סדר מוֹעֵד · 23 משניות

חֲגִיגָה

חגיגה — מסכת העלייה לרגל. שלושה פרקים בה: מי חייב בראייה, להיראות בבית המקדש ברגל; גבולות הלימוד בסתרי התורה, לצד שלשלת המחלוקת של הזוגות; וחומרות הקודש והתרומה בענייני טהרה — ובסופה טיהור המקדש מחדש לאחר הרגל.

עֲלִיָּה לָרֶגֶל

פרק אהַכֹּל חַיָּבִין

"הַכֹּל חַיָּבִין" — ראייה בבית המקדש

סימןרְאִיָּה וְקָרְבָּנוֹת

שלוש פעמים בשנה, בפסח, בשבועות ובסוכות, היה על כל איש מישראל לעלות לבית המקדש, ולא בידיים ריקות: הוא הביא עולה על שנראה שם, היא עולת הראייה, וקרבן שלמים שאכל עם בני ביתו, הוא החגיגה. הפרק שואל מי חייב לעלות, ובאיזה גיל חייב אב להעלות את בנו; אחר כך כמה צריך כל קרבן להיות שווה, באיזה כסף מותר לקנותו, ועד מתי אפשר עוד להביא קרבן שלא הובא בזמנו. הוא נחתם בהלכות שיש להן פסוקים רבים, ובהלכות שהן כהררים התלויים בשערה.

  1. א:אמי חייב בראייההכול חייבים בראייה חוץ מחרש, שוטה וקטן, נשים, עבדים, חיגר, סומא, חולה וזקן — ובית שמאי ובית הלל נחלקים איזהו קטן.סימןהכל חיבין בראיה
  2. א:בכמה לראייה וכמה לחגיגהבית שמאי אומרים הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף, ובית הלל הופכים: הראייה מעה כסף והחגיגה שתי כסף.סימןהראיה שתי כסף
  3. א:געולות מן החוליןעולות במועד באות מן החולין והשלמים מן המעשר; ובחגיגה של יום טוב הראשון של פסח בית שמאי אומרים מן החולין ובית הלל מן המעשר.סימןעולות במועד
  4. א:דישראל וכהנים — ובמה יוצאיםישראל יוצאים ידי חובתם בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה, והכהנים גם בחטאות ובאשמות, בבכור ובחזה ושוק — אבל לא בעופות ולא במנחות.סימןישראל יוצאין
  5. א:המרובים האוכלים או מרובים הנכסיםמי שאוכליו מרובים ונכסיו מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות, ומי שנכסיו מרובים ואוכליו מועטים — להפך; ורבו שניהם — איש כמתנת ידו.סימןאוכלים מרבים
  6. א:ותשלומין כל הרגלמי שלא חג ביום טוב הראשון חוגג את כל הרגל ואף ביום טוב האחרון, ועבר הרגל ולא חג — מעוות לא יוכל לתקן.סימןמי שלא חג
  7. א:זמיהו המעוותרבי שמעון בן מנסיא אומר שהמעוות הוא הבא על הערווה והוליד ממזר, ולא הגונב שיכול להחזיר; ורבי שמעון בן יוחאי — תלמיד חכם הפורש מן התורה.סימןהוליד ממנה ממזר
  8. א:חהררים התלויין בשערההיתר נדרים פורח באוויר ואין לו על מה שיסמוך, הלכות שבת, חגיגות ומעילות מקרא מועט והלכות מרובות, והדינים והעבודות — הן הן גופי תורה.סימןכהררים התלויין בשערה

קֹדֶשׁ וְטָהֳרָה

פרק באֵין דּוֹרְשִׁין

"אֵין דּוֹרְשִׁין" — סתרי תורה, הזוגות ומדרגות הטהרה

סימןנִסְתָּרוֹת סְמִיכָה וְטָהֳרָה

שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. יש חלקים בתורה שלימדו אותם רק ביחידות, לתלמיד שהיה מוכן להם, משום שטעות בהם עלולה להרחיק אדם מאוד מן הדרך. ואת המזון שמרו בטהרה בדרגות שונות: מה שהספיק למאכל רגיל לא הספיק לתרומה, ומה שהספיק לתרומה לא הספיק לקודש. הפרק מונה שלושה נושאים כאלה שלומדים ביחידות, ואחר כך חמישה דורות של מנהיגים, הזוגות, שנחלקו אם סומכים ידיים על הקרבן ביום טוב. הוא נחתם בדרגות הטהרה, שכל אחת מהן נשמרת מפני זו שמתחתיה.

  1. ב:אאין דורשיןאין דורשים בעריות בשלושה, במעשה בראשית בשניים ובמרכבה ביחיד, והמסתכל במה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור — ראוי לו שלא בא לעולם.סימןבמעשה בראשית / במרכבה
  2. ב:בהזוגות וסמיכה ביום טובחמשת הזוגות, מיוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ועד שמאי והלל, נחלקו אם סומכים ביום טוב — והראשונים שבכל זוג היו נשיאים, והשניים אבות בית דין.סימןיוסי בן יועזר
  3. ב:גאילו קרבנות קרבים ביום טובבית שמאי אומרים שמביאים ביום טוב שלמים ואין סומכים עליהם, אבל לא עולות, ובית הלל אומרים שמביאים שלמים ועולות וסומכים עליהם.סימןמביאין שלמים
  4. ב:דעצרת שחלה בערב שבתכשחל חג השבועות בערב שבת נחלקו בית שמאי ובית הלל אם יש לו יום טבוח אחר השבת, וכשחל בשבת עצמה הכול מודים שיום הטבוח אחריה.סימןיום טבוח
  5. ב:הנטילה, טבילה ומי חטאתלחולין, למעשר ולתרומה נוטלים לידיים, לקודש מטבילים, ולחטאת — נטמאו ידיו נטמא גופו; וכך נפתח סולם מדרגות הטהרה.סימןנוטלין לידים
  6. ב:וטבילה לפי הכוונההטובל לחולין והוחזק לחולין — אסור במעשר, וכן בכל מדרגה ומדרגה עד החטאת; טבל לחמור — מותר בקל, וטבל ולא הוחזק — כאילו לא טבל.סימןהטובל לחלין
  7. ב:זבגדי עם הארץ מדרסכל מדרגת טהרה רואה את בגדי המדרגה שמתחתיה כמדרס — מעם הארץ ועד החטאת — ואף מטפחתם של יוסף בן יועזר ויוחנן בן גודגדא הייתה מדרס.סימןבגדי עם הארץ

פרק גחֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ

"חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ" — סולם החומרות

סימןקֹדֶשׁ וּתְרוּמָה

שני דברים כדאי לדעת לפני שמתחילים. גם הקודש — בשר הקרבנות, המנחות והיין לנסכים — וגם התרומה, חלקו של הכהן מן היבול, צריכים להישמר בטהרה, אלא שעל הקודש הקפידו יותר. ומי שאינו נזהר בטהרה לא היה נאמן עליה בדרך כלל, חוץ ממקומות שחכמים לא יכלו להימנע מהם, ובעיקר ברגלים, כשכל ישראל התכנסו בירושלים. הפרק מונה את הדרכים שבהן הקודש חמור, ואחר כך את הדרך האחת שבה התרומה חמורה, מי נאמן ומתי, וכיצד טיהרו את כלי המקדש בתום הרגל.

  1. ג:אחומר בקודש מבתרומההחומרות הראשונות של הקודש על התרומה: אין מטבילים כלים בתוך כלים, אחורי הכלי ותוכו אחד, אין נושאים מדרס עם הקודש, ובקודש מתיר את הקשר לפני הטבילה.סימןחמר בקדש
  2. ג:בעוד חומרות: כלים וידייםכלים הנגמרים בטהרה טעונים טבילה לקודש, הכלי מצרף את מה שבתוכו, הרביעי בקודש פסול, והיד מטמאה את חברתה בקודש — ולא בתרומה.סימןכלים הנגמרין בטהרה
  3. ג:גאוכלים נגובים, אונן ומחוסר כיפוריםאוכלים נגובים אוכלים בידיים מסואבות בתרומה ולא בקודש, והאונן ומחוסר הכיפורים צריכים טבילה לקודש ולא לתרומה.סימןאוכלין אכלים נגובין
  4. ג:דחומר בתרומהביהודה עמי הארץ נאמנים על טהרת הקודש כל השנה, ועל התרומה רק בשעת הגיתות והבדים, ובמדומע — אף שבעים יום לפניהן.סימןחמר בתרומה
  5. ג:הקו המודיעיתמן המודיעית ולפנים, לצד ירושלים, נאמנים עמי הארץ על כלי חרס, ומן המודיעית ולחוץ אינם נאמנים — אותו קדר, אותן קדרות, וההבדל רק בקו.סימןהמודיעית ולפנים
  6. ג:וגבאים, גנבים וירושליםגבאים שנכנסו לבית וגנבים שהחזירו את הכלים נאמנים לומר לא נגענו, ובירושלים נאמנים על הקודש, ובשעת הרגל אף על התרומה.סימןהגבאין שנכנסו
  7. ג:זיגמור או לא יגמורהפותח חביתו או המתחיל בעיסתו ברגל — רבי יהודה אומר יגמור וחכמים אומרים לא יגמור; ומשעבר הרגל מעבירים על טהרת העזרה, חוץ מבערב שבת.סימןהפותח את חביתו
  8. ג:חהשולחן, המנורה ושני המזבחותכל כלי המקדש טעונים טבילה לאחר הרגל, ומזהירים את עמי הארץ שלא ייגעו בשולחן ובמנורה; ורבי אליעזר וחכמים נחלקים בשני המזבחות.סימןבשלחן ובמנורה