מקום
מִקְדָּשׁ
בית ה' שבירושלים
בית המקדש בירושלים, שבו עבדו הכהנים את עבודת הקרבנות. בהלכה המקדש עומד פעמים רבות כנגד ה"מדינה" — כל מקום אחר: חכמים לא גזרו את גזירות השבות שלהם בתוך המקדש, שהכהנים בו זריזים וצורכי העבודה דוחקים, ולכן מעשים רבים שאסורים בחוץ מותרים שם.
היכן זה מופיע
8 משניות
- עֵרוּבִין י:יאהנגר הנגררכאן נפתח עניינו של סוף הפרק: גזירות השבת של חכמים מעולם לא נגזרו בתוך המקדש, ולכן מעשים שאינם אלא נראים כבניין מותרים שם.
- עֵרוּבִין י:טושרץ שנמצא במקדשקדושת המקדש פועלת כאן לשני הכיוונים: כבודו מחייב שהטומאה תצא מיד, ופטורו מגזירות שבות מאפשר לכהן לטלטל את הנבלה בשבת.
- שְׁקָלִים ה:אהממונים שבמקדשכל משרה ברשימה הזאת קיימת רק כדי שעבודת בית המקדש תתנהל כסדרה יום אחר יום.
- שְׁקָלִים ה:ושתי הלשכותשתי הלשכות הן חדרים ממשיים בתוך בית המקדש, שיוחדו לשני סוגים שונים לגמרי של תרומה — צדקה שקטה ומתנות של כלים.
- שְׁקָלִים ו:אשופרות, שולחנות והשתחוויותכל פריט הנמנה כאן — שופרות, שולחנות והשתחוויות — הוא חלק ממבנהו הפיזי של בית המקדש ומסדר יומו.
- שְׁבוּעוֹת ב:אידיעה בתחילה ובסוף — קרבן עולה ויורדהמקדש הוא התחום השני האסור על הטמא. הכניסה אליו בטומאה היא החטא המקביל לאכילת קודשים, והפרק מוליך את שני המסלולים זה לצד זה.
- זְבָחִים יד:חירושלים — הבמות נאסרו לעולםירושלים היא המקום הנבחר, ה"נחלה" שבדברים יב, ט, ומשכנו הקבוע של בית המקדש — ולכן איסור הבמות נעשה סופי.
- תָּמִיד א:אשמירת הלילה במקדשהשמירה היא כבוד המגיע לבית המקדש עצמו — גדולה היא לבית שלא יהיה בלא שומרים.