מונח

תְּחוּם שַׁבָּת

גבול ההליכה בשבת

הגבול (כאלפיים אמה מחוץ לעיר) שאסור ללכת מעבר לו בשבת.

היכן זה מופיע

12 משניות

  1. שַׁבָּת כג:גדיבור בשבת ותכנון למוצאי שבתאין הולכים עד קצה התחום עם חשכה כדי לפתוח במלאכה שאסורה בשבת עצמה, אבל הולכים לשם לצורך דבר המותר בשבת, כגון שמירת פירות.
  2. שַׁבָּת כג:דלצורך מצווה מחשיכיןהתחום הוא אלפיים האמה שמותר להלך בהן בשבת, ולצורך מצווה מותר להגיע עד קצהו.
  3. עֵרוּבִין ג:דהעירוב שהתגלגלכל רשימת התקלות נמדדת ברגע אחד: בבין השמשות, השעה שבה נקנית השביתה, צריך העירוב להיות שלם, בתוך התחום, ובמקום שאפשר להגיע אליו.
  4. עֵרוּבִין ד:בשפופרת הראייה של רבן גמליאלכל המעשה תלוי במקום שבו עבר קו התחום עם חשכה: מבפנים — קנו הנוסעים שביתה יחד עם העיר; מבחוץ — היו נכלאים בספינה.
  5. עֵרוּבִין ה:גשלושה כפרים — עיר אחתכל התרגיל הזה — צירוף כפרים על ידי רצועות קרפף מדומות — נועד להזיז את קו הפתיחה של אלפיים האמה, הוא תחום השבת שאסור לצאת ממנו.
  6. עֵרוּבִין ה:דמודדים בחבלהתנאי הזה מגלה שהתחום הוא גם מסר לציבור: מסלולו הגלוי של המודד אסור שיטעה את בני העיר בנוגע למקום שבו נגמרות באמת אלפיים אמותיהם.
  7. עֵרוּבִין י:במחבר לחבר, שרשרת של ידייםרבי יהודה מניח לשרשרת הידיים להוליך את החבית אל מעבר לתחום, ובלבד שכל מעביר נשאר בתוך תחומו שלו.
  8. בֵּיצָה ה:גכרגלי הבעליםלחפץ אין תחום שבת משלו; הוא שואל את תחומו של בעליו. לפיכך "כרגלי הבעלים" פירושו שאין החפץ יוצא אלא בתוך אלפיים האמה הנמדדות מן המקום שבו קנה בעליו את שביתתו לאותו יום.
  9. בֵּיצָה ה:דשאילה מערב החג ובתוך החגחפץ קונה את שביתתו — ועמה את תחומו — במקום שבו הוא נמצא בכניסת היום. נשאל מבעוד יום, הרי הוא ברשות השואל כשנכנס החג, ולפיכך הוא נושא את תחומו של השואל ולא את תחומו של המשאיל.
  10. בֵּיצָה ה:הגחלת, שלהבת, והבורותהגחלת, שהיא חפץ ממשי, נושאת את תחום בעליה ככל דבר שאול. השלהבת, שאין בה ממש, אינה קונה תחום כלל — ובכך מתחדד במה תלוי הכלל "כרגלי הבעלים": בדבר שיש בו ממש.
  11. בֵּיצָה ה:ולא יביאו לוהפירות הם "כרגלי הבעלים", ולפיכך הם נושאים את תחומו שלו ולא את תחומם של הנושאים אותם. ואף שבני העיר הרחיבו את תחומם בעירוב, אין בכוחם לגרור חפץ מעבר לגבול שקבעו רגלי בעליו.
  12. רֹאשׁ הַשָּׁנָה ב:ההיכן התכנסו העדיםעד שעבר את תחום השבת כדי להעיד איבד את חופש התנועה שלו; תקנתו של רבן גמליאל מחזירה לו תחום מלא של אלפיים אמה במקום שאליו הגיע, והופכת גורם מרתיע להסדר שאפשר לחיות איתו.