מונח

רֶגֶל

אחד משלושת הרגלים

אחד משלושת הרגלים — פסח, שבועות וסוכות — שבהם עלו ישראל לבית המקדש לראייה והביאו את החגיגה. הרגל ממסגר חלק ניכר מן המסכת: כל ימיו הם זמן התשלומין לחגיגה שלא הובאה, והקדושה היתרה של החג בירושלים הרחיבה את מעגל הנאמנות, עד שאפילו עם הארץ היה נאמן ברגל על טהרת התרומה.

היכן זה מופיע

9 משניות

  1. שְׁקָלִים ז:במעות שנמצאו בירושליםשלושת הרגלים הציפו את ירושלים בעולי רגל שנשאו עמם כסף מעשר שני, וזו בדיוק הסיבה שמטבע שנמצא בעיר בעונה הזאת הוא בחזקת מעשר.
  2. שְׁקָלִים ח:אטהרה לפי המקוםכל ההיפוך תלוי ברגל: חג העלייה לרגל מציף את ירושלים ביהודים טהורים, ולפעם אחת נעשים הטמאים מיעוט, והחזקות הרגילות של הרחוב מתהפכות.
  3. סֻכָּה ה:וחלוקת קרבנות החג בין המשמרותשמיני עצרת נחשב רגל בפני עצמו: קרבנותיו המעטים מתחלקים בפיס ככל מועד אחר, ולא בסבב המשמרות של סוכות.
  4. סֻכָּה ה:זשלוש פעמים בשנה כל המשמרות שוותהרגלים הם המשווים: בשעה שכל ישראל עולים לירושלים, כל משמר עובד וכל משמר חולק.
  5. רֹאשׁ הַשָּׁנָה א:אארבעה ראשי שניםא' בניסן מאפס את מחזור שלושת הרגלים. כיוון שהפסח חל בניסן, הוא נחשב לרגל הראשון של השנה — וזו נקודת הפתיחה לספירה של נדרים שיש לקיימם לפני שיעברו הרגלים.
  6. חֲגִיגָה א:ועבר הרגל — מעוות שאינו יכול לתקוןכל הרגל כולו הוא זמן התשלומין שבו אפשר עדיין להביא את החגיגה.
  7. חֲגִיגָה ג:ואימתי עם הארץ נאמןברגל מתרחבת נאמנותם של עמי הארץ מן הקודש אף אל התרומה — "כל ישראל חברים הם ברגל".
  8. חֲגִיגָה ג:זיגמור או לא יגמור? ואימתי מטבילים מחדשסחורה שפתח המוכר ברגל נגעו בה עמי הארץ, שאינם נאמנים אלא באותה שעה; והמחלוקת כאן היא אם רשאי להמשיך ולמכור אותה משעבר הרגל.
  9. כְּתֻבּוֹת ז:דנדר המרחיק אותה מבית אביהרגל — אחד משלושת חגי העלייה, פסח שבועות וסוכות — הוא ההזדמנות הטבעית שבה נוסעת אישה אל משפחתה הרחוקה; ולפיכך מודדת ההלכה איסור באב רחוק ברגלים ולא בחודשים.