קטגוריה
מוּעָד
בהמה שהוחזקה בנזק, ובעליה משלם נזק שלם
בהמה שבעליה הוזהר באופן רשמי על דרך הנזק שלה — בדוגמה הקלאסית, שור שנגח שלוש פעמים — היא "מועדת". בעליה משלם נזק שלם על מה שהיא משחיתה, ונפרע מכל נכסיו, ולא מגוף הבהמה בלבד. המועד עומד כנגד התם (שעדיין לא הוחזק להזיק, ומשלם חצי נזק מגופו), וההבחנה הזאת עוברת לאורך כל דיני הנזיקין שבבבא קמא.
היכן זה מופיע
7 משניות
- בָּבָא קַמָּא א:דתם ומועד — חצי נזק או נזק שלםהמשנה מעמידה את התם מול המועד — הבהמה שכבר הוחזקה בנזק והתרו בבעליה, ומעתה הוא משלם נזק שלם — וזו ההבחנה המרכזית שהפרק כולו הולך אליה.
- בָּבָא קַמָּא ב:דתם ומועד: כיצד שור קונה חזקת נגיחה וכיצד הוא מאבד אותהשור נעשה מועד משהעידו בו עדים שנגח שלושה ימים, לדעת רבי יהודה, או שלוש פעמים, לדעת רבי מאיר; מאותה שעה בעליו מוזהר, והוא משלם נזק שלם ממיטב נכסיו.
- בָּבָא קַמָּא ג:חשני שוורים ושני בני אדם — מי משלם וכמהשור מועד כבר נגח ונשנו נגיחותיו והתרו בבעליו, ומעתה הוא משלם את הנזק כולו — וכאן את כל ההפרש שביניהם, ולא מחציתו.
- בָּבָא קַמָּא ג:יאשור רודף ונטל הראיהמאחר שהמועד משלם נזק שלם והתם מחצית, מבקש הניזק לתלות את הנזק במועד; ומשאין בידו ראיה, כלל נטל הראיה מכריע נגדו.
- בָּבָא קַמָּא ד:בשור שהועד למקצתכל עיקרה של המשנה הוא שאין ההעדה הכול או לא כלום: שור יכול להיות מוחזק בנגיחה כלפי מטרה אחת ועודנו תם כלפי אחרת.
- בָּבָא קַמָּא ד:השור שהרג אדםאין הכופר אלא בבעל המועד: נגיחותיו המוחזקות וההתראה שבהן עושות את בעליו אחראי למיתה, ואילו התם שהרג בראשונה — בעליו פטור מן הכופר.
- בָּבָא קַמָּא ד:טמסירת השור וחובת השמירההשומר נכנס לחיובו המדויק של הבעלים: נזק שלם אם השור מועד ומחצית אם הוא תם — אותה חלוקה של תם ומועד העוברת בכל הפרק.