עיקרון
יֵאוּשׁ
ויתור הבעלים על התקווה להשיב את אבדתו
ויתורו של הבעלים על התקווה להשיב אליו חפץ שנגזל או שאבד. משחל ייאוש של ממש — ולעתים קרובות הוא ניכר בכך שהבעלים צועק על אבדתו — פוקעת אחיזתו המשפטית בחפץ, ויחד עם שינוי רשות הוא יכול לעבור לבעלותו של אחר. הייאוש הוא שמאפשר למקבל בתום לב להחזיק בחפץ חלופי שמסרו לו גזלנים, ולמציל להחזיק במה שהציל מן הנהר או מן הליסטים. אם מניחים שהבעלים נתייאש — תלוי בנסיבות האבדה.
היכן זה מופיע
2 משניות
- בָּבָא קַמָּא י:בייאוש, הצלה ונחיל שברחזה מנועה של המשנה כולה: משנתייאשו הבעלים הראשונים מלמצוא את החפץ שנלקח מהם, פקעה בעלותם, והחפץ יכול לעבור למי שיזכה בו אחריהם.
- בָּבָא מְצִיעָא ב:גהמקום מגלה של מי החפץחפצים הטמונים בגל עתיק או בכותל ישן מונחים שם זמן כה רב, עד שכל בעלים נתייאש מהם לפני דורות — וזו דוגמת הייאוש המובהקת שמפקיעה את המציאה לטובת המוצא.