קטגוריה
מְלָאכָה
עבודה האסורה בשבת
סוג של עבודה יוצרת האסורה בשבת. החיוב הולך אחר עשיית מלאכה: העושה בשוגג מלאכה שלמה המתקיימת מביא חטאת, והמסכת כולה בנויה סביב הגדרת המלאכות, מניינן ושיעוריהן. לשון הרבים "מלאכות" מציינת את מכלול העבודה האסורה, שהמשנה מונה בו שלושים ותשעה סוגים עיקריים.
היכן זה מופיע
11 משניות
- שַׁבָּת ז:אכלל גדול אמרו בשבתקובע את יחידת החיוב בשבת — עשיית מלאכות אסורות — שלפיה נמדד כל הדיון במסכת.
- שַׁבָּת יב:אהבונה — שיעורה של הבנייההמשנה קובעת את הכלל שכל מלאכה שתוצאתה מתקיימת מחייבת, ונותנת לבונה את שיעורו — כל שהוא.
- שַׁבָּת יג:אשיעורו של האורגאורג הוא אחת משלושים ותשע המלאכות, וכאן נפתח הדיון הארוך בשיעורים — הכמות המזערית של כל מלאכה המחייבת מן התורה.
- שַׁבָּת יג:בשני חוטים, שתי תפירותעשיית שני בתי נירין היא בעצמה מלאכה מהכנות האריגה, ולכן העושה אותם בשבת חייב מן התורה.
- שַׁבָּת יג:דמלאכות הצמר — שיעוריהןמלבן הוא אחת משלושים ותשע המלאכות, והמשנה מקבצת אותו עם מנפץ, צובע וטווה כדי לתת את שיעורם המשותף.
- שַׁבָּת יט:ארבי אליעזר דמילההכלל נסוב על השאלה אם אפשר היה לעשות את המלאכה מערב שבת, וזה שקובע אם היא דוחה את השבת.
- פְּסָחִים ו:בהקל וחומר של רבי אליעזר וכללו של רבי עקיבאמלאכה כאן היא מלאכה גמורה האסורה מן התורה — הצד החמור שבקל וחומר.
- בֵּיצָה ד:דעשיית נר, פחמים ופתילהיצירת כלי חדש היא מלאכה של יצירה; וביום טוב הותרו רק המלאכות שהיום זקוק להן לאוכל, ולכן ייצור נר אסור.
- בֵּיצָה ד:זהוצאת אש ביום טובליבון רעפים באש מקשה אותם ועושה אותם כלי גמור — מלאכת יצירה שאינה בכלל היתר הכנת האוכל.
- שְׁבוּעוֹת א:אפתיחת המסכת — ארבעה זוגות שנכפליםהעברה מרשות לרשות היא אחת מן המלאכות האסורות בשבת; המשפט הזה מונה את פרטיה באותה מסגרת של "שתיים שהן ארבע", אף שדיני שבת שייכים למסכת אחרת.
- כְּרִיתוֹת ג:ימלאכות הרבה, העלם אחדהשאלה תלויה באופן שבו נמנית המלאכה: האם תולדות הרבה מסוג אחד, בשבתות הרבה, מתאחדות בהעלם אחד, או מתפצלות לחטאות הרבה?