מונח

רִבִּית

ריבית אסורה בהלוואה

ריבית — החזרת יותר ממה שלווה. התורה אוסרת על יהודי לקחת ריבית מיהודי אחר, ומשתמשת לה בשתי מילים: נשך ותרבית. ריבית אינה רק מטבע נוסף הנתלה על ההלוואה; כל הנאה שהלווה מעניק למלווה בעד השימוש בכספו — מגורים בחינם, מתנה, ואפילו דיבור מועיל — יכולה להיות ריבית. ריבית שאסורה מן התורה (ריבית קצוצה) ששולמה — יוצאת בדיינים; והצורה הקלה, שמדברי חכמים — אינה יוצאת.

היכן זה מופיע

5 משניות

  1. בָּבָא מְצִיעָא ה:אנשך ותרבית — מהי ריביתהפרק פותח את כל דיני הריבית — התוספת שאסרה התורה בהלוואה שבין ישראל לישראל. הכתוב קורא לה בשני שמות, נשך ותרבית, ומלאכתה הראשונה של המשנה היא להראות איזה מעשה ממשי נקרא בכל אחד מהם.
  2. בָּבָא מְצִיעָא ה:בדירה בחינם ותוספת על תשלום נדחהאין הריבית מטבע נוספת בלבד הנתלית על ההלוואה. כל הנאה שהלווה מעניק למלווה בעד השימוש בכספו — ואפילו קורת גג בחינם — ריבית היא.
  3. בָּבָא מְצִיעָא ה:הבהמות עובדות, מנהג המקום, ומפריזהמקרה נראה כריבית — תוספת חכירה תמורת הלוואה — ואינו ריבית. מאחר שההלוואה נכנסת להשבחת השדה עצמו, החכירה הגבוהה היא שוויו האמיתי של שדה טוב יותר, ולא שכר בעד הכסף.
  4. בָּבָא מְצִיעָא ה:וצאן ברזל, נכרים, והלוואה על ידי אמצעיצאן ברזל הוא ריבית בתחפושת. מאחר שהקרן מובטחת וחוזרת תמיד בשלמותה ובעל הממון עדיין נוטל חלק מן הרווח, אין זה אלא הלוואה המכניסה לו יותר משנתן.
  5. בָּבָא מְצִיעָא ה:טסאה בסאה, וקו החומרה של הללהלל מרחיב את החשש לריבית עד לככר לחם פשוטה שבין שכנות: אם יתייקרו החיטים קודם שתוחזר, התוספת בשווי היא ריבית מן הדין, ולפיכך הוא מבקש שתקבענה תחילה את שוויה בכסף.