חפץ
תַּנּוּר
תנור חרס המודבק על הקרקע
התנור שבמשנה עשוי כמין קדרה גדולה שאין לה שוליים — אין לה קרקעית — ומדביקים אותו בטיט על הארץ, והקרקע עצמה היא קרקעיתו. אף שאין לו בית קיבול שלם משלו, הוא כלי חרס המקבל טומאה, שהרי התורה תולה את טומאתו של כלי חרס בתוכו — בחללו הפנימי (ויקרא יא, לג–לה). פרקים ה–ט במסכת כלים מבררים את שיעורי התנור, את מבנהו ואת ההיסק שעושה אותו כלי גמור.
היכן זה מופיע
9 משניות
- שַׁבָּת ג:בתנור וכופחהתנור אוגר חום כל כך היטב, שאפילו הסקה קלה משאירה אותו חם דיו כדי לעורר חשש חיתוי — ולכן אין משהים בו ועליו תבשיל לשבת.
- עֵדֻיּוֹת ב:חסנדל, שיירי תנור וכיסאתנור הוא תנור אפייה של חרס, והוא נידון בהלכות כלים ככלי המקבל טומאה ושומר עליה. השאלה כמה צריך להישאר מתנור שבור כדי שיישאר טמא היא שאלת שיעור החוזרת פעמים רבות.
- כֵּלִים ה:אשיעורי התנור; גמר מלאכתו — היסק של סופגניןפרק ה פותח בדיני התנור: קדרת חרס גדולה שאין לה שוליים, המודבקת בטיט על הארץ, והארץ היא קרקעיתה.
- כֵּלִים ה:זחלוקת התנור לשלושה כדי לטהרוהתנור הוא מעטפת חרס בלא קרקעית, הקבועה בארץ (משנה א). כדי לטהרו צריך לנתוץ אותו ("יותץ") — והמשנה מפרטת עתה כמה שבירה די בה כדי לבטל את היותו כלי.
- כֵּלִים ה:יאתנורים וכירות של אבן ושל מתכת; שיעור הנקבכל הפרק עסק בתנור של חרס. חתימתו מסמנת את הגבול: דיני התנור אינם אלא בכלי חרס, ולכן תנורי אבן ומתכת יוצאים מהם לגמרי.
- כֵּלִים ח:אתנור שחצצו, וכוורת פחותה: רבי אליעזר וחכמיםפרק ח ממשיך לבחון את חלל התנור: מה מטמא בתוכו ומה חוצץ בפני הטומאה. הדין הפותח קובע את נקודת המוצא — מחיצה בלבד אינה מחלקת כלי חרס לשני חללים.
- כֵּלִים ט:אמחט ברצפת התנור, מחט במגופה הסגורהפרק ט מביא את התנור אל עניין חדש: חפץ מתכת טמא מת התקוע בתוך גוף הטיט של התנור. התנור נטמא מן האוויר שבחללו, ולכן כל השאלה היא אם המחט הבלועה נחשבת כמי שנמצאת בתוכו.
- כֵּלִים י:ושמרים, זמורות ונסרים על פי התנורבפרק ה היה התנור כלי החרס המקבל טומאה; כאן הוא מופיע ככלי הנסתם. נסר שטוח — מפשוטי כלי עץ, שאינו מקבל טומאה — המונח על פיו יכול לשמש צמיד פתיל, אם מרחו את שוליו.
- כֵּלִים י:זתנורים זה בתוך זה: הצלה בצמיד פתיל לעומת הצלה באוהלהמשנה תלויה בהבדל שבין תנור ישן — שהוסק, ולכן הוא כלי חרס המקבל טומאה, ואינו מציל אלא בצמיד פתיל — לבין תנור חדש, שלא הוסק מעולם, ואינו כלי, אבל יכול לשמש אוהל המציל.