוּד

שני דברים כדאי לדעת מראש. בימי המשנה היה ייחוס המשפחה חשוב לנישואין: כהן רשאי לשאת רק אישה מיוחסת, וממזר, מי שנולד מאיסור ערווה, אסור לבוא בקהל ישראל, ולכן שמרו משפחות על ייחוסן בקפידה. הפרק נפתח בעשרה יוחסין שעלו מבבל עם עזרא, ובשאלה מי מהם מותר במי; ממשיך בבדיקת משפחת הכלה, בנאמנות הורים על ילדיהם ובאיסור ייחוד; ונחתם בשאלה איזו אומנות ילמד אדם את בנו.

  1. ד:אעשרה יוחסיןעשרה מעמדות של ייחוס עלו מבבל עם עזרא, והם מתחלקים לשלוש דרגות של מי מותר לבוא במי.סימןעשרה יוחסין עלו מבבל
  2. ד:בשתוקי, אסופי ואבא שאולהגדרת שני מקרי הספק, שתוקי ואסופי — וקולתו של אבא שאול, שבודקים את האם ומקבלים את דבריה.סימןשתוקי / אסופי
  3. ד:גודאי בוודאירבי אליעזר: ודאי בוודאי מותר, אבל ודאי בספק או ספק בספק אסור — והספקות הם שתוקי, אסופי וכותי.סימןהאסורים לבא בקהל
  4. ד:דבדיקת יוחסין — ארבע אימהותכהן הנושא בת כהן בודק ארבע אימהות, שהן שמונה נשים, והנושא לויה או בת ישראל מוסיף עליהן עוד דור.סימןארבע אמהות
  5. ד:המזבח, דוכן וסנהדריןמשנמצא אב ששימש במזבח, על הדוכן או בסנהדרין, או שהוחזק משוטרי הרבים וגבאי צדקה — אין בודקים למעלה ממנו.סימןמן המזבח ולמעלה
  6. ד:ובת חלל זכר — לעולםפסול החללות עובר בשושלת הזכרים לעולם, ואילו ישראל שנשא חללה — בתו כשרה לכהונה.סימןבת חלל זכר
  7. ד:זהגרים והכהונהשלוש שיטות בשאלה אם בת של גרים כשרה לכהונה: רבי יהודה, רבי אליעזר בן יעקב ורבי יוסי.סימןגר שנשא גיורת
  8. ד:חיכיר — דבר האבאב האומר על בנו שהוא ממזר אינו נאמן, ורבי יהודה אומר שנאמן מכוח הכתוב "יכיר".סימןבני זה ממזר
  9. ד:טשליח מול משלחאב שמינה שליח לקדש את בתו וקידשה גם בעצמו — הקידושין שקדמו הם הקיימים, ואם אין ידוע, שניהם נותנים גט.סימןשנתן רשות לשלוחו
  10. ד:ייצא ואשתו עמויצא למדינת הים עם אשתו וחזר עמה ועם בניו — אינו צריך להביא ראיה לא עליה ולא עליהם.סימןשיצא הוא ואשתו
  11. ד:יאנשא במדינת היםיצא רווק למדינת הים ונשא שם אישה — עליו להביא ראיה על האישה, ועל הבנים רק אם מתה והם באו בלעדיה.סימןאשה נשאתי במדינת הים
  12. ד:יבייחוד והיוצא מן הכלל שבמשפחהאין איש מתייחד עם שתי נשים, ורבי שמעון מתיר כשאשתו עמו; ועם אמו ועם בתו מותר לאדם להתייחד.סימןלא יתיחד
  13. ד:יגרווק ואישה אינם מלמדים תינוקותדיני הייחוד מגיעים לבית הספר: רווק לא ילמד תינוקות ואף לא אישה, בשל ההורים ולא בשל הילדים.סימןמי שאין לו אשה
  14. ד:ידאיזו אומנות — ותורה בחתימהרבי מאיר, רבי שמעון בן אלעזר, אבא גוריא ורבי נהוראי על האומנות שילמד אדם את בנו — ואברהם אבינו חותם את סדר נשים.סימןאמנות נקיה / אלא תורה