עיקרון

נַחֲלָה

ירושה וסדר היורשים

מעבר עיזבונו של אדם לקרוביו במותו, לפי סדר קבוע מן התורה (במדבר כז). העיזבון יורד לפי קדימת הקו: הבן וצאצאיו קודמים לבת, הבת וצאצאיה קודמים לאחים, והאחים קודמים לאחי האב. הכלל המכריע הוא שכל הקודם בנחלה, צאצאיו נכנסים במקומו לפני שמגיעים אל הבא בתור, והאב קודם לכל צאצאיו.

היכן זה מופיע

3 משניות

  1. בָּבָא בַּתְרָא ח:איש נוחלין ומנחיליןהפרק כולו נפתח במיפוי צינורות הנחלה — מי מוריש את רכושו ומי נוטל אותו. הירושה אינה תמיד דו-כיוונית: יש קשר שהיא זורמת בו לכיוון אחד בלבד, ויש שאינה זורמת בו כלל.
  2. בָּבָא בַּתְרָא ח:בסדר נחלותהמשנה פורשת את סדר הנחלות — הסדר הקבוע שבו יורד הרכוש מדור לדור. העיקרון הוא קדימה: מי שקודם בתור לירושה, צאצאיו נכנסים למקומו עוד לפני שמגיעים למועמד הבא.
  3. בָּבָא בַּתְרָא ח:גבנות צלפחדצלפחד מת במדבר והניח בנות בלבד, והתורה הורתה שהן יורשות את נחלתו בארץ — המקרה שממנו נקבעה לראשונה זכותה של בת לרשת כשאין בן.