עיקרון

שְׁלִיחוּת

שליחות — מינוי אחר לפעול במקומו

עקרון השליחות בדין, שלפיו אדם ממנה שליח לפעול בשמו, ומעשהו של השליח שנעשה ברשות נחשב מעשה המשלח. ככלל אין שליח לדבר עבירה, אבל מעילה בהקדש היא חריגה בולטת: שליח שעשה את שליחותו כראוי — המשלח חייב, ושליח ששינה מדברי המשלח — הוא עצמו חייב.

היכן זה מופיע

2 משניות

  1. מְעִילָה ו:אהשליח שעשה שליחותוזה המנוע של הפרק כולו: אם עשה השליח את שליחותו — המעילה על בעל הבית ששלחו; ואם שינה ממנה — המעילה עליו עצמו.
  2. מְעִילָה ו:בכשהחנווני הוא המועלאפילו שליח פסול שהשלים את השליחות — שליחותו נחשבת עשויה, והמעילה נזקפת לבעל הבית ששלחו.