עיקרון

תּוֹךְ

חללו הפנימי של הכלי, שבו הוא מחזיק

החלל הפנימי המתפקד של כלי — בית הקיבול המחזיק את תוכנו כנגד כוח המשיכה. התורה תולה את טומאתם של כלי חרס בתוכם: "וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו" (ויקרא יא, לג) — כלומר אל חללו. פריט חרס שאין לו תוך יוצא לגמרי ממערכת טומאת כלי החרס: אינו נטמא מלמעלה, אינו נטמא מן האוויר, ואין בו גם דין גב. כל הפרק השני של מסכת כלים סובב על השאלה אם לפריטים גבוליים (טבלאות שאין להן לזבז, צינורות נקובים, מכסים, פנסים שאין בהם בית לשמן, כיסויים ששינו את ייעודם) יש תוך של ממש.

היכן זה מופיע

6 משניות

  1. כֵּלִים ב:גרשימת הטהורים — חפצי חרס שאין להם בית קיבול של ממשהעיקרון הכללי של הפרק נאמר כאן במפורש: כלי חרס שאין לו תוך של ממש יוצא לגמרי ממערכת הטומאה. זה הכלל, הנשען על הכתוב, המכריע בכל מקרי הגבול שבמשניות ד–ח.
  2. כֵּלִים ד:דשפיות רבות וצורת התוך; מתי כלי חרס נעשה כליכל חידת השפיות סובבת על השאלה איזו שפה קובעת את התוך הפועל של הכלי — האוויר שבחללו, שבו כלי חרס נטמא. השפה הגבוהה מכריעה.
  3. כֵּלִים ח:בתוך תוכו: כלי שלם בתנור, והנקב שמבטל את הגנתוהתורה תלתה את טומאת כלי החרס ב"תוכו" (ויקרא יא, לג), ודרשו: תוכו, ולא תוך תוכו. כלי שלם התלוי בתנור יוצר "תוך" שני, נפרד, ולכן שרץ שבתוכו אינו מגיע אל תוכו של התנור.
  4. כֵּלִים י:חלפסין זו בתוך זו: "תוכו" ולא "תוך תוכו"המשנה כולה נשענת על דין כלי חרס, שהטומאה נכנסת רק אל תוכו שלו, אל האוויר שבחללו — "אל תוכו, ולא אל תוך תוכו". שרץ באוויר חללה של לפס אחת הוא "תוך תוכו" ביחס לשכנתה, ולכן אינו עובר אליה.
  5. כֵּלִים כה:אאילו כלים יש להם אחוריים ותוךהתוך הוא חללו הפנימי של הכלי, שבו הוא עושה את מלאכתו. שאלת היסוד של הפרק היא אם תוכו של כלי ואחוריו נידונים לעניין טומאת משקין כשני אזורים נפרדים.
  6. כֵּלִים כז:אסולם החומרים: חמישה, ארבעה, שלושה, שניים, אחדכלי חרס נטמא רק מתוכו, מן האוויר שבחללו. משנה זו מפרשת את התלות: אין לו תוך — אין בו שום צד שיכול להיטמא, ואפילו לא מאחוריו.