עיקרון

יוֹבֵל

השנה החוזרת אחת לחמישים שנה

היובל — שנת החמישים, החוזרת אחת לחמישים שנה (ויקרא כה, ח–יג). הוא נכנס בתקיעת שופר ביום הכיפורים, ובו חוזרת נחלת האבות לבעליה השבטיים המקוריים, כל עבד עברי יוצא לחירות (עבד עברי, אמה עבריה, נרצע), ועבודת האדמה אסורה. היובל נהג רק בזמן שרוב ישראל ישבו בארץ ישראל; ומשגלו עשרת השבטים הוא בטל. מסכת ערכין עוסקת בדיניו.

היכן זה מופיע

8 משניות

  1. רֹאשׁ הַשָּׁנָה א:אארבעה ראשי שניםאף היובל — שנת החמישים שבה חוזרות הקרקעות לבעליהן והעבדים יוצאים לחירות — נמנה מא' בתשרי, אף שהמעשה המרכזי שלו, תקיעת השופר, הוא ביום הכיפורים. מעמדה של השנה מתחיל כבר בראש החודש.
  2. רֹאשׁ הַשָּׁנָה ג:ההיובל שווה לראש השנה בתקיעות ובברכותשופר היובל נתקע ביום הכיפורים כסימן לחירות, ובכל זאת משווה אותו המשנה לשופר של ראש השנה — ומכאן שדיני שופר של החג חורגים מראש השנה עצמו.
  3. קִדּוּשִׁין א:בהעבד העברי, האמה העברייה והנרצעפגעה שנת החמישים באמצע זמנו — יוצא לחירות מיד, ואין זה משנה כמה נותר לו. המקור: "עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ" (ויקרא כה, מ).
  4. בְּכוֹרוֹת ח:ימה אינו חוזר ביובלביובל חוזרת קרקע שנמכרה למשפחתה, ולכן המשנה שואלת אילו העברות נחשבות ירושה או מתנה, ונשארות ביד המקבל.
  5. עֲרָכִין ז:אהקדשת שדה אחוזה סמוך ליובלכל החשבון שבפרק נשען על מחזור היובל — שנת החמישים, שבה שדות האבות חוזרים לבעליהם: שדה אחוזה שהוקדשה נפדית לפי השנים שנותרו עד היובל הבא, ולכן מועד ההקדשה ביחס ליובל קובע את המחיר.
  6. עֲרָכִין ח:אפתח אתה ראשוןסכום הפדיון הקצוב חל רק בזמן שהיובל נוהג; משגלו השבטים ובטל היובל, השדה נפדית בשוויה האמיתי.
  7. עֲרָכִין ט:אהמוכר שדה אחוזה: שתי שנים לפחותדיני המכירה והגאולה האלה נוהגים רק בזמן שהיובל נוהג, שהרי מכירה סתם של שדה אחוזה אינה אלא עד היובל הבא, שבו היא חוזרת לבעליה.
  8. עֲרָכִין ט:זבתי החצרים — נגאלים מיד, ויוצאים ביובלבית בחצרים מקבל גם את קולות השדה: אם לא נגאל, הוא חוזר למוכר ביובל, ואפשר לגאול אותו במחיר המופחת לפי השנים שהחזיק בו הלוקח.