קטגוריה
טֶבֶל
יבול שלא הופרשו ממנו המתנות, ואסור באכילה
יבול שבוודאי חייב במתנות הכהנים והלויים, אלא שעדיין לא הופרשו ממנו. אכילת טבל אסורה מן התורה עד שמפרישים ממנו תרומה, תרומת מעשר ומעשרות. הטבל חמור מן הדמאי: הדמאי אינו אלא ספק שלא עושר, ויש בו כמה קולות, ואילו הטבל מצריך לקרוא שם לכל המתנות ולהפריש אותן, ואם אפשר לסמוך על ברירה כדי להתיר את האכילה לפני שנעשתה ההפרשה בפועל — נחלקו בדבר התנאים.
היכן זה מופיע
17 משניות
- דְּמַאי ז:דקריאת שם למעשרות על טבל ודאיבשונה מן הדמאי שבמשניות הקודמות, היין הזה הוא טבל ודאי שלא עושר כלל, ולכן המעשרות שהוא קורא להם שם הם חובה גמורה ולא ספק.
- דְּמַאי ז:ההכרזה מרחוק על תאנים שבביתהתאנים האלה הן טבל ודאי שלא עושר כלל, ולכן המתנות שהוא קורא להן שם הן חובה גמורה מן התורה, כמו יינם של הכותים במשנה הקודמת.
- דְּמַאי ז:ושתי כלכלות והנוסח שמועילשתי הכלכלות אינן מעושרות, ולכן אפשר עקרונית לקבוע את מעשרותיה של כל אחת בחברתה — השאלה היא אם הנוסח שאמר באמת פועל.
- דְּמַאי ז:זכמה נוטלים כשהתערבו הפירותהמשנה כולה עוסקת בטבל שהתערב בכמויות אחרות; הכלל הוא שהטבל שהתערב שומר על מעמדו וטעון עישור מלא.
- תְּרוּמוֹת ב:במתי ההפרשה הפסולה בכל זאת קיימתטבל הוא יבול שלא הופרשו ממנו המתנות המחויבות, ולכן הוא אסור באכילה. כאן המעשר הראשון של הלוי הוא עצמו טבל, מפני שלא הופרשה ממנו תרומת המעשר שלו — ובו הוא משתמש כדי לפטור את שאר מעשרותיו.
- תְּרוּמוֹת ח:בתרומה שבתוך הפהאם נתברר שהאוכל היה טבל — יבול שלא הופרשו ממנו המתנות — הרי הוא היה אסור מלכתחילה, עוד לפני שנכנס לפיו, ולפיכך הכול מודים שיפלוט.
- תְּרוּמוֹת ט:דגידולי תרומה תרומה, וגידוליהם של השארטבל הוא יבול שעדיין לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, ורובו מזון רגיל הממתין למתנותיו. מכיוון שרובו חולין, גידוליו חולין ואינם נכללים בסייג שגזרו חכמים בתרומה.
- תְּרוּמוֹת ט:וגידולי טבל, ודינם של השום והבצליםטבל הוא יבול שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, ואסור באכילה עד שיינטלו מתנותיו. גידוליו מותרים באכילת עראי כשהזרע כלה, מפני שאז נחשבת התבואה צמיחה חדשה ולא הטבל המקורי.
- תְּרוּמוֹת ט:זאכילת עראי, ושתילים שפקעה טומאתםאף שלדעה זו אין קניינו של נכרי בארץ פוטר את הפירות ממעשרות — והרי הם טבל — עדיין מותר לפועל לטעום מהם עראי, שלא אסרו כאן אכילת עראי של טבל.
- תְּרוּמוֹת י:וחבילי תלתן של כלאי הכרם ושל טבלהטבל הוא יבול שעדיין חייב במתנותיו, ושלא ככלאי הכרם מתקנים אותו בהפרשת תרומה — וכאן מן הזרע בלבד.
- מַעַשְׂרוֹת א:חמאימתי נקבעות התאנים הכבושותטבל — פרי שלא הופרשו ממנו מעשרות — אסור בדרך כלל בשימוש. המשנה מתירה את מוהלו להחלקת העיגול רק מפני שהנוזל הזה הולך לאיבוד ואינו נאכל; המחלוקת היא אם בכל זאת יש לו חשיבות של משקה.
- חַלָּה ג:יבכל שהוא, או בנותן טעםהמשנה מיישבת מתי הטבל אוסר בכל שהוא ומתי רק בנותן טעם: הכלל של בכל שהוא נאמר רק במין המעורב במינו, הוא המקרה של משנה ח.
- שַׁבָּת יח:אמפנין מקום לאורחיםטבל — פירות שלא הופרשו מהם מעשרות — אסור באכילה ולכן אינו נחשב מאכל לעניין טלטול בשבת, ואין מפנים אותו.
- עֵרוּבִין ג:בדמאי, מעשרות, ומי מוליך את העירובהטבל הוא תמונת המראה של הדמאי: בדמאי יש שמץ של אכילה מותרת, ובטבל אין כלל — ולפיכך אינו יכול לשמש מזון הקובע את מקום שביתתו של אדם בשבת.
- פְּסָחִים ב:ההדגנים שיוצאים בהם ידי חובת מצהטבל הוא יבול שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות. אכילת טבל אסורה מכול וכול, ולכן אין יוצאים בו ידי חובת מצה.
- עֵדֻיּוֹת ד:ינדר, הפלה, ציצית וכלכלת שבתהמחלוקת היא מתי נקבעים הפירות למעשר, עד שאסור עוד לאכול מהם עראי, שהרי טבל הם; וייחוד הכלכלה לשבת עשוי לקבוע אותם מאליו.
- טְבוּל יוֹם ד:דהלגין, החבית ו"משתחשך"תוכן החבית טבל כלפי תרומת המעשר, וכל המקרה סובב על הרגע המדויק שבו קריאת השם מפקיעה ממנו את מעמד הטבל.