עיקרון

רוֹדֵף

הרודף להרוג או לאנוס

הרודף — מי שרודף אחר חברו להורגו, או אחר הזכר או אחר הנערה המאורסה כדי לאנוס אותם. התורה משווה את האונס לרוצח, ומדין הנערה המאורסה למדו חכמים שבכל מקום שבו העומד מן הצד יכול להציל את הנרדף, הוא חייב להצילו בכל דרך, אפילו בהריגת הרודף ("מצילין אותן בנפשן"). העיקרון חל על כל העריות שחייבים עליהן כרת או מיתת בית דין. אבל הרודף אחר בהמה, המחלל את השבת והעובד עבודה זרה — אין עוצרים אותם בדרך זו; דינם רק בדרך המשפט הרגילה, אחרי שעברו בפני עדים.

היכן זה מופיע

משנה אחת

  1. סַנְהֶדְרִין ח:זהרודף — הצלת הנרדף בנפשו של הרודףרודף — הרץ אחר חברו להורגו או לאנסו — עוצרים אותו אפילו במחיר נפשו, קודם שיחטא.