עיקרון

שְׁמַע

קבלת עול מלכות שמים, פעמיים ביום

הפרשה שבתורה הפותחת "שמע ישראל" (דברים ו, ד) — שמקבלים אותה פעמיים ביום, ערב ובוקר, כאבן היסוד של קבלת מלכות ה'. שלוש פרשיות שבתורה נאמרות יחד: דברים ו, ד–ט; דברים יא, יג–כא; ובמדבר טו, לז–מא. מסכת ברכות פותחת בשאלה מאימתי אפשר לקרוא כל אחת מן הקריאות.

היכן זה מופיע

10 משניות

  1. בְּרָכוֹת א:אקריאת שמע של ערבית — הזמןהמסכת פותחת בשאלה זו מפני שקריאת שמע היא המצווה היומיומית הנפוצה מכולן — כל יהודי פוגש אותה פעמיים ביום. השאלה "מאימתי?" מסגרת את הפרק כולו.
  2. בְּרָכוֹת א:בקריאת שמע של שחרית — הזמןקריאת שמע של שחרית היא נושא המשנה הזאת; כל היחידה הפותחת של המסכת סובבת סביב השאלה מאימתי נקראת כל אחת מקריאות היום.
  3. בְּרָכוֹת א:גתנוחת הגוף בקריאת שמעבית שמאי ובית הלל נחלקים בתנוחת קריאת שמע מתוך קריאה בפסוק שלה עצמו, "ובשכבך ובקומך" — הוראת תנוחה, או רק ציון זמני הקריאה.
  4. בְּרָכוֹת ב:בהמבנה של קריאת שמעהיחידה ממפה את התפרים של קריאת שמע וברכותיה שבהם מותרת הפסקה, ורואה בשלוש הפרשיות ובברכות שסביבן את המבנה של הקריאה היומית.
  5. בְּרָכוֹת ב:גהאם צריך להשמיע לאוזנו?המחלוקת כאן היא אם הקורא את שמע בלי להשמיע לאוזנו יצא ידי חובה — רבי יוסי דורש את "שמע" כציווי לשמוע ממש.
  6. מְגִלָּה ד:גמה טעון מנייןפריסת שמע — אמירת קדיש, ברכו וברכה מברכות קריאת שמע עבור מי שאיחרו — פותחת את הרשימה, ואף היא טעונה עשרה.
  7. סוֹטָה ה:דבו ביום: שירת היםרבי נחמיה נוטל את דרך קריאת שמע — שפותחים יחד עם המקריא ואומרים את הנוסח כולו — כדגם לאופן שבו אמרו ישראל את השירה.
  8. סוֹטָה ז:אהנאמרים בכל לשוןקריאת שמע נאמרת בכל לשון, שנאמר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" — שמע, בכל לשון שאתה שומע ומבין.
  9. סוֹטָה ח:אנאום משוח המלחמהנאום הכהן נפתח ב"שמע ישראל" — אותה קריאה לתשומת לב שבה נפתחת ההכרזה היומיומית על אמונת ישראל — וכאן היא מכנסת את הצבא לבטוח בה' ולא בכוחו שלו.
  10. תָּמִיד ה:אהתפילה בלשכת הגזיתכל תכלית ההתכנסות בלשכה הייתה לקרוא קריאת שמע — הכרזת קבלת עול מלכות שמים הנאמרת פעמיים ביום — עם הברכות שסביבה.