עיקרון

מְעַכֵּב

דבר הכרחי שחסרונו פוסל

חלק במצווה או בקרבן שהוא הכרחי כל כך, שחסרונו פוסל את הכול. כשדבר מעכב, אין מועיל שהשאר נעשה כהלכתו: החלק החסר מעכב את כל השאר. המשנה מחילה זאת גם על חלק בתוך פריט אחד (שאפילו חסרון כל שהוא פוסל אותו), וגם על פריטים זוגיים או קבוצתיים שכל אחד מהם מעכב את חברו, כגון הסולת והשמן שבמנחה, שתי הלחם של שבועות וארבע הפרשיות שבתפילין.

היכן זה מופיע

2 משניות

  1. מְנָחוֹת ג:המיעוטו מעכב את רובויחידה זו מציגה את ה"מעכב" — דבר הכרחי כל כך שחסרונו פוסל. המילה שולטת בכל שרשרת הזוגות שבמשנה זו ובשתיים שאחריה.
  2. מְנָחוֹת ד:אתכלת, תפילין ונסכים"מעכב" היא מילת המפתח של הפרק כולו: כשחלק אחד חסר, האם הוא "מעכב" — פוסל — את השאר? כאן התשובה היא לא: התכלת והלבן אינם תלויים זה בזה.