פעולה

מִצּוּי

מיצוי דמו של קרבן העוף

מיצוי דמו של קרבן העוף. לאחר שהכהן מולק את עורף העוף (מליקה), הוא לוחץ את מקום החתך אל קיר המזבח, כדי שהדם הנשאר יתמצה וירד — ליסוד בחטאת העוף, ועל הקיר שמעל חוט הסיקרא בעולת העוף (ויקרא ה, ט). בקרבנות העוף המיצוי הוא עבודת הדם העיקרית, המתיר, המקבילה לזריקת הדם בבהמה.

היכן זה מופיע

משנה אחת

  1. זְבָחִים ו:והבדלה, ומיצוי הדם הנכוןמיצוי הדם — לחיצת גוף העוף אל קיר המזבח, כדי שיצא ממנו דמו — הוא הרגע המכריע: הוא המתיר, החלק שעבודתו מתירה את שאר הקרבן. מה ששונה אחריו אינו עוד מעיקר העבודה, ולכן הקרבן נשאר כשר.