עיקרון

מִנְיָן

עשרה הדרושים לדבר שבקדושה

מניין של עשרה גברים בוגרים, הדרוש לכל דבר שבקדושה — מעשה קדושה בציבור, כגון קדיש, ברכו, חזרת הש"ץ, ברכת כהנים וקריאת התורה בציבור. חכמים למדו זאת מן הכתוב "ונקדשתי בתוך בני ישראל", הקשור בגזירה שווה למילה "עדה" — ציבור של עשרה. בפחות מעשרה אין אומרים כלל את הנוסחים הציבוריים האלה.

היכן זה מופיע

משנה אחת

  1. מְגִלָּה ד:גמה טעון מנייןמשנה זו היא רשימת המקור הקלאסית למניין: כל מעשה קדושה שבציבור הנמנה בה טעון עשרה, שהרי אין עדה בתורה פחותה מעשרה.