מונח

וֶסֶת

המועד הקבוע שבו האישה רואה דם

הווסת הוא המועד הקבוע שבו רגילה האישה לראות דם, והוא נקבע משחזר באותו מועד שלוש פעמים. מפני שדמה בא בקביעות בזמנו, אישה שיש לה וסת קבוע מוחזקת כמי שהתחילה לראות בדיוק במועדה; ולכן אין חשש שהיה דם קודם לכן, ואין טומאה למפרע מעבר לשעת הראייה.

היכן זה מופיע

4 משניות

  1. נִדָּה א:אעד כמה לאחור מגיעה הטומאה?אישה שיש לה וסת קבוע מוחזקת כמי שהתחילה לראות בדיוק במועדה, ולפיכך אין כאן חשש למפרע — היא טמאה רק מאותה שעה, כדברי שמאי.
  2. נִדָּה ט:חוסת של תחושהאישה שיש לה וסת קבוע סומכים עליה שהתחילה לראות בדיוק בזמנו, ולכן אינה מטמאת למפרע — זהו הכלל "דיה שעתה".
  3. נִדָּה ט:טמתי התחושה נחשבתעיתוי הדם בתוך הוסת — בתחילתו או בסופו — קובע למפרע אילו מן הדברים שעסקה בהם טמאים.
  4. נִדָּה י:בנידה שלא בדקה בין השמשותאישה שיש לה וסת קבוע מוחזקת כמי שרואה רק בזמנה הקבוע, ולכן דם שנמצא מאוחר אינו מעורר חשש למפרע — די לה בשעתה, כמו שנשנה בנידה א, א.