מונח

רִאשׁוֹן

ראשון לטומאה

ראשון לטומאה הוא הדרגה שמתחת לאב הטומאה מיד. אדם, כלי, אוכל או משקה שאב הטומאה טימא אותם נעשים ראשון. הראשון הוא הדרגה הנגזרת החזקה ביותר שאוכל מגיע אליה בדרך כלל: הוא גם טמא וגם מטמא הלאה, ועושה את הנוגע בו שני. אבל אין הוא יכול לטמא אדם או כלי — רק אב הטומאה מטמא אותם. משקין שנגע בהם דבר הפוסל את התרומה נעשים בעצמם ראשון, ולכן המשקין חוזרים לשרשרת בשלב העליון הזה.

היכן זה מופיע

7 משניות

  1. טְהָרוֹת א:המצטרפים לקל שבשניהםכאן חלק הראשון הוא עצמו כביצה — השיעור שהראשון צריך כדי לשמור על דרגתו — ולכן התערובת כולה ראשון, ויכולה להעביר במגע טומאה של ראשון.
  2. טְהָרוֹת א:ושני ושלישי שנחלקוהכביצה השלמה של ראשון קובעת את דין התערובת כולה ומעלה אף את השלישי שבתוכה — ומשנפרדו, אותו שלישי לשעבר כבר עלה לשני מחמת מגעו בראשון.
  3. טְהָרוֹת א:חהמקורית נשארת, והשאר יורדות דרגההחתיכה המקורית היא ראשון. כל זמן שהאחרות מחוברות אליה הן שותפות בדרגתה, אבל משנתלשו הן יכולות לשאת רק את מה שראשון מעביר במגע — שני.
  4. טְהָרוֹת ב:אהאישה הכובשת ירק של תרומהדרגתה החמורה היא הסיבה שההבחנה בין לח ליבש בטלה כאן: הראשון עושה את העלה שני בכל מקרה, ולכן נשארת רק שאלת הכביצה.
  5. טְהָרוֹת ב:ברבי אליעזר ורבי יהושעלרבי אליעזר השרשרת קשיחה: אכלת ראשון — גופך ראשון; אכלת שני — אתה שני; בלי שום השוואה.
  6. טְהָרוֹת ב:גהדרגות בחוליןראשון הוא הדרגה החמורה ביותר שאוכל מגיע אליה בדרך כלל. בחולין הוא גם טמא וגם מעביר טומאה לכל מה שהוא נוגע בו.
  7. טְהָרוֹת ב:זשלושתן שויןכלל הראשון של רבי אליעזר מגיע העמוק ביותר בקודש (מטמא שתיים, פוסל אחת), פחות בתרומה, והכי מעט בחולין — אבל באותו אופן, מאיזה אוכל שיהיה הראשון עצמו.