עיקרון
פְּגָם
הפחת בשוויה של הנערה לנישואין
הירידה בשוויה של נערה כמועמדת לנישואין משאינה עוד בתולה — אחד התשלומים שהמפתה או האונס חייבים לאביה. המשנה מודדת אותו באופן מוחשי: רואים אותה כאילו היא שפחה הנמכרת בשוק, וההפרש שבין שוויה כבתולה לשוויה אחר כך הוא הפגם. מאחר שהוא פיצוי ולא קנס, משלמים אותו אפילו על פי הודאת הפוגע עצמו.
היכן זה מופיע
2 משניות
- כְּתֻבּוֹת ג:דהמפתה והאונספגם הוא הפחת בשוויה כמועמדת לנישואין, והמשנה השביעית נותנת לו קנה מידה: הפרש המחיר שבין שפחה בתולה לשפחה שאינה בתולה.
- כְּתֻבּוֹת ג:זכיצד שמים בושת, פגם וקנספגם הוא הפחת, והמשנה נותנת לו קנה מידה מדויק: הפרש המחיר שבין שפחה בתולה לשפחה שאינה בתולה — דרך מוחשית לתמחר את ההפסד.